קונדילומה (יבלת באיברי המין)

​​​​​מהי קונדילומה?

קונדילומה היא יבלת שמופיעה באיברי המין של נשים ושל גברים. לעיתים מדובר ביבלת בודדה שמופיעה על איבר המין, אך לעיתים קרובות יותר מדובר במקבץ של יבלות באיבר המין.

הקונדילומה נגרמת בעקבות הדבקה (ביחסי מין) בזנים שונים (לרוב זנים 6 ו־11) של נגיף הפפילומה האנושי (HPV). זהו אותו הנגיף שגורם לסרטן צוואר הרחם, אולם הזנים שגורמים לסרטן צוואר הרחם הם לרוב אחרים (למשל הזנים 16 ו־18 שנחשבים למסוכנים במיוחד).

עד כמה שכיחה הקונדילומה?

ממחקרים עולה שהשכיחות של קונדילומות נעה בין 0.2% ל־5% מהאוכלוסייה.

מהם התסמינים של קונדילומה?

קונדילומות הן לרוב מבנים בשרניים, רכים למגע, בגודל של מילימטרים בודדים בצבע העור. במרבית המקרים הן אינן גורמות לכאבים או לאי־נוחות. לעיתים הן עלולות לגרום לגירוי.

היבלות מופיעות לרוב בין כמה שבועות לכמה חודשים לאחר ההדבקה.

בגברים קונדילומה יכולה לבוא לידי ביטוי בנגעים על הפין, על שק האשכים, באזור העריה, במפשעות וסביב פי הטבעת. 

בנשים קונדילומות יכולות להופיע באזור השפתיים, באזור המפשעה וסביב פי הטבעת.

האם קונדילומה מידבקת?

בהחלט. קונדילומה נגרמת כאמור מזנים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV) שמועברים ביחסי מין. הנגיף הזה נפוץ מאוד: שיעור הנשאים שלו באוכלוסייה מגיע עד ל־75% בקרב מי שלא חוסנו.

איך נדבקים בקונדילומה?

ההדבקה מתרחשת באמצעות יחסי מין. 

אין לי יבלות. האם זה אפשרי שאדביק אחרים?

ישנם נדבקים בנגיף שאינם מפתחים יבלות, אך עדיין יכולים להדביק אחרים, כך שלמעשה קשה לדעת מי נושא את הנגיף ומי אינו נושא אותו. זו בהחלט בעיה שאין לה פתרון ברור.​

עם זאת, נראה כי אם יש יבלות נראות לעין, הסיכון להדבקה גבוה יותר.

ניתן למנוע הדבקה בקונדילומה?

שימוש בקונדום יכול להקטין את הסיכון להידבק, אך מכיוון שיבלות הקונדילומה נמצאות לרוב באזורים שהקונדום אינו מכסה, הרי השימוש בקונדום אינו מקנה הגנה מוחלטת ואינו מונע הדבקה באופן ודאי.

הדרך היעילה ביותר להימנע מהדבקה היא קבלת חיסון נגד פפילומה. החיסון יעיל ביותר ומונע סרטן צוואר הרחם וכן מונע היווצרות קונדילומות.

זה מסוכן? קונדילומה עלולה לגרום לסרטן?

היבלות כשלעצמן אינן סיכון בריאותי.

נדיר ביותר שקונדילומה הופכת לנגע סרטני, אך מי שיש להם קונדילומות עלולים - בסבירות גבוהה - להיות נשאים של זני פפילומה אחרים שעלולים להיות מסרטנים.

ברוב המקרים מדובר בבעיה קוסמטית בלבד וכן בקושי שהוא רגשי בעיקרו בשל העובדה שמדובר במחלה שמועברת ביחסי מין.

הידבקות במחלת מין עלולה לגרום לקשיים נפשיים, שכן היא מעוררת תחושות קשות רבות כמו בושה, אשמה, פחד (להדביק בני זוג), חשש מהידבקות במחלות מין אחרות, כולל זני HPV אחרים שעלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם.​​

איך מאבחנים?

האבחנה נעשית לרוב בבדיקה של רופא נשים או של אורולוג (בגברים) או של רופא משפחה. אם יש ספק באבחנה, או אם יש חשד שמדובר בנגע ממאיר, ניתן לשלוח ביופסיה.

כאשר מאבחנים אצל מטופל נגעי קונדילומה, מקובל לעשות לו בדיקות נוספות כדי לברר אם הוא נדבק במחלות נוספות שמועברות במגע מיני. הבירור הזה נעשה באמצעות בדיקות דם ובדיקות שתן או באמצעות בדיקה של הפרשות הנרתיק.

כיצד מטפלים בקונדילומה?

קיימים כמה טיפולים לקונדילומה: 

• הטיפול הראשון הוא בעצם לא לעשות כלום, אלא להמתין להחלמה ספונטנית. במקרים רבים (בכ־40% מהמקרים) ​הקונדילומה עוברת לבד, ​ללא טיפול כלשהו, בתוך כמה שבועות עד כמה חודשים.

כאמור היבלות כשלעצמן אינן סיכון בריאותי​, והסיבה לטפל בהן היא רק במקרה שהן גורמות לכאבים או לאי־נוחות או שהן מפגע אסתטי.

וכפי שכבר צוין, הסרת היבלות אינה מונעת לחלוטין הדבקה של פרטנרים מיניים בנגיף.

• אם הנגעים אינם חולפים מעצמם, ניתן לטפל בהם באמצעות תכשירים למריחה או באמצעות הסרתם. אם מדובר בכמה נגעים קטנים, מקובל לטפל בהם בעזרת תכשירים למריחה. 

התכשירים האלה, שניתנים במשך כמה מחזורי טיפול, מחולקים לשתי קבוצות:

א. תכשירים שפוגעים ישירות בתאי הנגע ומביאים להיעלמותם. דוגמאות לתכשירים כאלה: קונדילוקס, ורומל (אסור להשתמש בהם בהיריון), חומצה טריכלורואצטית (מותר להשתמש בה בהיריון).

ב. תכשירים שמעודדים תגובה חיסונית של הגוף נגד הנגעים כמו אלדרה (אימיקוימוד). יש לציין כי אין די מידע בנוגע לבטיחות התרופה הזאת בהיריון.

• אם יש נגעים מרובים או מפושטים או אם נכשל הטיפול באמצעות התכשירים שצוינו לעיל, ניתן להסיר את הנגעים בחנקן נוזלי ובמקרים קשים יותר - בלייזר.

את הסרת הנגעים בחנקן נוזלי עושה לרוב רופא עור. הסרת הנגעים בלייזר נעשית בהרדמה בחדר ניתוח בבית חולים. הסרת נגעים בחנקן נוזלי או בלייזר ניתן לעשות בבטחה גם בהיריון.

לכל שיטות הטיפול בקונדילומה יש תופעות לוואי מקומיות כמו גירוי מקומי ותחושות של שריפה ושל צריבה וכאבים.

יש להדגיש שוב: גם לאחר הסרת הנגעים נשאר לעיתים הנגיף בגוף המטופל, והנגעים עלולים לחזור. במילים אחרות: המטופל עלול להעביר את הנגיף גם לאחר הסרת הנגעים.

בכ־20% עד 30% מהמקרים היבלות חוזרות גם לאחר טיפול מוצלח - מה שמדגיש את חשיבות המניעה הראשונית באמצעות חיסון.

האם יש משמעות מיוחדת להופעת קונדילומות במהלך ההיריון או הלידה?

לנגעי הקונדילומה לרוב אין משמעות מיוחדת במהלך ההיריון או הלידה. 

השיקולים בעד ונגד הסרת הנגעים זהים בין אם האישה בהיריון ובין אם אינה בהיריון. ניתן להסיר אותם במהלך ההיריון, אך אין צורך רפואי בכך. 

הטיפול המועדף בהיריון הוא באמצעות חומצה טריכלורואצטית או חנקן נוזלי. במקרים קשים יותר משתמשים בלייזר.

אומנם תוארו מקרים נדירים, יחסית, של העברת הנגיף מהאם ליילוד במהלך הלידה, אך לא נמצא יתרון בנקיטת פעולות למניעת העברה כזאת באמצעות טיפול בקונדילומות במהלך ההיריון או באמצעות לידה בניתוח קיסרי (בגלל נגעים בתעלת הלידה). 

יש לשקול ניתוח קיסרי רק במקרים חריגים שבהם יש נגעים גדולים שעלולים להקשות על הלידה או לגרום לדימומים בלידה.

ד"ר פינחס אהרוני עומד בראש מרפאת העריה במרכז לבריאות האישה של כללית בלב תל־אביב.

המרפאה, שנמצאת ברחוב נירים 3 בתל־אביב, מטפלת בבעיות הקשורות לפות ולנרתיק כמו הפרשות, גרד, צריבות, מחלות עור של אזור הפות, כאבים (ביחסי מין ובכלל), נגעים שונים באזור הפות, כולל קונדילומות.

שימי לב: מרפאת​ העריה פעילה רק בימי ראשון ורביעי. תורים ניתן לקבוע רק דרך משרד המרפאה בטלפון 03-7503140.