מרגע שהבן או הבת שלכם נולדים אתם דואגים להם ומטפלים בהם כך שיקבלו את היחס הטוב ביותר. זה כולל גם מידע רפואי וטיפול, כשצריך.
האם כל הורה רשאי לקבלת מידע על הילד לבקשתו?
על פי החוק, חובה על כל מטפל לתת מידע לכל אחד מההורים על ילדו הקטין (עד גיל 18) על־פי פנייתו, אלא אם:
1. ידוע למטפל על קיומו של צו בית משפט המונע זאת.
2. ידוע למטפל על קיומו של צו בית משפט השולל את אפוטרופסותו של ההורה השני לקבל מידע אודות ילדו.
סעיפים 1 ו־2 נכונים לגבי כל אחד מהנושאים שיופיעו בהמשך הכתבה.
האם אין משמעות לסטטוס המשפחתי?
זה לא משנה האם ההורים נשואים, הקימו משפחה מבלי להינשא, גרושים או חיים בנפרד. גם קביעת משמורת פיזית או עיקרית אצל אחד ההורים איננה שוללת את זכות ההורה.
המידע מופיע בחוזר שהוציא משרד הבריאות בנוגע למיסוד הקשר בין הורים לבין מערכת הבריאות ביחס לילדיהם.
אם אני משתייך לקופת חולים אחרת מזו של ילדי - האם זה משנה?
לא, עדיין תהיה זכאי לקבל מידע על ילדך, בכפוף לתנאים שהוזכרו למעלה.
איך אני יכול לצפות באינטרנט במידע רפואי על הילד שלי בכללית?
קופות החולים צריכות לאפשר לשני ההורים גישה למידע הנוגע לילדם המופיע באתר האינטרנט של הקופה, כולל מתן סיסמת גישה לכל אחד מהם.
אם גם אתה וגם הילד שלך בכללית - תוכל לצפות במידע הרפואי שלו בתיק הרפואי שלך בכללית און־ליין.
אם הילד שלך בכללית ואתה לא - עליך לגשת למרפאה של הילד ולבקש שינפיקו לך שם משתמש וסיסמה לתיק הרפואי שלו. יש להציג תעודת זהות של ההורה בצירוף הספח שבו מופיע השם של הקטין.
איזה מידע על הילד או הילדה יהיה חשוף לי באינטרנט?
הורה יכול לצפות, בין היתר, בתוצאות בדיקות שעשה הילד, באבחנות וברגישויות, בהמלצות רפואיות ועוד. כמו כן ניתן לזמן תורים עבור הילד ולהגיש בקשות למרפאה.
ישנם נושאים רפואיים מסוימים שלגביהם לא יכול ההורה לקבל מידע באינטרנט עבור ילדיו.
רפואת נשים והפסקת הריון
• תור או ביקור אצל רופא נשים (ללא קשר לסיבת הביקור).
• תור או ביקור לבדיקת אולטרסאונד או תוצאות בדיקת אולטרסאונד.
• בדיקות בהריון.
• בדיקות דם, ספירות דם וסוג דם שנעשו בהקשר של הריון.
• תכשירים ובדיקות שנלקחו בהקשר של הריון.
בדיקות HIV
לא יוצג מידע הקשור לבדיקות איידס (HIV).
לכלל פריטי המידע שלא מוצגים בתיקים רפואיים בשירותי האון־ליין
מידע בנוגע לתשלומים עבור הילד
הורה שאינו מבוטח בכללית המעוניין לצפות בפרטי תשלום עבור ילדו המבוטח בכללית צריך לפנות למוקד הטלפוני 2700* או למרפאה של הילד. לאחר זיהוי יופק עבורו דוח פירוט גבייה.
ומה בנוגע לקבלת כרטיס מגנטי של הילד או של הילדה?
בין אם אתם לקוחות כללית או לא, לכל הורה יש את הזכות להנפיק ולהחזיק בכרטיס מגנטי של הילד. למידע על הנפקת כרטיס מגנטי בכללית - לחצו כאן.
אם, חלילה, אחד מילדיי חולה, יודיעו לי?
מתן מידע להורה שאינו נוכח ואינו מלווה את הטיפול באופן אישי יתקיים על פי שיקול דעתו של איש המקצוע שמוגדר כמטפל (רופא, אחות, עובד סוציאלי, פסיכולוג וכו') בהתאם לנהלים ולהנחיות. במידת הצורך ההחלטה תיעשה בשיתוף גורם מוסמך – פקידת סעד או ועדת אתיקה.
יש כמה מצבים שמומלצים על ידי ועדה מטעם משרד הבריאות לשיתוף יזום של הורה שאינו נוכח במידע רפואי:
• מצבים שבהם נדרשת חלוקת הנטל בין שני ההורים, למשל: טיפול רפואי ביתי ממושך במחלות כרוניות, אשפוז ארוך, הליך שיקומי ממושך, או אם ההורה המטפל שחוק מאוד.
• מצבים שבהם התקשורת בין הצוות הרפואי להורה המלווה-הנוכח לא מספקת, למשל: התרשמות הצוות שההורה המלווה אינו מבין את חומרת המחלה או שאינו מסוגל לספק תמיכה וטיפול לילד.
• מצבים שבהם חוסר תקשורת בין ההורים עשוי לסכן את הילד, למשל: אי העברת מידע בין ההורים על שינוי מינון או טיפול רפואי שניתן לילד שסובל ממחלה כרונית.
• הפניית הילד לטיפול נפשי, או פנייה עצמאית של ילד לבד או עם הורה מלווה לטיפול כזה.
• מצבים שבהם לפי התרשמותו המקצועית של הצוות, ההורה המלווה משתמש בטיפול הרפואי בילד כאמצעי למאבק בהורה השני, באופן שמסכן את שלום הילד. במקרה כזה יעורב גם פקיד סעד.
• מצבים שבהם ההורה שאינו נוכח פנה באופן ישיר ומפורש וביקש ליידע אותו על כל טיפול.
כשהילד זקוק לטיפול רפואי - מי מההורים מאשר את הטיפול?
על פי החוק, החובה לפעול בהסכמה בעניין הילדים חלה על ההורים, אך ישנה הנחה חזקה שהורה אחד הסכים לפעולת ההורה השני, כל עוד לא הוכח ההיפך. כמו כן, החוק מתיר להורה אחד לפעול על דעת עצמו בעניין שאינו סובל דיחוי.
אם אתם גרושים, פרודים, לא נשואים וכו', חלה חובה על ההורה שבידו המשמורת על הילד ליידע את ההורה השני ולשתף אותו בהחלטות לגבי הטיפול הרפואי שניתן לילדכם המשותף, אלא אם קבע בית משפט אחרת.
עם זאת, על הצוות הרפואי חלה חובה לקבל הסכמה מדעת תקיפה לטיפול רפואי בכל מטופל, ולשם קיום חובה זו לפעמים אין די בהסתמכות על "חזקת ההסכמה" שבחוק.
אלו ההמלצות של הוועדה מטעם משרד הבריאות בנוגע לשיתוף יזום של הורה שאינו נוכח בקבלת ההחלטה על הטיפול הרפואי:
• במקרים דחופים, שהם עניין שאינו סובל דיחוי - אפשר להסתפק בהסכמתו של הורה אחד. צריך ליידע בדיעבד את ההורה השני, לפי הכללים לייזום מתן מידע לעיל.
• כשמדובר בטיפול שגרתי מותר להסתפק בקבלת הסכמה של אחד ההורים, אלא אם כן ידוע לצוות המטפל על התנגדותו של ההורה השני לטיפול, או לסוג הטיפול.
• בטיפול שאינו שגרתי, למשל: ניתוח, טיפול נפשי, אשפוז, מתן תרופות נרקוטיות/טוקסיקה וכו', כדי להיטיב את הטיפול בילד ייעשה מאמץ לקבל את הסכמת שני ההורים, ובתנאי שעל פי שיקול דעתו של איש המקצוע, ההמתנה לקבלת הסכמה משניהם לא תפגע במטופל.
• במקרים שבהם ההורה שאינו נוכח פנה באופן ישיר ומפורש למוסד הרפואי וביקש לקבל את הסכמתו על כל טיפול - בתנאי שעל פי שיקול דעתו של איש המקצוע ההמתנה לקבלת הסכמה משני ההורים לא תפגע במטופל.
מניעת מידע רפואי מהורה שהואשם או הורשע בעבירת מין או באלימות כלפי ילדו הקטין
ב־01.08.2016 נכנס לתוקפו תיקון לחוק זכויות החולה, לפיו אם אחד מההורים הורשע בביצוע עבירת מין או אלימות כלפי ילדו, או מתנהל נגדו משפט פלילי בשל עבירה כזו, לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי באותו ילד ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי טיפול רפואי באותו ילד.
ההורה המורשע אמנם רשאי לפנות לבית־המשפט לענייני משפחה לבקש שהסכמתו כן תידרש לטיפול בילדו ולקבל מידע על הטיפול הרפואי, אבל בית־המשפט יכול לקבל בקשה זו רק במקרים מיוחדים.
