בדיקת נקודות חן (בדיקת שומות)

בדיקת שומות, moles check

גידולי עור שונים שכיחים בקרב תושבי ישראל עקב החשיפה לקרינה החזקה של השמש. בכלל האוכלוסייה קיימות קבוצות של אנשים בסיכון מוגבר לפתח גידולי עור (למשל אנשים עם סיפור משפחתי או אישי של מלנומה או אנשים שסובלים מריבוי שומות), ולכן עליהם להיות במעקב קבוע.

מתי יש צורך לבדוק נקודות חן? 

קיימת מחלוקת בספרות הרפואית בנוגע לצורך לעשות מעקב אחר נקודות חן בקרב האוכלוסייה הרחבה. מצד אחד מדובר בבדיקה פשוטה שאינה כרוכה בכאב או בתופעות לוואי; מצד אחר, לא נעשו די עבודות מחקר שמוכיחות באופן חד־משמעי שקיום מעקב כזה תורם לבריאות האוכלוסייה.

עם זאת, קיימת המלצה ברורה לעקוב - פעם בשנה לפחות - אחרי נגעי עור אצל אנשים שיש להם גורמי סיכון לפתח מלנומה או סוגים אחרים של סרטן עור:

• אנשים שהייתה להם כבר מלנומה בעבר.

• אנשים שיש להם קרובי משפחה שהייתה להם מלנומה.

• אנשים שיש להם נקודות חן רבות או גדולות במיוחד.

• אנשים שהיו להם בעבר כוויות שמש.

• אנשים בעלי גוון עור בהיר, נמשים ועיניים בהירות.

• אנשים שחשופים לעיתים קרובות לשמש (יותר משעתיים ביום בין 10 בבוקר ל־4 אחרי הצהריים).

• אנשים שהתגלו אצלם בעבר שומות א־טיפיות. שומה א־טיפית היא שומה שאינה ממאירה, אך יש קווי דמיון רבים בינה לבין שומה ממאירה בצורה ובגודל. ככל שעל העור יש יותר שומות א־טיפיות, כך גדל הסיכון להופעת מלנומה.

איך מזהים נקודת חן חשודה? 

נקודת חן חשודה שהיא סרטנית, אם יש לה אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:

• היא השתנתה באופן פתאומי, למשל גדלה באופן משמעותי.

• היא מגרדת.

• היא מדממת מאליה (בלי שמגרדים את נקודת החן).

• הגבול בין נקודת החן לבין העור שמסביבה אינו סדיר.

• היא אינה סימטרית.

• הגוון שלה אינו אחיד.

• הקוטר שלה גדול משישה מילימטרים.

​האם יש צורך בהכנה מוקדמת לבדיקת שומות?

אין צורך בהכנה מיוחדת.

איך עושים את הבדיקה?

הנבדק מסיר את בגדיו, ורופא עור או רופאת עור בודקים כל אזור בגופו בעזרת מכשיר אופטי בשם דרמטוסקופ כדי לזהות נגעים חשודים.

לעיתים הבדיקה נעשית בשלבים. כלומר, ניתן להישאר בבגדים תחתונים לחלק הראשון של הבדיקה, ובהמשך מסירים את כל הבגדים, כולל גרביים ושעון (אם יש).

למה צריך להתפשט? אי אפשר לבדוק רק במקומות החשופים לשמש?

נגעים מסוכנים עלולים להופיע גם במקומות בגוף שאינם חשופים לקרינת השמש כמו מאחורי האוזניים או בין אצבעות הרגליים. לכן הבדיקה צריכה להיות מקיפה ככל האפשר.

ניתן לבקש מהרופא שלא לבדוק איברים מסוימים. במקרים כאלה יש להביא בחשבון שהרופא לא יוכל לזהות נקודות חשודות במקומות האלה ולהמשיך את הבירור במקרה הצורך.

אם הרופא לא בדק איברים מסוימים לבקשת הנבדק, ניתן לעשות בדיקה עצמית בבית ולחזור לבדיקה אם נמצאה שומה חשודה. האחריות לזיהוי (או לאי־זיהוי) במקרה כזה תהיה של הנבדק. 

האם אפשר לקיים את הבדיקה בנוכחות אדם נוסף בחדר?

בהחלט. אם הנבדק מבקש נוכחות של אדם נוסף במהלך הבדיקה, מאפשרים את זה.

בכל מקרה הבדיקה צריכה להיעשות בחדר שבו ניתן לכבד את פרטיותם ואת צניעותם של הנבדקים. 

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

בדיקת שומות אורכת כמה דקות. 

