יבלת ויראלית

​יבלות ויראליות (באנגלית: Viral warts) הן זיהום שנגרם מווירוס (נגיף) ששייך למשפחת נגיפי הפפילומה האנושיים. מדובר במצב רפואי נפוץ מאוד שמופיע אצל הרבה ילדים ובני נוער וכן אצל מבוגרים.

כיצד נראות יבלות ויראליות?

ליבלות ויראליות יש מראה של נגעים מחוספסים בקוטר של כמה מילימטרים. הגוון שלהן יכול להיות כמו של העור, אך גם כהה יותר או בהיר יותר. הן מופיעות בעיקר על הפנים, על הידיים ועל הרגליים.

זה מסוכן?

יבלות ויראליות אינן מסוכנות ועשויות לעבור גם ללא טיפול רפואי. 

חשוב מאוד להדגיש שגם יבלות ויראליות וגם קונדילומות באיברי המין נגרמות מנגיף הפפילומה, אך מדובר בשתי מחלות שונות לחלוטין שאין שום קשר ביניהן.

מהם התסמינים של יבלות ויראליות?

אצל רוב האנשים יבלות ויראליות הן הפרעה אסתטית ומטרד חיצוני בלבד.

בחלק מהמקרים, כאשר מופיעות יבלות ברגליים, הן עלולות לגרום לכאבים בדריכה ובהליכה. גם יבלת ויראלית שמופיעה מתחת לציפורני הידיים עלולה להכאיב.

היבלות, כאמור, אינן מסוכנות. יבלות ויראליות בפנים או בידיים או בכפות הרגליים אינן משפיעות על מצב הבריאות, ובהחלט אפשרי שהן יעברו מעצמן.

זה מידבק?

כן. מאוד. קשה מאוד למנוע יבלות ויראליות, מכיוון שמדובר בזיהום מאוד שכיח שמופיע אצל הרבה מאוד אנשים. ההדבקה נעשית בגן, בבית הספר, בצבא ובכל מקום אחר שבו יש מגע בין אנשים.

יתר על כן, היבלות הוויראליות כל כך מידבקות עד כי די בהופעתה של יבלת ויראלית אחת כדי שזו תתפשט במהירות ממקום למקום אצל אותו האדם. כך, למשל, אם לילד יש יבלות על הידיים והוא נוגע בפנים שלו - היבלות עלולות לעבור לשם. יש לציין שבגלל פוטנציאל ההדבקה הגבוה כמעט בלתי אפשרי למנוע הדבקה עצמית של אזורי עור שונים באותו הילד.

יש קשר בין יבלות ויראליות ליבלות על איברי המין?

יבלות שמופיעות על פני הפנים ועל הידיים שונות לגמרי מקונדילומות באיברי המין, על אף העובדה שהגורם לשתיהן הוא נגיף ששייך למשפחת נגיפי הפפילומה האנושיים. 

בניגוד מוחלט ליבלות ויראליות, שהן מחלה המופיעה בילדים, קונדילומות הן מחלת מין שעוברת ביחסי מין. בעוד שליבלות ויראליות אין בדרך כלל משמעות רפואית, קונדילומות הן מחלה שעלולה לגרום לסרטן צוואר הרחם אצל נשים. במקרים נדירים ביותר היא עלולה לגרום גם לסרטן הפין אצל גברים.

איך מאבחנים יבלות? יש צורך בבדיקות מעבדה?

אצל רוב האנשים אין צורך בבדיקת מעבדה. מדובר במחלה שרופאי העור מאבחנים בבדיקה קלינית. 

• רופאי עור בכללית: כל המידע

האם ניתן לטפל בזה לבד?

אפשר לקנות מוצרים שונים לטיפול ביבלות ויראליות ללא מרשם רופא, אך המוצרים האלה בדרך כלל פחות יעילים ויותר יקרים מתכשירים הנמכרים במרשם רופא.

יש אנשים שמטפלים ביבלות ויראליות באמצעות חלב של תאנה. הטיפול הזה אינו מומלץ כיוון שהוא עלול לגרום לדלקת קשה ולגירוי בעור.

אז איך מטפלים ביבלות?

טיפול ביבלות באמצעות חנקן נוזלי
אצל רוב האנשים הטיפול היעיל ביותר ביבלות הוא ריסוס של חנקן נוזלי ישירות על פני היבלת. ההתזה מכאיבה מעט. בחלק מהמקרים השימוש בחנקן נוזלי עלול  לגרום להופעת שלפוחיות. במקרים כאלה ניתן לדקור את השלפוחיות באמצעות מחט מלובנת ולחטא באמצעות יוד נוזלי.

