בגיל הזקנה יש עלייה בשכיחות של בעיות משמעותיות שעלולות לשבש את התפקוד ואת איכות החיים. שתיים מהבעיות הנפוצות ביותר הן הפרעת הליכה וירידה מנטלית.
הקשר בין הפרעת הליכה לירידה מנטלית
בשנים האחרונות מבינים יותר את הקשר האפשרי בין הפרעת הליכה לבין ירידה מנטלית: ירידה מנטלית נובעת מפגיעה באזורים שונים במוח שמפקחים, בין היתר, על שיווי המשקל. פגיעה בשיווי המשקל פוגעת ביכולת ההליכה.
מחקרים שעקבו זמן ממושך אחר תבנית הליכה של מטופלים בעלי יכולת מנטלית תקינה הראו כי בקרב אלה שסבלו מליקויי הליכה התפתחו יותר הפרעות מנטליות עם הזמן לעומת אלה שהלכו באופן תקין.
מדובר בזקנים ללא בעיה נוירולוגית (אירוע מוחי שקרה לא מכבר, מחלת פרקינסון ידועה) או בעיה אורתופדית (דלקת במפרק, שחיקה של מפרק) - זקנים שהלכו היטב עד לא מכבר.
מה בוחנים בבדיקת הליכה?
מהירות הליכה כללית, השתנות קצב ההליכה, אורך הצעדים, שיווי משקל.
יש מבחן מיוחד שנקרא מבחן המשימה הכפולה (double task test), ובו נבדקת ההליכה תוך הטלת משימה בזמן ההליכה. למשל, הליכה תוך כדי הקשבה, דיבור או פתרון בעיה כמו תרגיל חשבון.
אצל אנשים שסובלים מירידה מנטלית עלולה להיות ירידה באיכות ההליכה בזמן ביצוע המשימה. הפרעת הליכה היא גורם סיכון לנפילה. זו עלולה לגרום לירידה תפקודית ולחבלות קשות שיש להן משמעות קשה לעתיד הזקן. לכן שיפור באיכות ההליכה של אנשים שסובלים מירידה מנטלית עשוי, בתיאוריה, להפחית נפילות.
כיצד ניתן לשפר את איכות ההליכה?
עד כה כשדיברו על שיפור באיכות ההליכה הופקד הדבר בידי צוות פיזיותרפיה מיומן, שבשיטות שונות (הפעלת המטופל על מסוע, הפעלתו בסביבה רבת אתגרים ומכשולים) השתדל בתוך כמה שבועות לשפר את ההליכה.
בחקירת הליקוי בהליכה מצאו כי בקרב הסובלים מירידה מנטלית קיימת בעיית ריכוז ושימת לב וכן ירידה בחומר החשוב של מערכת העצבים שנקרא אצטיל כולין. לאור זאת נעשו מחקרים שהלכו צעד קדימה והציעו לשלב את הטיפול הגופני עם טיפול תרופתי.
כדי לשפר את הריכוז השתמשו בריטלין - אותו חומר שעוזר לאזן ילדים שסובלים מהפרעות קשב - וכדי להעלות את רמת האצטיל כולין השתמשו בתרופות כמו דונפזיל וריבסטיגמין שמשמשות בטיפול במחלת האלצהיימר. המחקרים, שהיו קטני היקף, הראו תוצאות מעודדות.
המחקר הולך קדימה
מדובר, אם כן, בגישה מבורכת הכורכת יחדיו שתי בעיות גריאטריות משמעותיות - הפרעת הליכה וירידה מנטלית - ופותחת כיוונים שונים להערכה ולטיפול.
כיוון אחד הוא מעקב אחר זקנים שתבנית הליכתם השתנתה (הואטה, הפכה פחות יציבה) כדי לברר את מצבם המנטלי, לאבחן ירידה ולנסות לעזור להם בכל האמצעים שיש ברשותנו היום ואולי יהיו בעתיד.
כיוון שני הוא ניסיון לשפר את ההליכה של זקנים שסובלים מירידה מנטלית, וזאת בעזרת הפעלה מיוחדת באמצעות פיזיותרפיסט. כשיהיו בידינו יותר ראיות מבוססות־מחקר נוכל להמליץ גם על טיפול תרופתי.
הממצאים האלה מצטרפים למידע שכבר יש לנו בטיפול בבעיות זקנה, ונקווה שהדבר יתרום למאמץ האדיר שמושקע בהשגת שיפור בתפקוד ובאיכות החיים של הזקן המוגבל.
המסר לבני המשפחה ולרופאי המשפחה של המטופל הזקן: אם שמתם לב לשינוי בדפוס ההליכה - איטיות, ליקוי בשיווי המשקל, צורת צעידה שונה - יש כנראה מקום לבקש התייעצות עם רופא גריאטרי שיראה את התמונה הכללית.
ד"ר דניאל דליות הוא רופא גריאטר במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה, מקבוצת כללית
