אשך טמיר: מה זה ואיך מטפלים?

​​​מהו אשך טמיר?

אשך טמיר (באנגלית: Cryptorchidism) הוא אשך שלא נמצא בשק האשכים ולא ניתן להוריד אותו לשק (במקרים נדירים שני האשכים טמירים ואינם נמצאים בתוך שק האשכים).

איך זה קורה?

בתקופה העוברית מתפתחים האשכים בתוך חלל הבטן ובהמשך נודדים לכיוון המפשעה. לקראת סוף ההריון הם מתמקמים בתוך שק האשכים. לעיתים קורה שהנדידה של אשך אחד (או של שניהם) נעצרת, והוא לא מגיע ליעדו. לרוב הוא מתמקם באזור המפשעה ולעיתים נדירות יותר - בתוך חלל הבטן התחתונה.

זוהי תופעה שכיחה למדי: על פי הספרות הרפואית, לוקים בה בין 2% ל־5% מהיילודים וכ־1% מהתינוקות. בפגים שכיחות התופעה הזאת גבוהה הרבה יותר ומגיעה לכ־30%.

איך מאבחנים אשך טמיר?

האבחנה נעשית לרוב מיד לאחר הלידה, בעת הבדיקה הראשונית שעושה רופא התינוקות או בבדיקה החוזרת לקראת השחרור ממחלקת התינוקות. לעיתים רחוקות נעשית האבחנה מאוחר יותר - בבדיקה של רופא ילדים, כשהתינוק בן כמה חודשים.

לאחר האבחנה יש להפנות את היילוד למעקב של אורולוג ילדים או של כירורג ילדים. המעקב נמשך עד חצי שנה. אם האשך נשאר טמיר, יש צורך בניתוח כדי להוריד אותו לשק האשכים ולקבע אותו שם.

מדוע צריך לנתח אשך טמיר?

יש לפחות 5 סיבות מצוינות שבגללן יש לנתח אשך טמיר ולקבע אותו בשק האשכים:

1. כדי שיוכל להתפתח בצורה מיטבית זקוק האשך לסביבה שבה הטמפרטורה נמוכה יותר מאשר חום הגוף. התנאי הזה מתקיים בשק האשכים, ולכן חשוב לקבע את האשך בשק ולא להשאירו במקום אחר.

2. במרבית המקרים אשך טמיר מלוּוה בבקע מפשעתי, כך שבניתוח לקיבוע האשך בשק האשכים מטפלים גם בבקע המפשעתי.

3. ממחקרים שנעשו בעולם עולה שהסיכון ללקות בגידול ממאיר באשך טמיר גדול עד פי 10 מאשר באשך לא טמיר.

מאותם המחקרים גם עולה שלאחר הניתוח וקיבוע האשך בשק האשכים השכיחות של הגידולים הממאירים אינה יורדת, אך כשהאשך מצוי במקומו הטבעי, קל יותר להבחין בשינויים מבניים שמעלים את החשד לממאירות.

4. הסיכון לתסביב אשך טמיר כנראה גבוה יותר מאשר הסיכון לתסביב של אשך שמצוי בשק האשכים. תסביב הוא מצב שבו האשך מסתובב סביב עצמו, וכתוצאה מכך נחסמת הספקת הדם - דבר שעלול לגרום לנמק ולאובדן האשך.

5. כמובן קיים גם הצד האסתטי והפסיכולוגי של הימצאות אשך אחד בלבד בשק האשכים - אם מחליטים שלא לנתח את האשך הטמיר.

איך מתכוננים לניתוח?

לרוב אין צורך בבדיקות מעבדתיות כלשהן לפני ניתוח, הורדה וקיבוע של אשך טמיר. הנחיות צום פרטניות יימסרו בהתאם לנהלים המקובלים במקום שבו נעשה הניתוח.

מה קורה בניתוח?

הניתוח נעשה בהרדמה כללית.

בדרך כלל ניתן לאתר את האשך באמצעות מישוש באזור המפשעה. במקרים כאלה נעשה הניתוח במסגרת אשפוז יום. המנתח עושה חתך קטן מעל המפשעה, מזהה את האשך, מעביר אותו דרך תעלת המפשעה לתוך שק האשכים ומקבע אותו שם.

לשם הקיבוע הוא עושה חתך קטן גם בשק האשכים. הן החתך במפשעה והן החתך בשק האשכים נסגרים בתפר נספג.

הילד נשאר באשפוז כמה שעות ולאחר מכן משוחרר לביתו. עם שחרורו מקבלים הוריו המלצות טיפול והוראות להמשך מעקב במרפאה.

לעיתים לא ניתן למשש את האשך במפשעה. במקרים כאלה מחדיר המנתח מצלמה זעירה דרך חתך בטבור, ואם מתברר שהאשך נמצא בתוך הבטן, ניתן לקבע אותו במקומו בשלב אחד או בשני שלבים. השלב השני נעשה לרוב כ־6 חודשים אחרי הניתוח הראשון.

את ההחלטה האם לקבע את האשך בשק האשכים בניתוח אחד או בשני ניתוחים נפרדים מקבל המנתח בהתאם לאורך כלי הדם של האשך - אם הם קצרים, יש צורך בשני שלבים. 

מהם הסיבוכים האפשריים של הניתוח?

סיבוכי הניתוח הזה אינם שכיחים, אך חשוב להכיר אותם:

זיהום בפצע הניתוח מתבטא בנפיחות ובאודם באזור הצלקת ולעיתים מלוּוה בעליית חום. סימני הזיהום מופיעים לרוב 3 עד 4 ימים אחרי הניתוח.

אם הם מופיעים יש להתייעץ עם רופא הילדים, ובמקרה הצורך יש לפנות לבדיקה של רופא כירורג. הטיפול בזיהום הוא באמצעות מתן אנטיביוטיקה. לעיתים רחוקות יש צורך לפתוח את הפצע ולנקז אותו.

נפיחות ושטף דם פנימי בשק האשכים הם תופעות שכיחות יחסית שחולפות ללא צורך בטיפול מיוחד.

מה קורה אחרי הניתוח?

בסיום הניתוח מועבר הילד לחדר התאוששות. לאחר מכן הוא מועבר להמשך השגחה במחלקה לאשפוז יום. לאחר שהוא מתאושש יכול הילד להתחיל לשתות, ובהמשך - גם לאכול.

בתוך כמה זמן הולך הילד הביתה?

לרוב משחררים את הילד לביתו שעות ספורות אחרי הניתוח.

איך ירגיש הילד אחרי הניתוח?

ברוב המקרים הכאב אחרי ניתוח לתיקון אשך טמיר מגיב היטב למשככי כאבים כמו אקמול או נורופן - בהתאם להנחיות הרופא המנתח.

מהן השלכות האשך הטמיר לטווח הרחוק?

לטווח הרחוק יש לזכור את שתי הנקודות החשובות הבאות:

1. אשך טמיר הוא לרוב קטן יותר מהאשך האחר שנמצא מלכתחילה בתוך שק האשכים. גם לאחר הניתוח יישאר לרוב האשך הטמיר קטן יותר. לעיתים רחוקות אף עלול האשך המנותח - לאחר שהמנתח קיבע אותו בשק האשכים - לעבור תהליך ניווני.

עם זאת יש לזכור שהאשך האחר, שנמצא מלכתחילה בשק האשכים, מספק את כל הצרכים הנדרשים, כולל פעילות הורמונלית ויצירת זרע.

2. לא תמיד ניתן להוריד את האשך הטמיר עד לחלק התחתון של שק האשכים, ולכן מקבע אותו המנתח בחלקו העליון של השק. יש לזכור שאין זה משנה היכן ממוקם האשך בתוך שק האשכים. מה שחשוב הוא שהאשך יימצא בתוך שק האשכים.

ד"ר דוד בן־מאיר הוא מנהל היחידה לאורולוגיית ילדים במרכז הרפואי שניידר מקבוצת כללית

פרופ' כהן זהבי הוא לשעבר מנהל המחלקה לכירורגיית ילדים במרכז הרפואי־אוניברסיטאי סורוקה​