בגוף האדם ישנן שתי כליות, אחת בכל צד של עמוד השדרה, מעט מעל המותן. הכליות הן האיברים הפעילים ביותר במערכת השתן, ויש להן תפקידים רבים, בהם הפרשת נוזלים ותוצרי פירוק של הגוף, איזון לחץ דם והפרשת הורמונים שמווסתים ייצור של כדוריות דם אדומות.
מהו סרטן הכליה?
סרטן הכליה (באנגלית: Renal Cancer, Kidney Cancer) הוא צמיחה לא מבוקרת של תאים ברקמות הכליה. בכליה יכולים לצמוח סוגים שונים של גידולים - השכיח שבהם (בכ־85% מהמקרים) מקורו בתאים שאחראים לסינון הנוזלים. הגידול הזה נקרא Renal Cell Carcinoma או בקיצור RCC.
האם מדובר במחלה נפוצה?
שיעור סרטן הכליה מכלל מחלות הסרטן הוא כ־2% עד 3%. עם זאת, בעקבות העלייה במספר בדיקות ההדמיה מסיבות שונות (CT ואולטרסאונד) חלה עלייה גם במספר האבחונים. הגיל הממוצע בזמן האבחנה הוא 65.
מהם סיכויי ההחלמה?
אם מגלים את המחלה בשלבים המוקדמים שלה, ניתן לטפל בה בהצלחה, ואף להביא לריפוי מלא. אם סרטן הכליה מאובחן כאשר המחלה מפושטת עם גרורות, הסיכוי להצלחת הטיפול נמוך יותר ושיעור ההישרדות יורד.
מהם גורמי הסיכון למחלה?
• עישון. העישון מכפיל את הסיכון לחלות בסרטן הכליה. ככל שמעשנים יותר וככל שמעשנים שנים רבות יותר, כך גדל הסיכון לסרטן הכליה.
• השמנת־יתר. אנשים שלוקים בהשמנת־יתר, בעיקר נשים, מצויים בסיכון־יתר לחלות בסרטן הכליה בהשוואה למי שמשקלם תקין.
• אי־ספיקת כליות. אנשים שסובלים מאי־ספיקת כליות ומטופלים בדיאליזה נמצאים בסיכון גבוה מהאחרים לחלות בסרטן הכליה.
• גנטיקה. קיימות מחלות מסוימות, נדירות יחסית, שהסובלים מהן מצויים בסיכון גבוה מהאחרים לחלות בסרטן הכליה.
איך מאבחנים סרטן כליה?
בעבר אובחנו רוב המטופלים בשלבים מאוחרים של המחלה, לאחר שהופיעו תסמינים וכאשר כבר היו גרורות. כיום, בעקבות העלייה במספרן של בדיקות ההדמיה, מתגלים רוב הגידולים בכליה במקרה. לכן מדובר בדרך כלל בגידולים בשלבים מוקדמים, שאפשר לטפל בהם עד לריפוי מלא.
מהם התסמינים האופייניים לסרטן הכליה?
ברוב הגדול של המקרים לא יהיו תסמינים כלל. במקרים שבהם יש תסמינים, הם יכולים לכלול דם בשתן, לחץ דם גבוה, כאבים במותן, ירידה במשקל, ירידה בתיאבון וחולשת שרירים. המשותף לכולם הוא שהם לא ייחודיים לסרטן הכליה ויכולים להעיד על בעיה רפואית אחרת.
האם כל גוש בכליה הוא גידול סרטני?
הרבה מהממצאים בכליה אינם גידולים. אחד הממצאים הנפוצים ביותר בכליה הוא ציסטה פשוטה, שאין לה כל משמעות קלינית.
האם במסגרת האבחון מבצעים ביופסיה?
בניגוד למחלות ממאירות אחרות, שמצריכות ביופסיה כדי לאמת את האבחנה, סרטן הכליה בדרך כלל מאובחן רק על סמך בדיקת ההדמיה. לעיתים, כשקיים ספק, עשוי הרופא להמליץ על ביופסיה כדי לאמת את האבחנה.
לאחר האבחון נהוג להשלים לפי הצורך בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה שונות, ובהן צילום חזה, ספירת דם ובדיקת כימיה בדם, כדי לקבל מידע על מידת התפשטותו של הגידול. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות ובהן CT חזה, MRI ומיפוי עצמות.
איך מטפלים במחלה?
הטיפול בסרטן הכליה נקבע על פי גודל הגידול ומיקומו, מידת התפשטותו לכלי דם המנקזים את הכליה וקיומן או אי־קיומן של גרורות. הרופאים גם יביאו בחשבון את מצבו הכללי של המטופל, את תפקודו היומיומי ואת יכולתו לעבור ניתוח או טיפולים אחרים.
הטיפולים הניתוחיים בסרטן הכליה כוללים כריתה חלקית של הכליה, כריתה מלאה של הכליה וטיפול פוקאלי (הרס התאים הסרטניים על ידי מקור אנרגיה: חום, קור, מיקרוגל).
חייבים ניתוח?
במקרים שבהם הגידול בכליה קטן (Small Renal Mass ובקיצור SRM) ימליץ לעיתים הרופא המטפל על מעקב פעיל שכולל בדיקות הדמיה ובדיקות דם. במקרים שבהם הגידול משמעותי ימליץ הרופא המטפל על אחת מהאפשרויות הכירורגיות.
ישנם כמה טיפולים משלימים, בעיקר טיפולים המחזקים את מערכת החיסון (אימונותרפיים) וטיפולים חדשניים נוספים, אך הם נועדו לטפל בסרטן כליה גרורתי, בסרטן כליה שלא ניתן לנתחו או במקרים של הישנות סרטן הכליה לאחר הניתוח. לטיפולים האלה הצלחה חלקית בלבד, וכמה מהם ניתנים רק במסגרת ניסויים קליניים.
כיצד נעשה הניתוח?
כיום מקובל לעשות ניתוח לכריתת כליה בטכניקה רובוטית/לפרוסקופית שמחליפה את הניתוחים הפתוחים שנעשו בעבר. אחד היתרונות בניתוחים הזעיר־פולשניים הוא קיצור משך האשפוז ותקופת ההחלמה. הניתוח גם מותיר אחריו צלקות קטנות יותר.
למרות היתרונות של הניתוח הרובוטי/לפרוסקופי, עדיין ישנם מקרים שבהם בוחרים בניתוח פתוח, בעיקר כאשר הגידול גדול מאוד או מערב את כלי הדם.
האם חייבים להסיר את כל הכליה?
בעבר העדיפו המנתחים לכרות את כל הכליה, וכריתה חלקית נעשתה רק במקרים ייחודיים מאוד. במשך השנים נמצא כי גם לאחר כריתה חלקית של הכליה, הישנות של המחלה הייתה תופעה נדירה. לכן, אם ניתן, עדיפה כריתה חלקית על פני כריתת הכליה כולה.
מהו הטיפול אחרי הניתוח?
לאחר הניתוח צריך המטופל להיות במעקב סדיר אצל רופא אורולוג ורופא אונקולוג. בדיקות הדמיה תקופתיות ובדיקות דם נעשות אף הן באופן שגרתי כדי לאבחן מוקדם ככל האפשר חזרה מקומית או התפשטות גרורתית.
ד"ר דור גולומב הוא אורולוג מחוזי במחוז מרכז של כללית
