דלקת אוזניים (דלקת אוזן חיצונית)

​דלקת אוזן חיצונית (Otitis Externa, External Otitis, Swimmer’s Ear) היא דלקת שמתפתחת בתעלת האוזן (ולא מאחורי עור התוף כפי שקורה בדלקת האוזן התיכונה).

דלקת של האוזן החיצונית נפוצה מאוד, במיוחד בחודשי הקיץ, כשרבים מחפשים מפלט מהחום בבריכות ובים. זאת דלקת האוזניים הנפוצה ביותר אצל ילדים בני יותר מ־5 שנים ואצל מבוגרים.

ממה נגרמת דלקת של האוזן החיצונית?

לאוזן החיצונית יש מנגנונים ייחודיים שנועדו להגן עליה מפני חיידקים, כולל הפרשה של צרומן (שעווה). ישנם גורמים שונים שעלולים לפגוע במנגנוני ההגנה האלה:

• חשיפה ממושכת למים.

• ניקוי האוזניים באמצעות מקלוני צמר גפן.

• מחלות שונות של העור בתעלת האוזן כמו תגובה אלרגית למגע (למשל עם שמפו או עם עגיל), פסוריאזיס או אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור).

• שימוש במכשירי שמיעה או באטמים.

כל פגיעה במנגנוני ההגנה של האוזן - ואין זה משנה מהו מקורה - מעלה את הסיכון ללקות בדלקת של האוזן החיצונית.

הדלקת מתחילה בדרך כלל עקב גירוי של העור שמצפה את תעלת האוזן (קרויה גם תעלת השמע), למשל בגלל שפשוף שנגרם ממקלון אוזניים או מאוזנייה של מכשיר שמיעה או בגלל גירוי העור בתעלת האוזן בעקבות חשיפה ממושכת למים.

על הגירוי הזה עלולים "להתלבש" חיידקים כמו פסאודומונס וסטפילוקוקוס ולחולל דלקת. 

במקרים נדירים יותר עלולה פטרייה באוזן לגרום לזיהום.

מבנה האוזן

אילו תסמינים מופיעים במקרה של דלקת אוזניים חיצונית?

בעקבות הדלקת מופיעים כאבי אוזניים חזקים משום שהעור של תעלת האוזן אינו גמיש, ולכן התעלה רגישה מאוד לכל לחץ שמופעל עליה. דלקת של האוזן החיצונית מלוּוה בדרך כלל באחד או יותר מהתסמינים הבאים:

• כאב באוזן.

• רגישות ניכרת במגע בפתח תעלת האוזן או בהנעת האפרכסת.

• תחושה שהאוזן סתומה עקב בצקת בתעלת האוזן.

• גרד באוזן (במיוחד בדלקת פטרייתית).

• ירידה בשמיעה.

• הפרשות מהאוזן. ההפרשה לרוב לבנבנה, צמיגית, בכמות מעטה בתוך התעלה ואינה ניגרת החוצה.

• במצבים חמורים במיוחד עלולה אפרכסת האוזן להיות אדומה וחמה, ולעיתים עלול להופיע חום גבוה.

מהו זמן ההחלמה של דלקת אוזניים חיצונית?

לרוב צפוי להופיע שיפור בתוך יומיים מהתחלת הטיפול. כל תסמיני המחלה נעלמים בתוך כ־6 ימים.

האם זה מידבק?

דלקת אוזן חיצונית לרוב אינה מידבקת אלא אם מועברת הפרשה (למשל באמצעות האצבע) מאוזן חולה לאוזן בריאה. רצוי בכל מקרה לשטוף ידיים היטב לאחר שנוגעים באוזן החולה.

איך מאבחנים?

האבחנה נעשית בבדיקה של האוזן באמצעות אוטוסקופ (מכשיר לבדיקת אוזניים שמכיל מקור אור ועדשה מגדילה) או באמצעות מיקרוסקופ מיוחד שבו משתמשים רופאי אף־אוזן־גרון.

איך מטפלים?

הטיפול תלוי בחומרת הממצאים וכולל כמה מרכיבים: 

• ניקוי האוזן החיצונית מההפרשות שהצטברו - פעולה שעושה רופא אף־אוזן־גרון. הפעולה הזאת חשובה במיוחד במקרים שבהם קיימת בצקת ניכרת של תעלת האוזן יחד עם הצטברות של הפרשות.

• הימנעות מחשיפה למים בזמן המחלה באמצעות שימוש באטמים או בצמר גפן מרוח בווזלין בזמן המקלחת. רצוי מאוד להימנע משחייה במשך שבוע לפחות. חשוב לא לנקות את האוזניים באמצעות מקלוני צמר גפן.

• טיפות אוזניים המכילות אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום וסטרואידים לטיפול בבצקת ובדלקת. לדוגמה: דזורן, דקס־אוטיק או סטרקסל (נדרש מרשם).

