מהי קדחת מרבורג?
קדחת נגיפית דימומית (Viral Hemorrhagic Fever ובקיצור: VHF) היא מחלה מידבקת וקטלנית שנגרמת מארבעה סוגים שונים של נגיפים (וירוסים): נגיף האבולה ונגיף מרבורג הם המסוכנים והידועים ביותר בקבוצה הזאת.
ממה נגרמת קדחת מרבורג?
מחולל המחלה הוא נגיף מרבורג שלו שני תת־סוגים.
התפרצות של קדחת מרבורג תוארה לראשונה ב־1967 במרבורג ובפרנקפורט שבגרמניה וכן בבלגרד (באותם הימים בירת יוגוסלביה) בקרב עובדי מעבדה שנחשפו לדם של קופי מעבדה שמקורם באוגנדה שבאפריקה. בהתפרצות הזאת נדבקו 31 בני אדם, ובהם אנשי צוות רפואי שטיפלו בחולים.
בשני העשורים שלאחר מכן דוּוחו מקרים בודדים בקרב מטיילים ומקומיים בדרום־מזרח אפריקה. המעטים האלה שנדבקו מתו ברובם מהמחלה.
ב־1998 וב־2004 אירעו שתי התפרצויות גדולות בקונגו ובאנגולה, שבהן נדבקו עשרות בני אדם - רבים מהם עובדי בריאות. כל אחת מההתפרצויות האלה נמשכה כשנתיים, ושיעורי התמותה בהן היו גבוהים מאוד: בין 80% ל־90%.
שניים מהחולים הגיעו גם לארצות־הברית ולהולנד, אך לא התפתחה בעקבותיהם שרשרת הדבקה.
ההתפרצות ב־2024
בספטמבר 2024 דוּוח לראשונה אי פעם על התפרצות המחלה ברואנדה שבמזרח אפריקה, ללא התפשטות מחוץ למדינה הזאת. נכון ל־7 באוקטובר 2024 התקבלו דיווחים על 56 מקרים מוכחים, רבים מהם בקרב אנשי צוות רפואי בבתי חולים, כפי שקרה גם באירועים קודמים וכפי שקרה גם בהתפרצויות של מחלת האבולה.
יש לציין שנכון לתחילת אוקטובר 2024 ידוע על 12 נפטרים וכן שלא אותר מקור ברור שממנו התפשטה המחלה. החולים הם מכמה מחוזות במדינה, ובעיקר מעיר הבירה קיגאלי (שממנה יוצאות טיסות לאפריקה ולרחבי העולם).
מהם התסמינים של קדחת מרבורג?
לאחר תקופת דגירה של כשבוע בממוצע מופיעים סימנים לא ספציפיים כמו חום, צמרמורות, חולשה, בחילה, כאבי ראש, הקאות, שלשולים, כאבי שרירים ומפרקים. השלשולים עלולים לגרום להתייבשות.
בהמשך מופיעים קוצר נשימה, בלבול ופרכוסים, וכן עלולים להופיע דימומים על פני העור והלחמיות וממערכת העיכול.
איך נדבקים בקדחת מרבורג?
המאחסן הטבעי של הנגיף הוא ככל הנראה עטלף פירות שחי במערות במדינות רבות באפריקה.
ההדבקה - בדומה להדבקה באבולה - מתרחשת בעקבות מגע ישיר עם נוזלים והפרשות של אדם חולה או של בעל חיים חולה (כמו דם, רוק, קיא, שלשול, זרע) או עם החולים עצמם (חיים או מתים) ללא אמצעי מיגון נאותים.
צורת ההדבקה הזאת מסבירה את מקרי ההדבקה והתמותה בקרב בני בית של חולים ובקרב צוותים רפואיים שלא התמגנו כראוי בעת הטיפול בחולים.
הנגיף עלול להמשיך להתקיים בגוף גם שבועות אחרי ההחלמה ולהיות מקור להדבקות נוספות.
יש להדגיש: המחלה אינה מועברת באמצעות מזון, מים או באוויר ואינה מועברת בעקיצות יתושים.
איך מטפלים בקדחת מרבורג?
הטיפול הוא תומך בלבד: מתן נוזלים וחמצן, שמירה על מאזן המלחים בגוף ועל מדדים חיוניים.
הטיפול באמצעות נוגדנים חד־שבטיים (נוגדנים שיוצרו מתא בודד של מערכת החיסון), שהוכיח את עצמו בטיפול נגד נגיף האבולה, אינו יעיל נגד נגיף מרבורג.
איך מונעים קדחת מרבורג?
בהיעדר חיסון (בניגוד לאבולה, שנגדה פותח חיסון) הדרך היחידה למנוע הדבקה היא באמצעות מיגון אישי קפדני: הימנעות ממגע עם נוזלי גוף של חולים ושל נפטרים וחיטוי.
צוותים מטפלים חייבים להקפיד על מיגון אישי מלא: כפפות, חלוקים אטומים לנוזלים, כיסוי מתאים לנעליים.
המלצות משרד הבריאות
נכון לאמצע אוקטובר 2024 אין המלצה להימנע מנסיעה לאזורים הנגועים או לדחות נסיעות שאינן חיוניות.
לנוסעים לאזורים הנגועים ממליץ משרד הבריאות לנקוט את האמצעים הבאים:
• יש להתעדכן ולהישמע להוראות של רשויות הבריאות ברואנדה.
• יש להימנע ממגע עם חולים שיש להם תסמינים קליניים כמו חום, כאבי שרירים ופריחה. כמו כן יש להימנע ממגע עם הפרשותיהם (דם, רוק, קיא וכדומה).
• יש להימנע מהשתתפות בטקסי קבורה שכוללים מגע עם גופות. כמו כן יש להימנע ממגע עם כל חפץ שהיה במגע עם גופות.
• יש להימנע מביקורים אצל מרפאים מסורתיים.
• יש להימנע מהגעה למקומות שבהם מתרכזים עטלפים (מכרות או מערות). כמו כן יש להימנע ממגע עם קופים.
• יש לשטוף ידיים במים ובסבון או לחטא אותן באלכוהול לעיתים קרובות, במיוחד לפני מגע עם האף, עם הפה, עם האוזניים ועם העיניים.
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית