ניתוח ויטרקטומיה

בניתוח ויטרקטומיה כורתים את הזגוגית (הג'ל) שנמצא בחלל העין.

מתי יש צורך בניתוח ויטרקטומיה?

יש סיבות רבות שבגללן עולה הצורך בניתוח ויטרקטומיה. הסיבות העיקריות הן:

דימום בזגוגית
דימום בזגוגית ממלא את החלל של גלגל העין בדם. הוא מופיע בדרך כלל באופן פתאומי ומוריד בצורה חדה את כושר הראייה. הדימום בזגוגית אינו גורם לכאבים בעין, אלא אם הוא מלוּוה בעלייה בלחץ התוך־עיני.

לדימום בזגוגית יכולות להיות סיבות שונות כמו סיבוכי סוכרת, חבלה בעין, היפרדות גוף הזגוגית שגורמת למשיכה של כלי דם ויכולה להיות מלוּוה בקרע ברשתית, סיבוכים כתוצאה מחסימות וריד בעין וניוון של מרכז הראייה - תופעה שנפוצה בגיל מבוגר.

ממברנה אפירטינלית
ממברנה אפירטינלית היא קרום שגדל במרכז הראייה. שכיחות התופעה הזאת עולה עם הגיל. בחלק מהמקרים עלולה ממברנה אפירטינלית לפגוע בשתי העיניים. הממברנה גורמת לעיבוי של שכבות הרשתית ועלולה להוביל לעיוות המבנה התקין של שכבות הרשתית.

גדילת ממברנה כזאת עלולה להביא לירידה הדרגתית בחדות הראייה וכן לתופעה של עיוות התמונה הנראית (קווים ישרים נראים עקומים).

חור מקולרי
חור מקולרי מתפתח במרכז הראייה וגורם לירידה בחדות הראייה. הסיבה המדויקת להתפתחות החור אינה ידועה, אך ההערכה המקובלת היא שהוא נגרם מכוחות משיכה שמפעילים הזגוגית והרשתית על חלקו המרכזי של מרכז הראייה.

אם כוחות המשיכה התוך־עיניים ממשיכים לפעול, עלול החור המקולרי לגדול, ובסופו של דבר גם עלולה הזגוגית להיפרד מהרשתית - מה שמותיר חור גדול במיוחד במרכז הראייה.

בשלבים המוקדמים של פעולת כוחות המשיכה עשוי לעיתים החור להיסגר באופן עצמוני לאחר שהזגוגית נפרדת מהרשתית, אולם בשלבים מאוחרים יותר ובחורים גדולים יותר לא ניתן לצפות לסגירה עצמונית של החור.

היפרדות הרשתית
היפרדות הרשתית מתחילה בדרך כלל בהיפרדות של גוף הזגוגית שגורמת למשיכת הרשתית עד שנוצר בה קרע.

אם הקרע ברשתית מאובחן זמן קצר לאחר היווצרותו, ניתן לטפל בו באמצעות לייזר. הטיפול בלייזר (שנקרא פוטוקואגולציה) גורם להיווצרות צלקת סביב הקרע - וזו מונעת את התרחבות הקרע ואת הסיבוכים הנלווים לכך.

קרע או חור ברשתית שאינם מטופלים עלולים להוביל להיפרדות הרשתית ממקומה בשל מעבר של נוזל לחלל שמאחורי הרשתית. הנוזל הזה מנתק את הרשתית ממקומה ומביא לירידה בהספקת המזון אל הרשתית מהשכבה שמזינה אותה. אם היפרדות הרשתית פוגעת במרכז הראייה, ישנה ירידה חדה במיוחד באיכות הראייה.

כדי לחדש את הספקת המזון לרשתית יש לעשות ניתוח שמטרתו להחזיר את הרשתית למקומה. הניתוח הזה חיוני להצלת הראייה. אם הרשתית אינה מוחזרת למקומה עלול אובדן הראייה להיות בלתי הפיך.

התסמינים שמעוררים את החשד שאירעה היפרדות של הרשתית כוללים אובדן של חלק משדה הראייה בגלל "מסך" או "וילון" או הופעה של כתם בשדה הראייה שמתחיל בהיקף של שדה הראייה.

אבחון וטיפול מהירים בהיפרדות הרשתית הם קריטיים להצלת הראייה.

אילו הכנות עליי לעשות לקראת ניתוח ויטרקטומיה?

ההכנות כוללות בדיקת עיניים מלאה אצל הרופא המנתח ופגישה עם רופא המשפחה כדי לעדכן אותו על ניתוח הוויטרקטומיה הצפוי לך. מרופא המשפחה יש לקבל סיכום של כל הבעיות הרפואיות שיש לך ורשימה של כל התרופות הקבועות שלך. סיכום זה מביאים לרופא המנתח.

מומלץ למי שנוטלים נוגדי קרישה להפסיק את נטילתם שבוע לפני הניתוח - אם אין מניעה רפואית לכך. בכל מקרה של ספק, התייעץ עם רופא המשפחה שלך.

מי שנוטלים קומדין חייבים לעשות בסמוך לניתוח בדיקת INR (המציינת בכמה זמן מתארך זמן הקרישה בעקבות הטיפול בקומדין). כמה ימים לפני הניתוח יש להגיע לערכי INR שבין 2 ל־2.5. ניתן להגיע לערכים האלה באמצעות הגברה או הפחתה של כמות הקומדין שנוטלים.

מה יעשו לי בניתוח?

בניתוח ויטרקטומיה כאמור כורתים את הזגוגית (הג'ל) שנמצא בחלל העין. הניתוח נעשה דרך שלושה חתכים קטנים בלובן העין שדרכם מכניס המנתח את המכשירים ואת התאורה הדרושים לניתוח.

הזגוגית נכרתת בעזרת מכשיר הוויטרקטום ששואב וחותך את הזגוגית בעזרת מנגנון דמוי גיליוטינה. בשל גודלם הקטן של המכשירים אין צורך - במרבית המקרים - בתפרים בסיום הניתוח.

בממברנה אפירנטלית מטפלים באמצעות קילוף הקרום העדין מאוד שמכסה את מרכז הראייה. זוהי פעולה עדינה מאוד שדורשת מיומנות רבה של המנתח.

בניתוחים לתיקון היפרדות של הרשתית ובניתוחים לתיקון חור מקולרי ממלא המנתח בסיום הניתוח את העין בגז או בשמן סיליקון. את הגז מחליף בהדרגה נוזל שמייצרת העין במשך כמה שבועות. משך הזמן שבין מילוי הגז לבין השלמת החלפתו בנוזל שמייצרת העין תלוי בסוג הגז שבו נעשה שימוש.

אזהרה: כל עוד העין מלאה בגז אסור לטוס. יש לדחות את הטיסה עד שהנוזל שמייצרת העין ממלא את כל חלל העין. 

עוד אזהרה: אם צריך לעבור ניתוח נוסף בהרדמה כללית בעת שעדיין יש גז בעין, יש לדווח על כך לרופא המרדים כדי שישתמש בחומרי הרדמה מתאימים.

כמה זמן נמשך הניתוח?

בדרך כלל כשעה, אולם ככל שהניתוח מורכב יותר, כך הוא עלול להימשך זמן רב יותר.

התהליך כולו - החל מרגע הקבלה לניתוח, עבור דרך ההכנות לניתוח וכלה בשחרור הביתה - נמשך יותר מארבע שעות.

בדרך כלל אין צורך באשפוז לאחר הניתוח, וברוב המקרים ניתן להשתחרר מבית החולים כמה שעות לאחר הניתוח. במקרים שבהם מוחלפת הזגוגית בגז עשוי המנותח להתבקש לשמור על תנוחת ראש מסוימת במשך כמה ימים.

האם ניתן לשלב ניתוח קטרקט עם ניתוח ויטרקטומיה?

לעיתים נזקקים המטופלים לא רק לניתוח ויטרקטומיה אלא גם לניתוח קטרקט. בחלק מהמקרים ניתן לשלב את הטיפול בשתי הבעיות בניתוח אחד. על האפשרות לשלב את שני הניתוחים יחליט הרופא.

מכיוון ששכיחות ההופעה של קטרקט לאחר ניתוח ויטרקטומיה היא גבוהה, עשוי המנתח להציע לעשות טיפול מונע לקטרקט יחד עם ניתוח הוויטרקטומיה. בדרך הזאת הוא ימנע את הופעת הקטרקט לאחר זמן מה ויחסוך את הצורך בניתוח נוסף.

וכך זה נעשה: עוד לפני ניתוח הוויטרקטומיה עושה הרופא את ניתוח הקטרקט: הוא מוציא את העדשה מהעין, משתיל במקומה עדשה מלאכותית ורק לאחר מכן מתחיל את ניתוח הוויטרקטומיה.

איך ארגיש אחרי הניתוח?

בשעות הראשונות שלאחר הניתוח ייתכנו כאבים קלים, ובשבועות הראשונים צפויה הראייה להיות מטושטשת. אולם הראייה הולכת ומשתפרת ככל שהגז הולך ונספג, והרשתית מתייצבת.

האם יהיו עליי הגבלות לאחר הניתוח?

כן. בארבעת השבועות שלאחר הניתוח אסור לעשות מאמץ פיזי, ואסור להיחשף לאבק או ללכלוך.

אם הזגוגית מוחלפת בגז, אסור לטוס עד שהגז ייספג במלואו.

זמן הספיגה משתנה בהתאם לסוג הגז שבו משתמש המנתח, אך לרוב מדובר באיסור טיסה שנמשך כשלושה שבועות לאחר הניתוח. לעיתים יש צורך לשמור על תנוחת ראש מסוימת במשך כמה ימים לאחר הניתוח - בהתאם להנחיות המנתח.

מהן התוצאות החיוביות שלהן אוכל לצפות מהניתוח?

לאחר הניתוח ניתן לצפות לשיפור בראייה, אולם לא מיד אלא רק לאחר כמה שבועות. במקרים מסוימים - למשל לאחר קילוף של ממברנה אפרטינלית - עשוי השיפור בראייה להיות מורגש רק לאחר כמה חודשים.

אם הזגוגית מוחלפת בגז, יש לצפות לראייה לקויה לאחר הניתוח. בהדרגה, ככל שהנוזל שמייצרת העין יחליף את הגז, כך תלך הראייה ותשתפר. למצבה המיטבי תגיע הראייה לאחר שכל הגז ייספג ויוחלף בנוזל. זה צפוי לקרות כמה שבועות לאחר הניתוח.

במקרים שבהם מוחלפת הזגוגית בשמן סיליקון, עלולה הראייה שלא להיות מיטבית. שיפור בראייה צפוי רק לאחר הוצאת שמן הסיליקון. ההליך הזה ננקט חודשים אחדים לאחר הניתוח.

האם עלולות להיות לניתוח תופעות לוואי שליליות?

כמו בכל ניתוח, גם לניתוח ויטרקטומיה עלולים להיות סיבוכים, אך הודות לטכניקות הניתוח המתקדמות שנוקטים כיום שכיחותם נמוכה ביותר. נוסף על כך, ברוב הסיבוכים - במהלך הניתוח או לאחריו - ניתן לטפל. אלה הם הסיבוכים השכיחים ביותר:

• התפתחות קטרקט שכיחה לאחר ניתוח ויטרקטומיה - בייחוד אצל מנותחים מעל גיל 50.

• לחץ תוך־עיני לא יציב - גבוה מדי או נמוך מדי במשך חודשים אחדים.

• תחושת אי־נוחות בעין.

• דימום בזגוגית לאחר ניתוח. לרוב נספג הדימום בתוך כמה שבועות.

• היפרדות של הרשתית (לעיתים רחוקות מאוד).

• זיהום לאחר הניתוח (לעיתים רחוקות מאוד).

מה עליי לעשות לאחר שאשתחרר מבית החולים?

• למחרת הניתוח יש להתייצב לביקורת אצל הרופא המנתח.

• יש להזליף מדי יום טיפות עיניים בהתאם להנחיית המנתח.

• יש להימנע ממאמץ גופני וממגע עם לכלוך במשך כמה שבועות. עם זאת ניתן לחזור לשגרת היום־יום בהתאם להוראות המנתח.

• יש לזכור שהמעקב שלאחר ניתוח הוויטרקטומיה חשוב לא פחות מהניתוח עצמו.

אילו זכויות מגיעות לי לאחר ניתוח ויטרקטומיה?

מגיעים לך "ימי מחלה" בהתאם לקביעת הרופא המטפל.

ד"ר ריטה ארליך היא רופאת עיניים בכירה, מומחית למחלות רשתית, ניתוחי רשתית וקטרקט ומנהלת את יחידת הרשתית במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית