המוח האנושי ודרכי פעילותו עוררו מאז ומתמיד את סקרנות החוקרים, אך האפשרויות לחקור אותו היו מוגבלות למדי. זו הסיבה שהפסיכולגים מכנים אותו "הקופסה השחורה".במשך שנים רבות היה תוכנה של הקופסה הזאת סמוי מן העין, אולם בשנים האחרונות נפתחה הקופסה השחורה לצפייה ולהתבוננות באמצעות טכנולוגיות חדשות של סריקות והדמיות ממוחשבות. הודות לכלים טכנולוגיים אלה, ניתן לקבל מידע לגבי מבנים מוחיים ותהליכים במוח המתרחשים בזמן הצפייה בהם. בעקבות ממצאי מחקרים חדשניים אלה מופרכות אמיתות שונות ומועשרת החשיבה המדעית.
המוח גמיש ומתחדש
במוח מתרחשים תהליכים קוגניטיביים המופקדים על רכישת מידע, עיבודו ושימוש בו, בהתאם לצרכים ודרישות המצב. בזכותם אנו מסוגלים ללמוד, לזכור, לחשוב, לפתור בעיות ולתכנן, וכן לארגן את המידע המגיע ממקומות שונים ולהקנות לו מובן ומשמעות. מדענים בני זמננו סבורים כי גמישות המוח אינה נחלת תקופת הילדות בלבד, אלא קיימת לאורך כל טווח החיים כמו גם בתקופת הזיקנה.
המוח מגיב להתנסויות שאנו עוברים במהלך החיים. ככל שהתנסויות אלה יהיו עשירות ומגוונות יותר, כן ייפתח המוח מספר רב יותר של קשרים בין תאי העצב, ויותר מכך - לפי ממצאי מחקרים אחרונים - גם עשוי להצמיח תאי עצב חדשים. לדוגמה, באזור ההיפוקמפוס החיוני לפונקציות של למידה וזיכרון.
מרגע הלידה (וגם במהלך ההיריון) ועד לרגע המוות עלינו להתייחס למוח כאל איבר פעיל ומתחדש, הניתן לשינויים ועיצוב בעקבות פעולות והתנהגויות יומיומיות. תובנות חדשות אלה תומכות בהתייחסות אופטימית יותר מאשר בעבר לגבי התפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר, אך הן גם מטילות אחריות על האדם להזין ולהעשיר את מוחו באופן מתמיד.
בניגוד לאברים אחרים בגוף האדם המוח אינו מתבלה כאשר משתמשים בו. לכן, ככל שמאתגרים את המוח כן ילך וישתפר תפקודו. כמו במצבים של אימון גופני בהם השרירים מתחזקים בעקבות האימון, כך מתחזק המוח ומתייעלת פעילותו כאשר משתמשים בו ומאמנים אותו. שימוש מורכב ואתגרי ביכולות הזיכרון, הלמידה והחשיבה, ישמור על יעילותן ויגרום להרגשה טובה ולמצב רוח משופר.
יחד עם זאת ראוי לאזן את התמונה המעודכנת לגבי גמישות המוח והאפשרויות להשפיע עליו על ידי הכרות עם השינויים התקינים קשורי גיל החלים בתפקודים הקוגניטיביים. מעל ראשה של האורקול בדלפי, אליה היו מגיעים מכל קצות יוון לקבל עצה והנחיה איך להתנהל בעתיד, התנוסס המשפט הבא "הכר את עצמך". כל מסע חיצוני מתחיל בידיעה פנימית.
שינויים בתפקודים קוגניטיביים
במהלך הבגרות וההזדקנות מתרחשים באדם שינויים שונים: גופניים, חברתיים ונפשיים. בדרך כלל אנו מתייחסים אליהם כאל שינויים התפתחותיים טבעיים, להבדיל משינויים הכרוכים במחלות. גם בתחום הכישורים הקוגניטיביים מופיעים שינויים תקינים קשורי גיל. שינויים אלה מתרחשים בגיל אחר ובקצב שונה אצל כל אדם. נפגוש אנשים בני 90 עם זיכרון מעולה ויכולת חשיבה בהירה ובצידם בני 50 המתלוננים על בעיות בזיכרון וקשיי חשיבה. התחלת השינויים המשמעותיים היא סביב גיל 80, גם אם קיימת ירידה לפני גיל זה היא אינה אמורה להפריע לתפקוד היומיומי.
מהם השינויים הקוגניטיביים התקינים?
עיבוד מידע שטחי - תהליכי הטיפול במידע חדש, מיונו, עיבודו ואחסונו - פחות יעילים עם העלייה בגיל. במיוחד קיימת השקעה פחות עמוקה בעיבוד מידע חדש. פעולות העיבוד השטחיות מביאות לאחסון לקוי במאגרי המידע במוח, ובעקבותיו לקשיים בשליפה. אנו יכולים לדמות לעצמנו ספריה ענקית עליה מופקדים חמישה ספרנים. עם השנים, שניים מהם יוצאים לגמלאות והשלושה האחרים מתעייפים, וכך הטיפול בספרים החדשים המתקבלים לספריה וירטואלית זו פחות יעיל.
ירידה ביכולת הריכוז - עם השנים מופיעה ירידה ביכולת הריכוז של האדם וקושי לעשות מספר דברים בו בזמן. תשומת הלב של אנשים מבוגרים מופרעת בקלות יחסית, גירויים סביבתיים עשויים להסיח את הדעת וכן מחשבות מטרידות וכאבים גופניים.
האטה בתהליכי למידה, זכירה וחשיבה - כתוצאה משינויים במערכת העצבית, עם העלייה בגיל נדרש זמן רב יותר כדי לרכוש, לעבד ולשלוף מידע חדש. למידה אפשרית לאורך כל טווח החיים, אך בקצב שונה ובמאמץ רב יותר. כן נדרשות שיטות למידה וסביבת למידה המותאמות לשינויים החלים בריכוז ובתפקוד החושים עם הגיל.
עומד על קצה הלשון
בחיי היומיום מתבטאים שינויים אלה בעיקר בקשיים בזכירת שמות ובזכירת אירועים שהתרחשו לאחרונה, בחיפושים אחרי צרור המפתחות או המשקפיים האבודים, בשאלה מה רציתי להגיד או מה רציתי לקחת מהחדר הסמוך, בקושי להתרכז במצבי למידה, ובתחושה שהמילה נמצאת על קצה הלשון ומסרבת להישלף.
ניצה אייל היא פסיכולגית במכון צמתים.
יעל רייכנטל היא גרונטולוגית ורכזת גיל זקנה במחלקה לחינוך וקידום בריאות בכללית
