מהי סקירת מערכות מאוחרת?
סקירת מערכות מאוחרת (שנקראת גם "סקירה שנייה") היא בדיקת אולטרסאונד הסוקרת את האיברים של העובר במטרה לאתר מומים וממצאים לא תקינים. הבדיקה מבוצעת ברוב המקרים בגישה בטנית. במקרים מסוימים, כמו הערכה של אורך צוואר הרחם, נעשית הבדיקה גם בגישה נרתיקית.
מתי עושים סקירת מערכות מאוחרת?
סקירת מערכות מאוחרת נעשית נערכת בדרך כלל בשבועות 20 עד 23 להיריון (אבל לא לפני שבוע 19 או אחרי שבוע 25).
סקירת מערכות מאוחרת ללקוחות כללית איפה ניתן להיבדק? כמה זה עולה? איך קובעים תור? למדריך המלא
|
עשיתי סקירה מוקדמת - למה לעשות גם את המאוחרת?
הבדיקה חשובה גם לנשים שעשו סקירה מוקדמת, משום שישנן מערכות שממשיכות להתפתח גם לאחר המועד שבו היא נעשתה. למעשה, ישנם מומים שמתפתחים לאט ובאים לידי ביטוי רק מעבר לשבוע 18 להיריון.
מה בודקים בסקירת המערכות המאוחרת?
האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה פרסם נייר עמדה המכיל הנחיות לבדיקת אולטרסאונד בהיריון. תקנות אלה מחייבות את כל הרופאים, אולם חשוב לציין שהן אינן קובעות פרמטרים מדויקים לבדיקה לגבי כל אחד מהאיברים, ולכן ייתכן שוני בין הבדיקות אצל רופאים שונים.
ההנחיות הן לבדיקת הפרמטרים הבאים:
• קוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD)
• היקף הראש (HC)
• היקף הבטן (AC)
• אורך עצם ירך אחת (FL)
הרופא יציין את תוצאת המדידה ואת שבוע ההיריון הממוצע שאליו מתאימה התוצאה (בשבועות ובימים) כמו גם את תחום הנורמה בגיל ההיריון שבו בוצעה הבדיקה במספרים או בייצוג גרפי. לחלופין ניתן לציין את האחוזון שבו נמצא הערך הנמדד.
האיברים והמערכות לבדיקה ולדיווח:
• גולגולת ומוח (בחתך רוחבי): צורת הגולגולת בחתך רוחב, מוח קטן וציסטרנה מגנה, החדרים הצדדים במוח והכורואיד פלקסוס, קו האמצע ו־Cavum septi pellucidi (רק בסקירה מאוחרת).
• פנים: ארובות עיניים, שפתיים.
• חזה: ריאות, מבט 4 מדורי הלב, מוצא העורקים הגדולים.
• בטן: קיבה, כליות, כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר.
• עמוד שדרה.
• קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות).
• מספר כלי הדם בחבל הטבור.
• מיקום השליה.
• כמות מי השפיר.
• קיום דופק ותנועות.
• בדיקת אורך צוואר הרחם.
בהיריון מרובה עוברים תכלול התשובה גם ציון של מספר שקי ההיריון, מיקומם, מין כל עובר והתייחסות ל־chorionicity ו־amnionicity.
הערה: הדגמת האיברים אינה כוללת את מדידתם כשגרה. אם הבודק מתרשם מגודל חריג של האיבר או מאסימטריה בולטת בין האיברים או הצדדים, ניתן להוסיף מדידות בהתאם לצורך.
מהי סקירת מערכות מאוחרת מורחבת?
כפי שציינו, ישנם פרמטרים מחייבים לסקירת מערכות מאוחרת שכל רופא חייב לעמוד בהם, אבל תמיד אפשר יותר. למשל, על־פי הפרמטרים של החברה הישראלית לאולטרסאונד, חייבים להוכיח קיום כף יד אך לא חייבים לספור אצבעות.
מהי סקירת מערכות מכוונת?
כאשר יש מצבי רקע שמגבירים את הסיכון של העובר ללקות במום ספציפי, או שמתעוררת שאלה לגבי איבר מסוים בבדיקת אולטרסאונד שבוצעה לעובר (למשל, חשד למום במוח או בכליות), מבצעים בדיקה מכוונת.
בדיקה זו נועדה לבדוק מערכות מסוימות, איברים מסוימים או את מצב העובר, בהתאם לשאלה המוגדרת שמפנה הרופא למבצע הבדיקה. מטבע הדברים הבדיקה אינה אמורה לשלול מומים במערכות אחרות, והיא מחייבת הפניה מרופא.
בהתאם לממצאים בסקירה המכוונת ייתכן שתופני לבדיקות נוספות, למשל אקו לב עובר, ייעוץ גנטי או סקירת מערכות מכוונת נוספת למעקב.
מהי המשמעות של סקירת מערכות בתלת־ממד?
מקובל לומר שלא ניתן לזהות באולטרסאונד תלת־ממד מומים שלא ניתן לגלות בדו־ממד. ממילא כשנעשית סקירת מערכות עם מכשיר שיכול לתת תמונה תלת־ממדית, רוב הבדיקה נעשית בדו־ממד. אבל, אם נמצא מום כמו שפה שסועה, ניתן להדגים אותו בצורה יותר מוחשית להורים.
ככלל, אין הכרח להשתמש בתלת־ממד בסקירת מערכות, אולם כיום מרבית הסקירות, בטח המכוונת, נעשות תוך שימוש במיכשור מתקדם בעל יכולות תלת־ממד, והסורקים מומחים לשימוש בו.
מהי סקירת מערכות "שלישית"?
יש המציעים לנשים בהיריון לבצע סקירת מערכות נוספת (שלישית) בשליש השלישי להיריון (סביב שבוע 32 להיריון) שעשויה לאבחן חלק מהבעיות האנטומיות היכולות להתפתח בשלבי היריון מתקדמים כמו למשל בקע סרעפתי או ממצא מוחי.
הבדיקה מוגבלת בהיקפה, אינה נכללת בהמלצות הרשמיות של האיגודים המקצועיים, ובהיעדר התוויה רפואית אינה כלולה במסגרת סל הבריאות (נעשית במימון פרטי בלבד).
פרופ' אדי ויסבוך הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומנהל מחלקות היולדות במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית
