כל הורה חווה בשלב זה או אחר את התחושה הזאת: הלב מתחיל לדפוק במהירות כפולה כשאנחנו רואים את הילד הקטן נופל בזמן צעדיו הראשונים או את הילדה מתרסקת מהאופניים.
הגורמים העיקריים לפגיעות ראש אצל ילדים הם נפילות ותאונות דרכים (כשהילד בתוך הרכב, כשהילד הולך רגל או רוכב על אופניים או על קורקינט).
נכון, כאשר הילד או הילדה נופלים, זה מפחיד, אבל לרוב זה לא נורא. חבלות ראש שכיחות מאוד בילדים בכל הגילים, ולרוב מדובר במצב קל, ולא נגרם נזק: אתם תיבהלו, הילדון יפרוץ בבכי, אך די מהר ישכח מכל העניין ויחזור לתפקוד רגיל.
מתי צריך לדאוג?
החשש העיקרי בפגיעות ראש הוא מהתפתחות דימום תוך־מוחי על סוגיו השונים. הוא טומן בחובו סכנה ממשית, כיוון שהדם שמצטבר בתוך קופסת הגולגולת או בין השכבות העוטפות את הגולגולת לוחץ על רקמת המוח הרכה. הטיפול בדימום ייעשה לעיתים בניתוח נוירוכירורגי דחוף, שנועד לנקז את שטף הדם ולבטל את הלחץ.
חשוב לזכור שזוהי לא תופעה שכיחה אחרי חבלות ראש קלות, אבל כמובן חובה לאבחן אם יש חשש כזה.
אז איך מבדילים בין פגיעה קלה שאינה דורשת התייחסות או בירור מיוחד לבין פגיעה שדורשת השגחה רפואית או התערבות משמעותית יותר?
גיל הילד
גיל נמוך מגיל שנתיים, ובעיקר מתחת לגיל שנה, הוא גורם סיכון לחבלה משמעותית. הסיבה לכך היא שבגיל הזה עצם הגולגולת של תינוקות רכה ונוטה להישבר יותר בקלות מאשר אצל ילדים גדולים יותר. נוסף על כך, כשמדובר בילדים גדולים קל יותר לקבל את שיתוף הפעולה שלהם ולהעריך את חומרת החבלה והפגיעה.
סוג החבלה
כל אחד מסוגי החבלות הבאים דורש בדיקת רופא בהקדם:
• נפילה מגובה של יותר ממטר.
• תאונות דרכים על כול סוגיהן, לרבות תאונות אופניים.
• נפילה על חפץ חד.
• נפילה מחלון או במדרגות.
• פגיעת ראש מחפץ כבד שנע במהירות (כמו אבן).
• פגיעה שהתרחשה כתוצאה מהתעללות.
סימנים נלווים לחבלה
הופעה של אחד או יותר מהסימנים הבאים מעלה את הסיכון לפגיעה משמעותית ומחייבת בדיקת רופא:
• חבלת ראש נראית לעין (נפיחות או חתך בראש).
• אובדן הכרה – גם לזמן קצר.
• הילד נראה מבולבל ואינו זוכר את האירוע.
• הופעת דימום שאינו פוסק, בעיקר מהאף או מהאוזן.
• ישנוניות או אפתיות (אדישות, הילד אינו מגיב).
• אי־שקט או כל התנהגות לא רגילה או לא הגיונית.
• הופעת פרכוס.
סימנים שמופיעים לאחר החבלה
הופעת הסימנים הבאים עד יממה לאחר החבלה דורשת בדיקת רופא דחופה:
• כאבי ראש עזים ומתמשכים.
• ראייה מטושטשת (מעל גיל 5).
• הקאות מרובות.
• אי־שקט, אדישות או ישנוניות.
• פרכוס או התכווצות לאחר החבלה.
• הופעה פתאומית של הליכה או של עמידה לא יציבות בילד מעל גיל שנתיים.
• חולשה חד־צדדית ביד ו/או ברגל.
פגיעות נלוות בגוף
כל נפילה או חבלה יכולות להביא גם לפגיעה באיברים אחרים, נוסף על הראש. יכול להיות שדווקא הפגיעה באיברים אחרים היא זאת שתחייב טיפול - גם אם הפגיעה בראש קלה.
שבר בגולגולת
ישנם סוגים שונים של שברים בגולגולת, ולכל סוג משמעות שונה. במרבית המקרים מדובר בשבר קווי שבו לרוב לא נדרשת התערבות רפואית מיוחדת, אבל עצם קיומו של שבר בגולגולת מעיד על עוצמת חבלה גבוהה. לכן כאשר יש חשד לשבר, לרוב ינחה הרופא לעשות בדיקת סי־טי (CT), אף שבדרך כלל רואים את השבר גם בצילום רנטגן רגיל.
