איך מפענחים ספירת דם לילד

​הילד חולה והרופא המליץ על ספירת דם, וכמובן שנעניתם להמלצה. למחרת קיבלתם את דף התוצאות ועיניכם חשכו למראה הכוכביות המנצנצות והמספרים, שחלקם חורגים מחוץ לתחום הנורמה. זמן ההמתנה עד לפגישה עם הרופא, שאמור לדון אתכם בתוצאות נראה לכם כנצח.

• קיבלת הפניה לבדיקת דם? צפה בהפניה וקבל הנחיות לבדיקה

איך תוכלו להתייחס לדף התוצאות קצת יותר בנינוחות? 

הפרט שמושך בדרך כלל את תשומת לב ההורה הקורא את ספירת הדם של הילד הוא העובדה שחלק מהתוצאות הן מחוץ לנורמה. בצד ימין של הדף הממוחשב יש עמודה  גרפית, המראה את מיקום התוצאה של המרכיבים השונים של ספירת הדם, ולעתים קרובות הכוכבית המסמלת את התוצאה נמצאת מחוץ לגבולות. עובדה זו מיד מכניסה כל הורה בר דעת ללחץ.

בשלב זה, מוצגות באתר כללית תוצאות בדיקות המעבדה עם התייחסות לנורמות של מבוגרים (אנו עובדים כעת על הוספת ערכי הילדים למערכת). חשוב לדעת: ערכי הנורמה בילדים שונים לפעמים באופן משמעותי מערכי הנורמה של מבוגרים. ניתן כמה דוגמאות רלוונטיות לכך כשנדון  במרכיבים השונים של ספירת הדם:

• אין  להתייחס לתוצאת מעבדה כלשהי כאל תורה מסיני.
• יש טעויות מעבדה רבות, היכולות לנבוע מבעיה טכנית, שיכולה לשבש את התוצאות, או בעיה טכנית במכשיר עצמו, שלא לדבר על טעויות אנוש (כמו  החלפת מבחנות).

• אם מתקבלת תוצאה חריגה, כדאי תמיד לחזור על  הבדיקה, בייחוד אם התוצאה לא תואמת את החשד הראשוני. ספירת הדם סופרת את סוגי התאים (הכדוריות) השונים, המרכיבים את הדם וגם מסוגלת לתת מידע על גודל התאים ותכונות אחרות שלהם.

קיימים בדם שלושה סוגים עיקריים של תאים:

הכדוריות האדומות: מהוות את רוב התאים, ותפקידן להעביר חמצן מהריאות לרקמות.

הכדוריות  הלבנות: מתפקדות כחיילים של מערכת החיסון. יש תת סוגים של כדוריות  לבנות, וניתן לספור את תת הסוגים, דבר הנותן מידע לגבי סוג הבעיה שמנסים  לאבחן.

טסיות: מעורבות בקרישת הדם.

מתי הרופא מציע לבצע ספירת דם?

המרכיבים התאיים מיוצרים במוח העצם, ומשם עוברים למחזור הדם. חלק מהאבחנות  שניתן לעשות דרך ספירת הדם קשורות לתפקוד מוח העצם, כיצרן של מרכיבי הדם. בדרך כלל, רופא הילדים מבקש לבצע ספירת דם, כאשר הוא רוצה לדעת אם הילד סובל מחסר דם, בגלל חסר ברזל או עקב דימום.

סיבה  נוספת לשלוח לספירת דם היא במסגרת בירור מחלת חום, כאשר הרופא מעוניין להבדיל  בין מחלה נגיפית פשוטה לבין זיהום חיידקי. סיבה שכיחה נוספת היא במסגרת בירור דימום חריג, כאשר הרופא רוצה לדעת אם חסרות טסיות דם.

ואם מתקבלת תוצאת החריגה?

במקרה של תוצאה חריגה מאוד בספירת הדם באחד המרכיבים שאינו המרכיב שלשמו בוצעה מלכתחילה בדיקת הדם, קיים סיכוי גדול שמדובר בטעות, ומומלץ כדבר ראשון לחזור על הבדיקה.

איך יודעים אם ההמוגלובין תקין?

