צרומן (שעווה באוזן)

​שם האבחנה בעברית: הצטברות צרומן
שם האבחנה באנגלית:
Cerumen Impaction
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופא (קליקס):
Cerumen Impaction

מה זה?

הצטברות של הפרשה צמיגית או נוקשה באוזן החיצונית. ההפרשה מכונה שעווה בשפת העם, ובשפה הרפואית - צרומן.

ממה נגרמת הצטברות של צרומן?

צרומן הוא חומר שאותו מפריש באופן טבעי העור שמרפד את תעלת השמע החיצונית. הצרומן נועד להגן על תעלת השמע בפני זיהומים, מים ופגיעה של גופים זרים.

המהלך הטבעי של העניינים הוא שהצרומן מופרש החוצה בעקבות נדידה של תאי העור בתעלת השמע החיצונית. הבעיה נוצרת כאשר יש הצטברות חריגה של צרומן שחוסמת את תעלת השמע וגורמת לתסמינים שונים.

יש כמה קבוצות של אנשים שיש להם נטייה מוגברת לייצר פקקי צרומן:

• מי שנוהגים לנקות אוזניים באמצעות מקלוני צמר גפן. הפעולה הזאת גורמת לצרומן להיכנס לחלקים הפנימייים יותר של תעלת השמע, ולכן הוא אינו מתפנה בדרך הרגילה.

• מי שתעלת השמע החיצונית שלהם צרה מהרגיל (לכל אורכה או בקטעים מסוימים), או שיש בה בליטות עצם שחוסמות אותה.

• אנשים מבוגרים. עם הגיל הצרומן נעשה פחות נוזלי ונוטה להצטבר בתוך האוזן.

• מי שסובלים ממחלות שונות שפוגעות בתעלות השמע, כמו דלקת באוזן החיצונית או אקזמה באוזן החיצונית.

• מי שאוזניהם מייצרות כמויות עודפות של צרומן.

מהם התסמינים?

יש לציין שהצטברות צרומן באוזן לא תמיד גורמת לתסמינים. מומלץ שלא לטפל בהצטברות צרומן שאינה גורמת לתסמינים. אלה הם התסמינים הנפוצים ביותר המתלווים להצטברות צרומן באוזן:

• ירידה בשמיעה.

• כאב באוזן.

• גרד באוזן.

• תחושה של מלאות ושל לחץ באוזן.

• שיעול (במקרים נדירים למדי).

• תחושה של חוסר יציבות.

• טנטון - שמיעת רעש באוזן שאין לו מקור חיצוני.

כמה זמן זה נמשך?

חלק ממי שסובלים מהצטברות של צרומן באוזן יחלימו לבד. עם זאת קשה להעריך מראש אצל מי תיפתר הבעיה מעצמה ובתוך כמה זמן, ומי יזדקק לטיפול. בכל מקרה הבעיה נעלמת מיד לאחר הטיפול.

איך מאבחנים?

האבחנה נעשית באמצעות בדיקת האוזן באוטוסקופ או במיקרוסקופ מיוחד. בבדיקה נראה חומר סמיך או מוצק שממלא את תעלת השמע. צבעו של הצרומן תלוי בגורמים שונים ויכול לנוע בין אפרפר לחום כהה ואף שחור.

איך מטפלים?

לא תמיד חייבים לטפל בהצטברות של צרומן. נהוג לטפל בכך כאשר נבדק מעלה תלונות אופייניות וגם כאשר מדובר בנבדקים שאינם יכולים להתלונן, כמו ילדים קטנים או קשישים שסובלים משיטיון (דמנציה).

קיימות שלוש שיטות מקובלות לסילוק צרומן:

• טיפול בטיפות צרומנוליטיות כמו קלין אירז (Clean Ears) או צרומול. משך הטיפול המומלץ הוא עד ארבעה ימים, ויש להגיע למעקב אצל הרופא כדי שיבדוק אם הטיפול יעיל.

לטיפול עלולות להיות תופעות לווא​י שונות כמו דלקת האוזן החיצונית, גירוי, תגובה אלרגית, כאב אוזניים, ירידה זמנית בשמיעה ותחושה חולפת של חוסר יציבות.