• אם מאובחנת דלקת פטרייתית ניתן לטפל בה באבקה מיוחדת או בטיפות חומציות או אנטי־פטרייתיות כמו טיפות אגיסטן (נדרש מרשם).

איך שמים טיפות אוזניים?

חשוב להקפיד על שימוש נכון בטיפות: יש להטות את הראש לצד ולטפטף לאוזן שפונה כלפי מעלה עד שתתמלא תעלת האוזן החיצונית. רצוי להשאיר את הראש נטוי במשך כמה דקות.

• אם קיימת חסימה של תעלת האוזן בגלל בצקת משמעותית, יש לפנות לרופא אף־אוזן־גרון. ייתכן שהרופא יחליט על החדרת פתיל לתעלת האוזן כדי לספוג את הטיפות ולאפשר להן להגיע לאזורים הפנימיים יותר.

• כאבים ניתן לשכך לפי הצורך באמצעות תרופות שנמכרות ללא מרשם. במקרים קשים במיוחד יש לעיתים צורך בתרופות חזקות יותר שאותן ניתן לקבל רק באמצעות מרשם רופא.

• במקרים קשים במיוחד או לחולים שמצויים בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים (כמו חולי סוכרת), לחולים שמקבלים תרופות שמדכאות את מערכת החיסון ולחולים במחלות שפוגעות בכדוריות הדם הלבנות (כמו לויקמיה, לימפומה ו־HIV) מוסיפים לעיתים גם טיפול אנטיביוטי דרך הפה או דרך הווריד.

תרופות סבתא לדלקת אוזניים חיצונית

אין עדויות ליעילותן של תרופות סבתא כמו טפטוף שמן זית או שמן עץ התה בטיפול בדלקת אוזן חיצונית. מעבר לכך, החומר האורגני שבשמנים עלול לשמש קרקע פורייה לחיידקים או לפטרייה המזהמים ולהחמיר את מצב הדלקת. שן שום באוזן עלולה גם היא לגרות את עור התעלה הפגוע ולהחמיר את הדלקת.

אשר לטיפולים משלימים לדלקת אוזניים, ישנן עדויות ליעילות של דיקור סיני באפרכסת (Battlefield Acupuncture) להפחתת כאב הדלקת.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

ייתכן שמדובר באירוע חד־פעמי. עם זאת, מי שחשופים לגורמי סיכון עלולים לסבול מאירועים חוזרים של דלקת באוזן החיצונית. גורמי הסיכון הנפוצים ביותר הם:

• הנוהג לנקות את האוזניים בעזרת מקלוני צמר גפן.

• שימוש קבוע במכשירי שמיעה או באטמי אוזניים.

• שחייה (בין אם בים או בבריכה).

• מחלות עור כמו פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס - במיוחד אם אלה באות לידי ביטוי בתעלת האוזן החיצונית.

עלולים להיות סיבוכים?

הסיבוכים נדירים - במיוחד בקרב מי שהם בריאים בדרך כלל - וכוללים, בין היתר, התפשטות של הזיהום מהאוזן החיצונית לרקמות הסמוכות (למשל לאפרכסת. זו הופכת במקרה כזה לאדומה מאוד ולזקורה, והכאבים הם עזים). סיבוך אפשרי נוסף הוא התפתחות של תגובה אלרגית לטיפות האוזניים.

במבוגרים שסובלים מסוכרת עלולה להתפתח דלקת קשה שנקראת דלקת אוזן חיצונית נמקית (Malignant Otitis Externa). זו פוגעת בעצמות הגולגולת הסמוכות ואף בעצבים הסמוכים. זהו מצב חמור ומסוכן שמחייב טיפול באשפוז.

מהם סימני האזהרה שמחייבים לפנות מייד לרופא?

• עלייה פתאומית של החום.

• החמרה במצב או היעדר שיפור לאחר יומיים־שלושה של טיפול בטיפות אנטיביוטיות.

• הופעה של אודם, של נפיחות ושל חום מקומי באפרכסת או מסביבה.

• אסימטריה בפנים.

• כאבי ראש קשים.

איך לומדים לחיות עם דלקות חוזרות של האוזן החיצונית?

במקרים של דלקות חוזרות חשוב לשמור על אוזניים יבשות ולהימנע מניקוין באמצעות מקלוני צמר גפן. שחיינים וילדים המבלים הרבה בבריכה יכולים להיעזר באטמים ובתרסיסי אוזניים מיוחדים לייבוש התעלה לאחר כל אימון, הניתנים לרכישה בבית המרקחת ללא מרשם (כמו Dry-Ears או Otinova)​.

ד"ר יניב אבנר הוא מומחה לרפואת אף־אוזן־גרון בילדים, יו"ר החברה הישראלית לאף־אוזן־גרון ילדים. הוא מנהל את שירות האף־אוזן־גרון לילדים במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית