קוראים לי אלכס ואני אלרגי למזון, כל מזון

​קרה לכם שבאמצע ישיבת עבודה משעממת התחלתם לקטר על רעב קיצוני, או שאתם מתחילים צום לקראת בדיקות דם ומייללים: "12 שעות??? וואו, איך אני אשרוד את זה?"

החיים לא קלים לפעמים, אבל הכל יחסי כמובן. הכירו את אלכס ויסקר, בחור אמריקאי בן 19, שמאוד מאוד אוהב לאכול, אבל כבר שנים שהוא לא הכניס מזון לפה. שום מזון.

לא, אין לו בעיה ללעוס ולבלוע אוכל - אבל יש להנאה הזאת מחיר כבד: ימים ארוכים של תופעות לוואי בלתי־נגמרות, כאבים ולעיתים גם הלם אנפילקטי (תגובה אלרגית קשה ומסכנת חיים הגורמת לקשיי נשימה וללחץ דם נמוך בדרגה מסוכנת).

הסיבה היא שאלכס סובל מאלרגיה למזון, כל מזון.

או מדויק יותר - לחלבונים שבאוכל.

כך או כך, השורה התחתונה היא שמאז נובמבר 2013 אלכס לא הכניס שום מזון לפה, וספק אם יעשה זאת אי־פעם. "אני רעב ואני רוצה לאכול כל הזמן, אבל אני יודע שזה (אוכל) לא שווה את זה", הוא סיפר למגזין האמריקאי פיפל, "זה לא שווה את החיים שלי. אני מרגיש בר־מזל להיות בחיים".

לא יודעים איך לאכול אותו

כבר מגיל צעיר סבל אלכס מהרבה סימפטומים מטרידים, הרבה מאוד.  בחילה מתמדת, כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי עצמות ושרירים, ירידה פתאומית בלחץ הדם, כאבים בחזה, עייפות, ועוויתות בבטן. לעיתים קרובות הוא גם נכנס להלם אנפילקטי בלי סיבה נראית לעין.

כשהגיע לכיתה ה', החליטו הוריו שהם חייבים לנסות ולחפש פיתרון שיקל על הסבל של הילד. הם תיזזו מרופא לרופא, אבל אף אחד לא ידע איך "לאכול" את התופעה ששמה אלכס ויסקר.

אחרי שבדיקות למחלות ידועות הגיעו כולן שליליות, חלק מהרופאים תהו אם אולי הוא ממציא דברים, וקישרו את מה שקורה לו לבעיות פסיכולוגיות.

"דבר אחד שהופיע שוב ושוב בבדיקות שלו, הוא שהיו לו הרבה מאוד אלרגיות למזון", סיפרה אמו, ג'ודי, "נהיה ברור יותר ויותר שהרבה מהבעיות שלו קשורות לדברים שהוא אוכל".

דוקטור, תציל אותי

כעבור שבע שנות חיפושים מתסכלות, ואחרי שאלכס כבר הפסיק לאכול כי לא היה יכול להתמודד יותר עם הכאבים ותופעות הלוואי, מצאה משפחת ויסקר בנובמבר 2013 את ד"ר ג'ראלד גלייץ'.

בעזרתו של הדרמטולוג והמומחה לאלרגיות, גילו ההורים כי אלכס אלרגי לחלבונים הנמצאים במזון. מאז, מצליח אלכס לשרוד הודות לפורמולת מזון מיוחדת ועתירת קלוריות, אותה הוא מקבל דרך צינור האכלה המוכנס לבטנו שלוש פעמים ביום. בנוסף, ד"ר גלייץ' רשם לאלכס תרופות שונות, אנטיהיסטמינים וזריקות פעמיים בחודש. אבחנה למצב שלו עדיין אין והוא מקוטלג כסובל ממחלה נדירה.

וזה לא רק אוכל, מסתבר. גם ריחות חזקים, כימיקלים, מקומות חמים מדי, בשמים, צבע, רהיטים חדשים, פעילות גופנית וסטרס, בין היתר, גורמים לאלכס לתופעות לוואי. אז הוא משתדל לשמור מכולם מרחק ככל האפשר, וטוען שבעזרת הטיפולים שקיבל הוא מרגיש הכי טוב מזה שנים.

עדיין מבשל אוכל לחברים

"למרות הכל, הוא נשאר מדהים וחיובי", סיפרו הוריו, "הוא מבשל אוכל לחברים, לוקח את בת הזוג שלו לגלידה. הוא מעולם לא גורם לאף אחד להרגיש רע כי הוא אוכל לידו. הוא נרגש מכך שהוא מרגיש טוב מספיק כדי לא לבלות את כל היום במיטה".

"זה מצב קשה, כי כל דבר בחיים שלנו סובב סביב אוכל, אבל למדתי לחיות עם זה", אומר אלכס. "אני זוכר את הטעם של האוכל, וזה חייב להספיק".

 אלכס ויסקר בנשף הסיום של התיכון (צילום: Gofund me)

בעזרתו של הדוקטור ועם הרבה כוח ונחישות, הצליח אלכס להפוך את חייו לנורמליים ככל האפשר. הוא אפילו סיים את לימודי התיכון עם ממוצע ציונים לא רע, בטח בהתחשב בעובדה שהוא החסיר בשנתיים האחרונות יותר מ-300 ימי בית ספר בגלל המחלה.

כעת הוא מתכנן ללמוד באופן מקוון לתואר ולהפוך למתכנת מחשבים כדי שיוכל לעבוד מהבית, למרות המחלה.

כדי שיוכלו לממן את ההוצאות של הטיפולים הרפואיים (כ־7,000 דולר בחודש) ולימודי התואר, פתחה משפחת ויסקר עמוד לתמיכת המונים. 

אז בפעם הבאה שאתם מקטרים על רעב...