רמת ההמוגלובין מצויינת תחת הסימן Hb או HB. היא נמדדת בגרמים לכל 100  מ"ל דם ומבטאת את כושר הדם להעביר חמצן מהריאות לרקמות. רמת ההמוגלובין תלויה בכמות כדוריות הדם האדומות, בגודלן, בכמות הברזל בגוף ובעוד גורמים רבים, שלמען פשטות הדיון לא נרחיב עליהם כאן.

התלות של רמת ההמוגלובין ברמת הברזל מביאה אנשים מסוימים לחשוב בטעות, שעל ידי ספירת הדם אפשר לדעת את רמת הברזל. למעשה, כדי שיהיה ביטוי של חסר ברזל בספירת הדם, החסר צריך להיות כבר קיצוני למדי.

הרמה הנורמלית של ההמוגלובין תלויה במין המטופל ובגילו:
גבר מבוגר: 13.5 עד 17.5.
אישה מבוגרת: 12.0 עד 16.0.

תינוקות נולדים עם עודף מסוים של  המוגלובין, בזכות הגירוי של מוח העצם על ידי הורמונים של האם. לא נדיר לראות רמות של 18 עד 22 בימים הראשונים לאחר הלידה. בהמשך נפסק הגירוי ההורמונלי עקב התנתקותו של התינוק ממחזור הדם של האם, ורמת ההמוגלובין מתחילה לרדת עד למינימום של 9 בגיל חודשיים.

רמה של 10 או אפילו של 9 בתינוק בן חודשיים אינה חולנית, אף שהיא הרבה מתחת לרמה של מבוגר. אם הרמה היא פחות מ־9, יש מקום לבירור. אחרי גיל חודשיים  מתחילה עלייה איטית לכיוון הרמות הנורמליות של מבוגר, עד גיל 18 שנים, ואז הרמות משתוות.

על פי ההנחיות של טיפת חלב, אמורים כל הילדים לקבל תוסף ברזל בין גיל שנה לגיל שנה וחצי. אם רמת ההמוגלובין שלהם היא מעל 11.5, יש לתת להם מינון מונע (6 עד 10 טיפות של תוסף ברזל ביום); אם רמות ההמוגלובין שלהם מתחת ל־11.5, יש לתת להם מינון טיפולי (20 טיפות של תוסף ברזל ביום).

לרמה נמוכה של המוגלובין יכולות להיות סיבות רבות; אחת הסיבות השכיחות בגיל הינקות היא מחסור בברזל. רמז לכך אפשר לקבל מהסתכלות על פרמטרים אחרים כמו הגודל של כדוריות הדם וצורתן.

מהו הפירוש של MCV ושל RDW?   

חסר ברזל גורם ליצירת כדוריות דם אדומות קטנות מהרגיל ובלתי אחידות  בגודלן. עובדה זו מוצאת ביטוי בשני נתונים בטופס ספירת הדם מתחת לרמת ההמוגלובין:  MCV ו־RDW.

אם MCV נמוך, לדוגמה מתחת ל־70, כדוריות הדם של המטופל קטנות מהנורמה. אם RDW גבוה, לדוגמה יותר מ־15 אחוזים, אפשר להסיק מכך שהכדוריות אינן אחידות בגודלן באופן משמעותי. אם רמת ההמוגלובין נמוכה ויש MCV נמוך  ו־RDW  גבוה בילד בן שנה וחצי, כנראה שלפנינו מקרה של חסר ברזל. אם MCV  ו־RDW  תקינים, יש לחפש סיבה אחרת לאנמיה.

מה זה WBC?

התפקיד של כדוריות הדם הלבנות הוא להגן על הגוף מפולשים למיניהם ולפנותם. ניתן לקרוא את מספרן תחת הכותרת WBC שהן ראשי תיבות של White Blood Cells. גם כאן קיים  שוני רב בין ספירת הכדוריות הלבנות של מבוגר לבין הספירה בילדים.

