הילד שלכם מסובב את הראש כשאתם מנסים לתת לו פירות וירקות? הילדה נרתעת כשמגישים לה מזונות חדשים? הוא לא מסכים לאכול כלום חוץ משניצל, טוסט ופסטה שלוש פעמים ביום? אתם לא לבד. אכילה בררנית היא תופעה נפוצה שמדאיגה הרבה מאוד הורים.
בין פסיכולוגיה לטבע: מה גורם לאכילה בררנית?
ניאופוביה - נטייה להימנע ממזונות חדשים, מתחילה בדרך כלל בשנה הראשונה לחיים ומגיעה לשיאה בין גיל שנתיים לגיל 6. מעריכים שזו התנהגות בעלת רקע אבולוציוני, מימים שבהם תינוק הפך לפעוט שיכול היה להסתובב מחוץ למערה, להתרחק מהוריו וללקט ולאכול מזון שעשוי להיות רעיל. התופעה הולכת ונעלמת בדרך כלל כשהילד גדל.
כחלק משלב פסיכולוגי התפתחותי של הפעוט בהתקדמות לעצמאות ונפרדות, הוא מתחיל להביע דעה ולהחליט אילו מזונות הוא רוצה לאכול ואילו פחות, בעיקר אם הוא חווה לחץ חיובי או שלילי מצד ההורים בהקשר זה. מומלץ לנסות ולהימנע מלהיגרר למאבקי שליטה בסגנון המקל והגזר: "אם תאכל ירקות תקבל פרס" או "אם לא תאכל ירקות לא תקבל קינוח", מצבים כאלה ודומים עלולים לתרום ליצירת קיבעון ואכילה בררנית אצל הפעוט.
למה זה קורה?
יש מספר סיבות לאכילה בררנית בילדים. הבולטות שבהן קשורות לגורמים סביבתיים, טיב הקשר בין ההורים לילד, סגנונות האכלה, רגישות תחושתית וגורמים אישיים.
• גנטיקה: "גם אבא שלו היה בדיוק ככה" - שמעתם את המשפט הזה וחייכתם בספק? יכול להיות שיש בו מן האמת. מתברר שלניאופוביה יש גם מרכיב גנטי. לדוגמה, ילדים ומבוגרים מסוימים יכולים לחוש בטעם מריר של תרכובות צמחים לעומת אחרים שלא מבחינים במרירות או חשים בה בעוצמה פחותה.
• ביטוי לקושי אחר: ילדים יכולים לפתח אכילה בררנית גם כסימפטום לקושי רגשי. לעיתים מצבים כאלה דורשים פנייה לגורם מקצועי שיוכל לסייע וללוות את הילד וההורים בתהליך הבדיקה והטיפול.
• ויסות חושי: אכילה בררנית על רקע ויסות חושי יכולה לבוא לידי ביטוי ברתיעה ממרקמים מסוימים, טמפרטורת האוכל, טעמים או ריחות. לעיתים היא תתבטא בצורך של הילד לגירוי חזק של טעמים. למשל, רצון לאכול כמויות גדולות של מזון מתוק או מלוח מאוד.
• גורם סביבתי - משפחתי: דוגמה אישית. הגורם המרכזי בתופעת האכילה הבררנית הוא, ובכן, ההורים: הילדים שלנו מושפעים ממגוון המזונות שהם פוגשים בבית, החשיפה לגיוון מגילים צעירים והחינוך התזונתי. הם גם קולטים ומבינים מה אנחנו אוכלים וכמה ומאיזה אוכל אנחנו, ההורים, נהנים. וזהו גם חלק משמעותי מההתמודדות עם התופעה והפתרונות.
האם זאת תופעה נפוצה?
ממחקרים שונים עולה כי השכיחות של אכילה בררנית בקרב ילדים ופעוטות נעה בין 10% ל־30%.
זה עלול להשפיע על הבריאות של הילד שלי?
אכלנים בררנים שנוטים לאכול פחות ירקות ופירות טריים ופחות מזונות שעשירים בחלבון ובסיבים תזונתיים נמצאים בסיכון לחסרים תזונתיים. עלייה במשקל תתרחש אם הצריכה הקלורית שלהם מתבססת על מזונות מעובדים, אחוז גבוה של פחמימות בתפריט או במקרי קיצון – האטה במדדי משקל וגדילה.
איך אדע אם הילד שלי הוא אכלן בררני?
• אם הילד מסרב לטעום מזונות חדשים.
• אם הילד אוכל מגוון מצומצם של פריטי מזון.
• אם הילד לא אוכל קבוצות מזון שלמות.
6 צעדים שישפרו את הרגלי האכילה של הילדים שלכם:
חשיפה קבועה למזון חדש
חשיפה למגוון רחב של מזונות בילדות עשויה להקטין את שכיחות התופעה ולעודד הנאה מאכילת מזונות חדשים. המשיכו כל הזמן להניח על השולחן מזונות חדשים. אם הילד אינו רוצה לנסות אותם - אל תכעסו. במקום להביע אכזבה או כעס כדאי לומר: "לא נורא, אנחנו מאמינים שתטעם את זה בפעם אחרת".
צאו עם הילדים לקניות
בקשו מהילדים שיעזרו לכם לבחור פירות וירקות, גבינות שונות או כל סוג מזון שהייתם מעוניינים שיטעמו. שיתוף הילדים בחוויית הבחירה והקנייה מגדיל את המעורבות שלהם - מה שעשוי לשפר את ההיענות שלהם לנסות מזונות חדשים.
בשלו ביחד
שתפו את הילדים בהכנת הארוחות. אפשר לקנות לילדים סינר וכובע של שף ולהפוך את הכנת האוכל לחווייתית יותר. אם תישאר אצל הילדים חוויה חיובית מהעיסוק באוכל - זה יגדיל את הסיכוי שיאכלו ממה שהכינו.
היו יצירתיים
הפכו את המנות לאטרקטיביות ומזמינות יותר לילדים. אפשר להכין כריכים מקושטים או ליצור פרצוף באמצעות פירות וירקות חתוכים. ילדים, בדומה למבוגרים, נהנים יותר לאכול מזון שמוגש בצורה אטרקטיבית בצלחת.
גם אם הילד הסכים לטעום רק מעט, עודדו ושבחו אותו על כך. נדרשת חשיפה ממושכת ועקבית לאותו סוג מזון כדי שהילד יאכל אותו באופן קבוע.
דוגמה אישית
קיימו ארוחות משפחתיות ככל שניתן. ההורים מהווים מודל לחיקוי בהקשר להתנהגות האכילה ומגוון המזונות המועדפים.
חשוב שההתייחסות לאוכל תהיה עניינית ולא "רגשית". כשאתם אוכלים יחד קיימו את הארוחה באווירה נעימה, הימנעו מהפעלת לחץ - כולל לחץ חיובי.
התרכזו בצלחת שלכם ולא של הילד - אחריות ההורה היא לספק מזון איכותי ומגוון לזמני ארוחות ולדאוג למיקום הארוחות ובאחריות הילד לבחור ולאכול מתוך מה שמוצע לו.
טיפים לעודד את הילד לנסות מזונות חדשים
1. כדי שילד יתנסה במזון חדש הוא צריך להיות ברמת רעב מספקת ולכן כדאי לבדוק שיש טווח מספק של שעות בין הארוחות. גם אם אתם חושבים לעצמכם ש"הוא בקושי אוכל אז לפחות יהיה לו חטיף קטן" – אל תתפתו, החטיף רק יסתום לו הקיבה במזון לא מזין ויפגע לו בתיאבון לקראת הארוחה הבאה.
2. נסו להמעיט בשתייה ממותקת: שימו לב שהכמויות אינן מוגזמות ושהילד לא משתמש בשתייה כתחליף למזון.
3. העניקו למאכלים שמות מדליקים - השם שאנו מעניקים מזון יכול לעשות הבדל גדול באופן שהילדים תופסים אותו. באחד המחקרים, כאשר החוקרים קראו לירקות בשמות כמו "גזר רנטגן" או "נסיכת אפונה", הם גילו שיש 60 אחוז יותר סיכוי שהילדים ירצו לטעום את הירק.
4. נסו להציע להם מאכלים חדשים כשהם נמצאים עם חברים. במקרים רבים ילדים יסכימו לנסות מזונות שחברים אוכלים או מחבבים. בנוסף, כשהם אוכלים מחוץ לבית – בגן או אצל חברים, הם חשים פחות מתח ולחץ סביב נושא האוכל.
יעל חן רביע היא דיאטנית ילדים ורכזת תחום במחוז דן־פ"ת ושרון שומרון בכללית
עפרי ילין היא דיאטנית קלינית בתחום הפרעות האכילה בבית החולים שניידר.