הרופא זיהה שומה חשודה. מה עכשיו?

כאשר רופא העור מחליט שיש לקחת ביופסיה מנגע, ניתן לעשות זאת בשלוש שיטות: 

• כריתת חלקית או שלמה של הנגע - בעזרת סכין ניתוחים. 

• ביופסיה בגילוח - הסרה של שכבת עור עליונה.

• ביופסיה בנקב - ביופסיה שנלקחת באמצעות סכין עגולה וחלולה שמיועדת להוצאה של חלק מנגע עורי.

מי שעושים את ההליך הם כירורגים, פלסטיקאים או רופאי עור. הרקמה שנכרתה נשלחת לבדיקה פתולוגית כדי לקבוע אם הנגע הוצא בשלמותו וכדי לברר אם מדובר בסרטן העור.

כריתה של נגע עורי או נטילת דגימה ממנו נמשכת לרוב כ־20 דקות.

ירדימו אותי?

הניתוח נעשה בהרדמה מקומית. אין צורך בהרדמה כללית, למעט בילדים קטנים מאוד. 

זה כואב? 

נטילת ביופסיה מהעור נעשית בהרדמה מקומית ואינה גורמת לכאב משמעותי. לכל היותר חשים צריבה עקב מתן זריקת ההרדמה - בדומה לזריקה שמקבלים אצל רופא שיניים.

איך ארגיש אחרי?

בדרך כלל לא חשים בשום שינוי. ייתכן כאב קל לאחר כריתת נגע או נטילת ביופסיה.

האם יש לביופסיה תופעות לוואי או סיכונים?

נטילת ביופסיה או כריתה של נגע עורי לרוב אינן כרוכות בסיבוכים. לעיתים נדירות ביותר ייתכנו סיבוכים של דימום או של זיהום.

חתך בעור עלול לגרום להיווצרות צלקת. גודלה וצורתה של הצלקת תלויים במספר רב של גורמים ובהם האופן שבו נעשה החתך, מיקום החתך, האופן שבו נסגר החתך (באמצעות תפרים או באמצעות חבישה בלבד) וצבע עורו של המטופל.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

תלוי במעבדה שעושה את הבדיקה הפתולוגית. לרוב מקבלים את התוצאות בתוך חודש עד חודש וחצי לאחר הבדיקה.

עשיתי ביופסיה, האם יש סימני אזהרה שמחייבים התייחסות רפואית?

יש לפנות לרופא בכל מקרה של דימום מוגבר מהפצע, הופעת חום מעל 38 מעלות, הופעת אודם או נפיחות וכן בכל מקרה של הפרשה מהפצע. אם מתברר שהנגע שהוסר היה ממאיר, יש לפנות לרופא אם מופיעים נגעים נוספים באזור הניתוח או באזורים אחרים בגוף.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

תשובה של הבדיקה הפתולוגית כוללת תיאור של הדגימה שהתקבלה. בסוף התיאור מופיעה האבחנה, לרוב באנגלית.

אם הנגע שפיר, ייתכן שהתשובה תכלול את המילה נבוס (Nevus) - שומה. נוסף על כך קיימים סוגים רבים של גידולי עור שפירים, לעיתים בעלי שמות ארוכים ומפחידים.

אם מדובר בגידול ממאיר, הוא יהיה, קרוב לוודאי, אחד משלושת הסוגים הנפוצים: קרצינומה של תאי קשקש (SCC), קרצינומה של תאי בסיס (BCC) ומלנומה. 

נתון נוסף שמופיע בדרך כלל בתשובה הוא מצבם של שולי הגידול. הנתון הזה חשוב במיוחד כשמדובר בגידולים ממאירים: אם השוליים "נקיים" - משמעות הדבר שהגידול הוצא בשלמותו. אם מתברר שהשוליים "אינם נקיים", כנראה יהיה צורך להרחיב את הכריתה באמצעות ניתוח נוסף.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

אם מדובר בנגע שפיר, לרוב אין צורך בהתערבות נוספת.

אם מתברר שהנגע שנכרת הוא מלנומה או קרצינומה מסוג SCC או BCC, יש לוודא שהוא נכרת בשלמותו. אם מתברר שהוא לא הוסר בשלמותו, יש לרוב צורך בניתוח חוזר להשלמת הכריתה.

ההתייחסות לגידולים מסוג מלנומה היא מחמירה יותר. אם אובחנה אצלך מלנומה, ייתכן שיפנו אותך לבירורים נוספים אצל רופא אונקולוג.

פרופ' ארנון כהן הוא רופא עור מומחה בכללית