במקרים נדירים עלול השימוש בחנקן נוזלי לגרום לשינויי פיגמנטציה (לעודף פיגמנטציה או לתת־פיגמנטציה), לשלפוחיות, לצלקות או לזיהום משני. כדי למנוע את זה מומלץ לעשות צריבות "קלות" חוזרות ונשנות ולא צריבה אחת חזקה חד־פעמית.

טיפול מקומי: ורומל (Verrumal)
ורומל הוא הטיפול הנפוץ ביותר ביבלות ויראליות בארץ. התכשיר הוא תמיסה שמורחים על פני היבלות שלוש פעמים ביום. חשוב להקפיד לקלף את השכבה הקודמת של הנוזל (שהתייבש) לפני כל מריחה חדשה.

השימוש בוורומל נמשך בין חודש לשלושה חודשים. אם מקפידים על השימוש באופן קבוע ולפי ההנחיות, מצליחים להיפטר מהיבלות.

טיפול מקומי: בליבלת (Bliyabelet)

בליבלת היא תכשיר המכיל חומצה מאכלת חזקה ונמכר ללא מרשם רופא.

לפני שמשתמשים בבליבלת יש לכסות את העור מסביב ליבלת באמצעות משחה צמיגה כמו וזלין או משחת אבץ. רק לאחר מכן יש למרוח את בליבלת.

מורחים את התכשיר פעם בשבוע בכמות קטנה. בעת שמשתמשים בו יש להיזהר מאוד שלא יבוא במגע עם העיניים או עם עור בריא שאינו נזקק לטיפול.

מהן תופעות הלוואי של הטיפול המקומי?

ברוב המקרים אין תופעות לוואי, והטיפול בטוח לחלוטין. במקרים נדירים מופיע גירוי של העור מסביב ליבלת - במקום שבו היה מגע של החומר עם העור הבריא. ניתן להשתמש בווזלין מסביב ליבלת כדי למנוע את הגירוי.

לפעמים עלולים להופיע שינויים בגוון של העור (היפרפיגמנטציה) בשל השימוש בתכשירים מקומיים כמו ורומל ובליבלת. לכן כשמדובר ביבלות באזור הפנים (ובמיוחד אצל כהי עור) כדאי להימנע מלטפל בהן באמצעות חנקן נוזלי או באמצעות ורומל או באמצעות בליבלת.

לכהי עור שרוצים להיפטר מיבלת ויראלית בפנים בלי להסתכן בשינוי גוון העור מומלץ להשתמש בקרמים מיוחדים לטיפול מקומי כמו אלדרה (השם המסחרי אימיקווימוד) ואדפרין. עם זאת יש להביא בחשבון שהקרמים האלה אינם רשומים להתוויה של יבלת ויראלית, אינם כלולים בסל הבריאות (ולכן יש לשלם על רכישתם) ומחייבים מרשם רופא.

האם מותר להיכנס להיריון בעת שמטפלים ביבלות?

אסור להשתמש בוורומל בזמן ההיריון ובזמן ההנקה. אישה הרה או אישה שמתכננת היריון יכולה לעבור טיפול ביבלות ויראליות באמצעות חנקן נוזלי.

מהם סיכויי ההצלחה של הטיפול?

אצל רוב האנשים טיפול ביבלות באמצעות חנקן נוזלי או באמצעות תכשירים מקומיים כמו ורומל ובליבלת הוא יעיל מאוד ומצליח להעלים אותן.

האם עלי לעבור ניתוח להסרת היבלות?

ממש לא. ברוב המכריע של המקרים אין צורך בניתוח להסרת יבלות ויראליות, מכיוון שמדובר במחלה זיהומית שאפשר לטפל בה באמצעות טיפול מקומי (למשל חנקן נוזלי או ורומל).

האם עליי לעבור טיפול בלייזר?

במקרים נדירים היבלות אינן עוברות למרות טיפולים חוזרים בחנקן נוזלי או בתכשירים מקומיים. במקרים כאלה מומלץ להתייעץ עם רופא עור מומחה שכן קיימות חלופות נוספות: הן טיפולים מקומיים נוספים והן פעולות הנעשות במרפאה.

האם יש יבלות שאינן ויראליות?

כן. היבלות האלה - שמכונות Callus או Clavus - מופיעות בעיקר בכפות הרגליים, באזורים נושאי משקל או באזור שבו קיים עיוות קל במבנה של עצמות הרגליים.

הטיפול ביבלות האלה נעשה באמצעות התאמת מדרסים או באמצעות חיתוך עדין של היבלת. 

את החיתוך עושה פודיאטר (מומחה לבעיות של כף הרגל) או רופא עור לאחר ריכוך היבלת במשחה הכוללת חומצה סליצלית (למשל סליקרן) במשך כמה ימים ולאחר השריה של הרגל במים פושרים במשך 20 עד 30 דקות.

פרופ' ארנון כהן הוא מומחה ברפואת עור ומין בכללית