זעזוע מוח
לפעמים חבלה חזקה גורמת למוח להיחבט בדפנות הגולגולת ללא דימום מוחי או נזק אחר למוח. במצב כזה יכולים להתפתח תסמינים כמו אובדן הכרה לזמן קצר, הכרה מעורפלת או ישנוניות. לעיתים הזעזוע מלווה גם בחיוורון, בסחרחורת, בכאבי ראש ובהקאות. ברוב המקרים הסימפטומים האלה חולפים בתוך כמה שעות.
הילד נפל או קיבל מכה בראש, מה עושים?
• אם זוהו גורמי סיכון, יש להגיע בהקדם לבדיקת רופא. בשאר המקרים ניתן להניח שמדובר בפגיעה קלה ואפשר להשגיח על הילד בבית.
• אם מצבו של הילד חמור, יש להזמין מד"א ולפנות אותו למיון בליווי איש מקצוע (רופא או פרמדיק).
• אם מדובר בחבלה קלה, זה הזמן לחבק, לדבר בשקט ולהרגיע את הילד או את הילדה ואת הסביבה.
• בדרך כלל אין סימן חיצוני למכה למעט אודם או שריטה שטחית. אם מופיעה באזור נפיחות בצבע אדום כחלחל היא מצביעה על שטף דם תת־עורי באזור המכה. ניתן, עד לבדיקה של גורם רפואי, להצמיד לאזור קרח עטוף בבד ולהפעיל לחץ קל. זה יכול לסייע להקטנת הנפיחות.
• אם מופיע דימום חיצוני בגלל שריטה, צריך להפעיל לחץ מקומי בעזרת פד גזה או פיסת בד.
• עדיף להשאיר את הילד ער לפחות כשעה עד שעתיים לאחר החבלה כדי לעקוב אחר התפתחות של ישנוניות. בהמשך מותר לילד לישון, והשינה לא תזיק לו. אם נראה להורים שמדובר בישנוניות, וקשה להעיר אותו, צריך לפנות לבדיקה במיון ילדים.
פנינו למיון – מה הלאה?
• תחילה יבדקו לילד לחץ דם ודופק, ובהמשך יבדוק אותו רופא כדי להעריך את חומרת הפגיעה.
• במקרים מסוימים יפנה אתכם הרופא לבדיקת CT כדי לשלול דימום תוך־מוחי, בהתחשב בגורמי הסיכון השונים.
• לרוב המצב ידרוש השגחה רפואית בלבד למשך כמה שעות, והילד ישוחרר להמשך מעקב בבית (בהנחה שלא יופיעו תסמינים מדאיגים).
• במקרים מסוימים יוחלט על אשפוז להשגחה למשך כיממה ולעיתים נדירות, במצב של דימום תוך־מוחי חמור, יידרש ניתוח לניקוזו.
• במשך 24 השעות הראשונות לאחר השחרור מהמיון על הילד להישאר בבית בהשגחת מבוגר. גם לאחר השחרור חשוב להיות ערניים להתפתחויות או לשינויים במצבו, שכן לעיתים נדירות עלולים סימנים להופיע גם באיחור, לאחר השחרור הביתה.
צעד לפני: מניעה
• קסדה, קסדה ועוד פעם קסדה: נפילה מאופניים, מקורקינט או מגלגיליות עלולה להיות מסוכנת ביותר - במיוחד אם הילד אינו חובש קסדה. לפני כל רכיבה יש להקפיד על חבישת קסדה שמותאמת לראש הילד.
• הילד רוכב על קורקינט או על אופניים חשמליים? יש לוודא שכלי הרכב והמהירות שלו מותאמים לגיל הילד ולמהירות המותרת בחוק. כמובן מומלץ שהילד ישתדל ככל האפשר לנסוע בשבילי אופניים ייעודיים.
• אסור לעזוב ללא השגחה תינוק הנמצא על משטח מוגבה (משטח החתלה, מיטה וכדומה) - גם לא לרגע.
• גם בנסיעות קצרות יש להקפיד על שימוש בחגורת בטיחות ובכיסא בטיחות ברכב.
• יש ללמד את הילד את כללי הזהירות בעת חציית כביש, אך יש לזכור: לילד שטרם מלאו לו 9 שנים אסור לחצות את הכביש לבדו.
ד"ר אמיר קליביצקי הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בכללית ומנהל המרכז לבריאות הילד בת־ים