טיפול בטיפות אינו מתאים למי שעברו ניתוחי אוזניים, למי שסובלים מזיהומים חוזרים באוזן ולמי שסובלים מנקב בעור התוף. לכן בכל מקרה של חשד לנקב בעור התוף אסור לעשות את הטיפול בטיפות האלה.

• שטיפה במים או בתמיסות שונות בעזרת מזרק גדול אשר קצהו (ללא מחט, כמובן) מוכנס לתעלת השמע החיצונית. הסיבוכים של שיטת הטיפול הזאת כוללים זיהום או גירוי של תעלת השמע, טנטון, התנקבות של עור התוף, כאב, ירידה זמנית בשמיעה וסחרחורת.

הסיכון להיווצרות זיהומים גבוה יותר בקרב מטופלים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת. אם מחליטים לטפל בהם בשיטה הנ"ל, רצוי שיקבלו טיפול מונע: הזלפת טיפות אוזניים לאחר השטיפה.

• הוצאה ידנית תוך כדי הסתכלות ישירה במיקרוסקופ או באוטוסקופ. את הטיפול הזה נותן בדרך כלל רופא אף־אוזן־גרון. הרופא מסתכל אל תוך תעלת השמע ומוציא את הצרומן בעזרת מכשירים מיוחדים.

היות שהשיטה הזאת אינה כוללת שימוש במים, היא המומלצת ביותר למי שסובלים מבעיות אוזניים או ממערכת חיסון מוחלשת. הסיבוכים האפשריים של שיטת הטיפול הזאת הם ניקוב עור התוף, כאב אוזניים, פציעה ואף דימום בתעלת השמע.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

הבעיה נוטה לחזור על עצמה אצל מי שיש להם גורמי סיכון להיווצרות פקק צרומן. האנשים האלה נזקקים מעת לעת להגיע לרופא כדי לטפל בכך. כאשר פקק הצרומן נוצר אצל מי שאין לו בעיות אוזניים נוספות, ייתכן שמדובר בתופעה חד־פעמית.

עלולים להיות סיבוכים?

• הסיבוך הנפוץ ביותר הוא ירידה בשמיעה. אצל ילדים עלולה הירידה בשמיעה לגרום לבעיות בהתפתחות הדיבור או להפרעות התנהגות. אצל קשישים הסובלים מדמנציה עלולה הפגיעה בשמיעה להחמיר את הבלבול ולפגוע עוד יותר בתפקוד.

• סיבוכים נוספים נובעים מהטיפולים להוצאת הצרומן, והם פורטו בסעיף "איך מטפלים" למעלה.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

יש לפנות לרופא אם לאחר הוצאת הצרומן מופיעים הפרשה מוגלתית, אודם, נפיחות של האפרכסת, דימום משמעותי מהאוזן או כאבים שהולכים ומתגברים.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

תלוי בשיטת הטיפול. אם משתמשים בטיפות - הטיפול נמשך כמה ימים ולפעמים אינו מספיק. אם הטיפול נעשה באמצעות שטיפה או הוצאה ידנית - ההקלה היא לרוב מיידית.

איך לומדים לחיות עם הצטברויות חוזרות של צרומן באוזן?

אין מדובר במצב כרוני אלא בתופעה שנוטה לחזור על עצמה אצל אנשים מסוימים. כדי למנוע הצטברות חוזרת של צרומן יש להימנע מניקוי האוזניים באמצעות מקלות צמר גפן. נוסף על כך ניתן להיעזר בטיפול מונע: טפטוף טיפות אוזניים שמרככות את הצרומן ומסייעות לו לצאת החוצה. לחלופין ניתן להגיע לביקורות סדירות אצל רופא אף־אוזן־גרון - למשל מדי שנה או חצי שנה.

ד"ר מאשה קרופניקוב היא מומחית לרפואת משפחה בכללית

ד"ר סלים מזאוי הוא מנהל תחום אוזניים במחלקת אף־אוזן־גרון במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית