מפה לאוזן: תרופות שעלולות לפגוע בשמיעה

פגיעה בשמיעה, כפי שאתם בוודאי מדמיינים לעצמכם או שחוויתם על בשרכם, היא תופעה לא נעימה שמשפיעה לרעה על איכות החיים.

לא חסרות סיבות שבגללן השמיעה עלולה להינזק - כולל תרופות. קיימות יותר מ־200 תרופות אוטוטוקסיות שעלולות לפגוע באוזן, ובהן כאלה הניתנות לטיפול בזיהומים חמורים, בסוגי סרטן שונים ובמחלות לב.

מהן תרופות אוטוטוקסיות?

המילה אוטוטוקסית היא שילוב של שתי מילים יווניות: Oto (אוזן) ו־Toxic (רעל). תרופות אוטוטוקסיות (תרופות רעילות לאוזן) עלולות לגרום לטנטון, לירידה בשמיעה ולבעיות שיווי משקל.

טנטון הוא בדרך כלל הסימן הראשון לפגיעה בשמיעה. מדובר ברעשים שלא ממקור חיצוני שאנשים עלולים לשמוע באוזן אחת, בשתי האוזניים או בראש. הרעשים האלה עלולים להיות צפצופים, זמזומים או שריקות.

הנזק כתוצאה מנטילת תרופות אוטוטוקסיות נגרם בדרך כלל לאוזן הפנימית.

באילו תרופות מדובר?

1. אנטיביוטיקה מקבוצת האמינוגליקוזידים - לטיפול בזיהומים חמורים - היא הרעילה ביותר לאוזן. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות: גנטמיצין, סטרפטומיצין, נאומיצין, אמיקצין, קנמיצין, ונקומיצין (כולן ניתנות דרך הווריד).

2. תרופות כימותרפיות למחלת הסרטן. התרופות האלה קוטלות תאים סרטניים, אבל לעיתים הן עלולות לפגוע בתאים אחרים בגוף, כולל באוזניים.

הרשימה כוללת, בין היתר, את התרופות הבאות: ציספלטין וקרבופלטין (המכילות פלטינום), ניטרוגן מוסטרד, וינקריסטין, וינבלסטין.

3. תרופות הגורמות להפרשה מוגברת של שתן (תרופות דיורטיות) שמשפיעות על פעילות הכליות, בעיקר פרוסמיד וחומצה אתקרינית.

4. נוגדי דלקת לא סטרואידיים, למשל וולטרן ואספירין. בנוגע לאספירין, התרופה הפופולרית ביותר המוזכרת בכתבה, הנזקים לאוזן עלולים להיגרם בנטילה של מינונים גבוהים. אובדן שמיעה זמני נעלם בדרך כלל אחרי שמפסיקים ליטול את התרופה.

האם הנזק הפיך או שהוא לתמיד?

לא כל מטופל רגיש באותה המידה לאותו מינון של טיפול בתרופה רעילה לאוזן. סוג הנזק לאוזן ומידת הנזק תלויים בתרופה הנלקחת, במינון שלה ובגורמים אחרים הקשורים למטופל.

לעיתים הפסקה בשימוש בתרופה תחזיר את מצב השמיעה לקדמותו, ולעיתים הנזק הוא בלתי הפיך. ירידה בשמיעה וטנטון הפיכים בעיקר אם הטיפול הוא קצר מועד או שהוא הופסק מיד לאחר הופעת התסמינים.

מי נמצא בסיכון גבוה יותר לנזק כתוצאה מתרופות אוטוטוקסיות?

1. חולי כליות.
2. חולי כבד.
3. מבוגרים.
4. מי שנפגעו בעבר מתרופה אוטוטוקסית.
5. מי שסבלו מלקויות שמיעה עוד לפני הטיפול.
6. בעלי הפרעות במערכת כלי הדם.
7. בעלי נטייה גנטית לפגיעה בשמיעה.

עכשיו גיליתי שאני משתמש בתרופה אוטוטוקסית וממש נלחצתי! להפסיק ליטול אותה?

קודם כול, בלי פאניקה. שנית, מומלץ שלא להפסיק טיפול תרופתי ללא התייעצות עם הרופא המטפל.

כללים שחשוב להקפיד עליהם:

1. אם מתחילים טיפול או נמצאים במהלכו של טיפול בתרופה שנחשבת לרעילה לאוזן, על הרופא המטפל להמליץ על מעקב שמיעה צמוד, בעיקר אם מדובר בטיפול תרופתי ממושך.

2. חשוב שלא לחרוג מהמינונים שקבע הרופא המטפל.

3. מומלץ שלא לקחת במקביל שתי תרופות אוטוטוקסיות.

4. יש לשים לב לתסמינים השונים ולשינויים בשמיעה. אם מרגישים בשינויים, יש לפנות לרופא המטפל.

ושאלה אחרונה - אין דרך למנוע את הנזקים?

לצערנו, נכון לכתיבת השורות האלה, לא קיימות תרופות המונעות את הנזקים של תרופות אוטוטוקסיות או מטפלות בהם. עם זאת, נערכים מחקרים שמטרתם למצוא דרכים למנוע את הבעיה ולטפל בה.

ד"ר אריה גולדשמיד הוא עורך מדור התרופות באתר כללית ולשעבר מנהל המחלקה לפרמקולוגיה