נשירת שיער ותרופות

לתרופות יש מטרה טובה, אבל לעיתים הדרך לבריאות רצופה בתופעות לוואי. לצד תופעות שכולכם מכירים, יש כאלו ידועות פחות - למשל נשירת שיער.

אמנם לא מדובר בתופעה שמסוכנת לבריאות, אבל היא עדיין מציקה ולא נעימה, ואם לא מודעים לאפשרות שהיא עלולה להגיע, הדבר עלול לגרום ללחצים מיותרים אם וכאשר תגלו ערימת שיערות בידיים שלכם.

איך תרופות גורמות לנשירת שיער?

במרבית המקרים משפיעות התרופות על נשירת השיער בכך שהן מתערבות במחזור הצמיחה הנורמלי של שיער הקרקפת, הכולל שלושה שלבים.

• שלב הצמיחה (אנאגן) - נמשך בין שלוש לחמש שנים ובמהלכו גדלה כל שערה בקרקפת בקצב של כסנטימטר בחודש. 

• שלב הביניים (קטאגן) - אורך שבועיים, ובמהלכו זקיק השערה מוכן לשחרור של השיער על גבי הקרקפת.

• שלב המנוחה (טלוגן) – נמשך שלושה חודשים ובמהלכו השיער נח ומפסיק לצמוח. בסופו של שלב זה נושר השיער ומוחלף בשיער חדש.

נשירת שיער בתקופת הצמיחה (אנאגן) היא ברוב המקרים תוצאה של נטילת תרופות כימותרפיות לטיפול במחלת הסרטן. במצב זה נמנעת חלוקה נורמלית של תאי השיער והנשירה מופיעה תוך כמה ימים עד שבועות מתחילת הטיפול התרופתי. במקרה הזה אנשים מאבדים את כל שיער הראש ואף את שיער הגבות והעפעפיים.

נשירת שיער בגלל תרופה לא כימותרפית מופיעה בדרך־כלל תוך 4-2 חודשים מרגע הנטילה שלה. במקרים אלו גורמת התרופה לזקיקי השיער להיכנס לשלב המנוחה שלהם (טלוגן) ולנשור מוקדם מדי.

אילו תרופות גורמות לנשירת שיער?

בנוסף לתרופות כימותרפיות יש עוד מגוון רחב של תרופות הגורמות לנשירת שיער. להלן כמה משפחות של תרופות שיכולות לגרום לנשירה:

נוגדי דיכאון - כל נוגדי הדיכאון מקבוצות SSRI, SNRI וגם טריציקליים יכולים לגרום לנשירת שיער.

תרופות לאפילפסיה - אחת התרופות הנפוצות ביותר לטיפול באפילפסיה היא סודיום ואלפרואט (שם מסחרי: דפלפט, אוריפיל, ואלפורל). התרופה גורמת לנשירת שיער אצל 3% עד 10% מהמשתמשים בה.

תרופות לטיפול בפצעי בגרות - רטינואידים הם תרופות פופולריות לטיפול בפצעי בגרות (אקנה) בדרגת חומרה בינונית עד קשה.

אלו הם נגזרות של ויטמין A האמור דווקא להגן על זקיקי השיער מנזק, אולם מינון גבוה שלו, כפי שקיים בתרופה איזוטרטינואין (שם מסחרי: רואקוטן, קורטן), עלול לפגוע בתפקוד הזקיק ולנשירה. התרופות האלה פועלות על תאים המייצרים קראטין, החומר ממנו עשוי גם זקיק השיער.

תרופות ליתר לחץ דם - שתי משפחות של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, חוסמי ביטא ומעכבי ACE גורמות בחלק קטן מן המטופלים לנשירת שיער זמנית.

מדללי דם - בקבוצת מדללי הדם יש מספר תרופות, אחת השכיחות שבהן היא "הפרין במשקל מולקולרי נמוך". לפי דיווחים בספרות הרפואית הטיפול בתרופה זו עלול לפגוע בזקיקי השיער ולגרום לנשירת שיער במקרים נדירים.

גלולות למניעת הריון - לפי דיווחים בספרות הרפואית, גלולות למניעת הריון יכולות לגרום לנשירת שיער קלה וזמנית בחלק מהנוטלות אותן.

איך מזהים שהנשירה היא כתוצאה מתרופות?

אין בדיקה שיכולה לאושש שהנשירה נגרמת מתרופה. אפשר רק לשער שאם הנשירה החלה 4-2 חודשים מתחילת הטיפול בתרופה (מלבד כימותרפיה) שאחת מתופעות הלוואי שלה היא נשירת שיער, זו אכן הסיבה. בחולים המטופלים בכימותרפיה אין ספק שהנשירה נובעת מתרופות אלה.

האם מדובר בנזק הפיך?

מסר מרגיע: במרבית המקרים הפגיעה הפיכה ברגע שמפסיקים להשתמש בתרופה. אם הנשירה מפריעה לכם מאוד אפשר לבקש מהרופא המטפל לעבור לתרופה מקבילה שלא פוגעת בשיער, וכמובן גם לא פוגעת בטיפול הרפואי.

איך מטפלים בנשירה ובמקביל נעזרים בתרופות?

במקרה של לקיחת תרופות כימותרפיות יש המציעים לחבוש כובע קרח כדי לגרום לצינון של הקרקפת ולהקטנת כמות התרופות המגיעה אל זקיקי השיער, ובכך לנסות לצמצם את הנשירה. את הכובע ניתן למצוא בחלק מבתי החולים, אבל היעילות שלו לא ברורה ויש מרכזים אונקולוגיים המתנגדים לו.

בתרופות אחרות הגורמות לנשירה ניתן להשתמש באופן חיצוני בתכשיר מינוקסידיל (שם מסחרי: ריגיין, מינוקסי, נוקסידיל, אלופקסי, הרגיין קצף). גברים בלבד יכולים ליטול פינאסטריד (שם מסחרי: פרופסיה).

כמובן שתמיד מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה או רופא העור בנושא.

ד"ר אריה גולדשמיד הוא מנהל מחלקת פרמקולוגיה לשעבר בכללית