המפגש הראשון עם הפגיה עלול להיות מאיים ומבלבל, וייתכן שתרגישו יותר מבקרים מאשר הורים. התחושות האלו שכיחות וטבעיות וחשוב שתחלקו אותן עם הצוות המטפל ועם הורים אחרים. בתחילת הדרך הקשר שלכם לתינוק יהיה באמצעות מכשירים ובתמיכת הצוות המטפל, אבל במהרה תרכשו מיומנויות הוריות, הביטחון העצמי שלכם יגדל ותגלו מעורבות רבה יותר בטיפול בתינוק ובקשר איתו.
לא יעבור הרבה זמן ואתם תהיו המטפלים העיקריים, גם בפגיה. הבנת המצב הרפואי של התינוק שלכם, יחד עם התמיכה הנפשית והסיוע שתקבלו מצוות הפגיה, יאפשרו לכם לפתח אמון ביכולות של הילד להצליח וביכולות שלכם לטפל בו.
מהי פגות?
תינוק שנולד לפני שבוע 37 נקרא פג (ללא קשר למשקל). הפג זקוק לסביבה תומכת, שתיתן לו תנאים דומים לאלו שבהם גדל ברחם, כמו עזרה בשמירה על חום הגוף, בהזנה ולעתים אף בנשימה. הבעיות המיוחדות לפגים קשורות לחוסר הבשלות של המערכות השונות בגוף שלהם. כל אברי הגוף של הפג קיימים ושלמים, אבל עדיין לא בשלים.
איך נראה פג?
פג נראה מעט שונה מתינוק שנולד במועד, בולטים במיוחד ההבדלים בגודל ובמשקל. פגים נראים רזים עם שכבת שומן מעטה; העור שלהם דק ושקוף ודרכו רואים את כלי הדם - לכן לפעמים פגים נראים חיוורים יותר. לעתים מכוסה העור של הפג בפלומת שיער עדינה על הגוף ועל הפנים (לנוגו). פלומת השיער הזאת נוטה לנשור בהמשך.
התנהגות של פג שונה מזו של תינוק שנולד במועד. הוא יבכה פחות ויגיב למגע לעתים על־ידי רעד וקפיצות. עם זאת, הוא חש ומרגיש כאב ורוגע כאחד, וחשוב ללמוד ולהכיר את תגובותיו.
תינוק פג שוכב בתוך אינקובטור
למה צריכים את כל המכשירים האלה?
הטיפול בפג והניטור שלו מצריכים מכשור רב שלעתים מסתיר את התינוק הזעיר. המכשור עלול להפחיד, אבל הוא חיוני מאוד. תיחשפו לסוגי צפצופים שונים של מכשירים שונים, אבל זכרו: לא כל צפצוף הוא בהכרח מהתינוק שלכם, ולא כל צפצוף מעיד שמשהו לא בסדר.
מד סטורציה - ניטור החמצן בדם נעשה בעזרת סנסור קטן (מנורה קטנה לא חמה) המוצמד לכף היד או לכף הרגל של התינוק.
מוניטור דופק ונשימה - מעקב אחר דופק ונשימות התינוק נעשה דרך אלקטרודות קטנות, המודבקות על החזה ועל הגפיים.
אינקובטור - שומר על חום הגוף של הפג. יש אינקובטור פתוח, המאפשר גישה נוחה לטיפול בתינוק, ומשתמשים בו בשלב הראשון כשהפג זקוק לטיפול לעתים קרובות יותר. האינקובטור הסגור שומר על טמפרטורה קבועה ועל לחות גבוהה, המונעת איבוד נוזלים. חום הגוף של הפג נמדד בעזרת אלקטרודה המוצמדת לעור.
עירויים - כדי לתת הזנה דרך הווריד מכניסים צינורית לווריד הטבור או לווריד היקפי ביד, ברגל או בקרקפת. לעתים מכניסים גם צינורית לעורק (בדרך כלל עורק הטבור) כדי לקחת בדיקות דם ולהימנע מדקירות חוזרות וגם כדי לעקוב אחר לחץ הדם.
דרך העירוי מקבל הפג את מה שדרוש לו ובהמשך תתווסף לכך הזנה בזונדה (צינורית המוכנסת לקיבה להזנת הפג) של חלב אם או שיטת הזנה אחרת - לפי בחירת האם.
מכשירי הנשמה - לתינוק הזקוק להנשמה מכניסים צינורית (טובוס) לקנה הנשימה. חלק מהתינוקות מונשמים בקצב גבוה מאוד, ולכן נראה שבית החזה רועד. במקרים אחרים, התינוק יקבל רק CPAP באמצעות צינוריות קטנות לנחיריים. ה־CPAP מספק את החמצן או את האוויר בלחץ וכך עוזר לפג לשמור על ריאות פתוחות. במקרים בהם זקוק הפג לתמיכה נשימתית קלה יותר, יינתן חמצן דרך צינוריות קטנות לנחיריים.
טיפול באור ("פוטו") - אם לפג יש צהבת, הוא יקבל טיפול באור כשעיניו מכוסות.
תינוק פג עם צהבת מקבל טיפול באור
ד"ר איטה ליטמנוביץ מנהלת את יחידת טיפול נמרץ ילודים במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית
פרופ' ציפי דולפין ייסדה את מחלקת הפגים במרכז הרפואי מאיר וניהלה אותו במשך 25 שנה
טל צים בן־ארי (RN ,MSN) היא יועצת הנקה מורשית ומוסמכת IBCLC, מרכזת תחום הנקה בסגל אחות ראשית, ואחות בפגייה במערך הנשים והיולדות במרכז הרפואי כרמל, מקבוצת כללית