אם אצל  מבוגר ספירה מעל 11,000 כדוריות לבנות לממ"ק היא חולנית, ילדים יציגו ספירות יותר גבוהות גם כשהם בריאים לחלוטין. סמוך ללידה ניתן לראות ספירות  תקינות עם 22,000 כדוריות לבנות לממ"ק. בהמשך, עד גיל 12 שנים לפחות, רמת הכדוריות הלבנות נוטה להיות גבוהה יחסית, ולכן אין שום סיבה להתרגש מ־15,000 כדוריות דם לבנות לממ"ק אצל ילד בן שלוש או ארבע.

שוב, הנורמות המופיעות בטופס הספירה אינן מותאמות לגיל הנבדק, אלא מהוות נורמות של מבוגר. אם בכל זאת הרמה של הכדוריות הלבנות גבוהה לגיל, הדבר יכול להעיד על זיהום  ובייחוד זיהום חיידקי.

עם זאת, לא מדובר במדד מוחלט, אנו בהחלט רואים  זיהומים נגיפיים פשוטים עם ספירות דם גבוהות, בייחוד אם הספירה מתבצעת  מוקדם במהלך המחלה, וזו באמת סיבה טובה לא לרוץ ולעשות ספירת דם על כל  מחלת חום.

דבר נוסף:  דחק (STRESS) בפני עצמו גורם לעלייה בספירת הדם הלבנה. למשל, הקאות - בתור גורם לסטרס - הן סיבה מצויינת לספירת דם לבנה גבוהה. גם תרופות מסוימות יכולות להעלות את הספירה הלבנה. כך למשל, ילד המקבל  סטרואידים בגלל אסתמה, או מחלה דלקתית אחרת, מציג ספירה גבוהה של  כדוריות הדם הלבנות. אפשר להתרשם גם מהכמות היחסית של נויטרופילים (PMN או NEUT) לעומת  לימפוציטים (LY).

זה יכול גם להבדיל בין זיהום נגיפי עם ריבוי LY, לעומת  זיהום חיידקי עם ריבוי PMN או NEUT. רמה גבוהה של כדוריות דם לבנות, אפוא, אינה עדות חד משמעית למחלה חיידקית רצינית. היא רק מכוונת במסגרת של בירור מחלת חום.

מה זה PLT? 

טסיות הדם הן תאים קטנים אשר משתתפים בתהליך הקרישה. אפשר לקרוא את מספרם  תחת הכותרת PLT. במחלות מסוימות יש ירידה משמעותית במספר הטסיות, וזה  כמובן מעורר דאגה בגלל סכנת הדימומים הכרוכה בכך. סכנת דימום קיימת בדרך כלל כאשר מספר הטסיות יורד מתחת ל־20,000 לממ"ק. 
הרמה התקינה צריכה להיות מעל 150,000. אצל מבוגרים, הגבול העליון הוא סביב 350,000, אך אצל  ילדים שכיח  לראות מספרים גבוהים יותר, עד כ־450,000. 

הסיבה השכיחה ביותר למחסור בטסיות היא טכנית. מספיק שנוצר קריש דם קטן במבחנה שנשלחת למעבדה, כדי שהבדיקה תראה כביכול כחסר בטסיות. כל הטסיות  פשוט נמצאות בקריש ואינן נספרות.

אם הספירה נלקחה בשל חום, או חשד לחסר דם, קרוב לוודאי שמדובר בטעות כזו.  אם הספירה  נלקחה בגלל בעיית דימום, יתכן והחסר אמיתי. למרות זאת, מומלץ  תמיד לחזור על ספירת הדם במקרים כאלה.

ישנם מקרים של רמה גבוהה מדי של טסיות. אצל מבוגרים ממצא כזה מעורר דאגה, בגלל הסכנה של קרישיות יתר. לעומת זאת,  אצל ילדים בדרך כלל אין סכנה כזו, ולא נדיר לראות מספרים גבוהים למדי של טסיות במצבים דלקתיים או זיהומיים. המצב  השכיח הוא ילד אשר מחלים מדלקת ריאות ומוצאים בדמו רמה גבוהה של טסיות, עד כדי 1,000,000. מספר כזה, כאשר סיבתו ברורה, דורש בדרך כלל  רק מעקב.  

ד"ר סרג' גרדשטיין הוא רופא ילדים ומומחה לזיהומים במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית