מדריך לקורבנות תקיפה מינית

​​​​​​לא צריך לחפש יותר מדי כדי לראות, בצער ובכעס רב, שהטרדות ותקיפות מיניות הן תופעה רווחת גם אצלנו. עדויות של נשים ושל גברים שעברו תקיפות כאלה מצטברות ברשת כל שעה, מעלות מודעות ומציבות תמונת מראה עגומה מאוד.

אנחנו מקווים שאף אחת ואף אחד מכם לעולם לא יזדקק למדריך הזה. לצערנו, המציאות היא ששיעור גבוה מאוד של נשים וגם של גברים, עוברות ועוברים תקיפה מינית.

אצל ילדים עד גיל 12 שנים שיעורי הנפגעים מינית זהים בבנים ובבנות. לרוב התקיפות האלה, בגילים האלה, נעשות על ידי מישהו מוכר ופחות על ידי אדם זר שמחכה בסמטה אפלה, כמו שהורגלנו לחשוב.

המשך המדריך מנוסח לנשים, אך הוא מיועד גם לגב​רים - גם לאלה שעברו תקיפה מינית בעצמם או למי שהמידע הזה יכול לסייע להם להבין ולתמוך ביקרות וביקרים להם.

הכתבה עוסקת בתקיפה מינית פיזית ולא בנושא החמור בפני עצמו של הטרדות מיניות, שלו הוקדשה כתבה נפרדת.

מהי תקיפה מינית?

תקיפה מינית היא שם כולל לסדרה של מעשי אלימות שקשורים למגע בעל אופי מיני בניגוד לרצון האדם שבו נוגעים ללא הסכמתו, כולל הטרדות ​מיניות.

אף שהמגע עצמו קשור באקטים מיניים, תקיפה מינית אינה סקס, אלא היא אלימות. זו אלימות שאדם אחד מפעיל על אחר, כופה אותה עליו. אונס נכלל בהגדרה הזאת וגם כל מגע מיני שאינו ברצון או בהסכמה, או כאשר הנפגעת או הנפגע היו במצב שבו הם אינם יכולים להביע רצון או הסכמה.

איך זה יכול לקרות? כשהנפגעת נתונה להשפעת אלכוהול או סמים ברמה כזו שדעתה משובשת או שהכרתה מעורפלת או במקרה שהיא חסרת הכרה, מעולפת.

תקיפה מינית יכולה להתרחש גם אם את או אתה לא התנגדתם לכאורה. אם איימו עלייך כדי שלא תתנגדי, אם הפחידו אותך עד שקפאת, גם אם לא צעקת או נאבקת פיזית בתוקף שלך, זה לא אומר שזה מה שרצית שיקרה.

גם לגיל יש חשיבות: נערות ונערים מתחת לגיל 14 שנים אינם יכולים, על פי חוק, "להסכים" ליחסי מין, ויחסים כאלה נחשבים לאונס. צעירות וצעירים עד גיל 21 שנפגעו מינית על ידי קרוב משפחה, גם אם "הסכימו", עברו תקיפה מינית, והפוגע עובר על החוק ויכול להישלח לכלא.

הפוגע עלול להיות בן זוג, קרוב משפחה, חבר, ידיד, מישהו שיצאתן איתו לדייט ראשון או שני, קולגה מהעבודה או מישהו מהלימודים, והרשימה עוד ארוכה.

לרוב התוקפים הם גברים. יש גם נשים שתוקפות מינית, אך בשיעור נמוך יותר. הפגיעה המינית יכולה להיות מקרה חד־פעמי או תקיפה מתמשכת.

זו אף פעם לא אשמתך

הפגיעה הפיזית והנפשית עלולה להיות קשה מאוד. נוסף על הכאב הגופני לאחר פגיעה מינית הקורבנות מוצפים לא פעם בתחושות אשמה על כך שהדבר הזה קרה להן.

תחושות בושה, בגידה, אובדן אמון, כעס, עצב וגם חרדה ודיכאון נפוצות במקרים כאלה, וקיימים גם סימפטומים כמו דלקות שתן חוזרות, קושי ביצירת קשר ו/או מגע אינטימי, פגיעה עצמית והתנהגויות ותחושות נוספות שמזוהות עם פוסט־טראומה.

אם הותקפת מינית, חשוב שתדעי שאת לא אשמה. מי שפגע בך הוא האשם, חד וחלק. הוא האשם, ולא משנה מה לבשת, מה אמרת או לאן יצאת. אנסים ועברייני מין לא פוגעים בך בגללך אלא בגללם.

זה טבעי שתחושי רגשות לא פשוטים, שיהיה לך קשה, ואולי גם קשה לתאר במילים את מה שעברת ואת מה שאת מרגישה. אך חשוב לנו לומר שאת יכולה וצריכה לקבל טיפול שיסייע לך להתמודד, שיאפשר לך להשתקם, לראות את עצמך עם הזמן שורדת, וגם יאפשר לבדוק אותך, להעניק לך טיפול רפואי ואף לאסוף ראיות למקרה שתרצי להתלונן.​

למי פונים לקבלת עזרה אחרי תקיפה מינית?

אם התקיפה התרחשה לאחרונה, עד לפני שבוע, מומלץ מאוד שתפני לקבלת טיפול וסיוע מהר ככל הניתן. 

את הסיוע כדאי לקבל במרכזי טיפול ייעודיים שנקראים "מרכזים (חדרים) אקוטיים" שקיימים בכמה בתי חולים בארץ (הרשימה בהמשך). החדרים האלה מיועדים לטיפול בנפגעות ובנפגעים מתקיפה מינית גם מבחינת הטיפול הרפואי וגם מבחינת איסוף ראיות משפטי בעת הצורך.

אם זה אפשרי, עדיף שתפני אליהם עוד לפני שתתקלחי או שתשטפי ידיים, כדי שניתן יהיה לאסוף ראיות נגד מי שפגע בך. את יכולה להגיע עם חברה או עם חבר שילוו אותך.

למה לפנות דווקא לחדר טיפול אקוטי?

המרכזים כוללים צוות מקצועי שערוך לטפל בך. לרוב הם ממוקמים באזור חדר המיון של בית החולים, בחדר שבו תוכלי להיבדק ולקבל טיפול מלא בלי לעבור ממחלקה למחלקה - בפרטיות ככל האפשר.

עם הגעתך תלווה אותך עובדת סוציאלית בכל שלבי הטיפול והבדיקות עד לשחרור. תקבלי הסברים על כל שלב לאורך הטיפול, ובכלל זה על הטיפול התרופתי למניעת היריון ולמניעת הידבקות במחלות מין​.

בסיום, עם השחרור, העובדת הסוציאלית תעזור לתאם המשך טיפול מתאים בעבורך, ותקבלי המלצות והפניות לבדיקות להמשך טיפול.

החשיבות הרבה הנוספת של חדר טיפול אקוטי הוא שמדובר בחדר פורנזי. במרכזים האלה יש לרופאים ערכה לאיסוף ראיות משפטיות, והבדיקות שתעברי ייחשבו ראיה קבילה בבית המשפט, אם תגישי תלונה, והתיק יגיע לכך.

בחדרים האקוטיים ניתן מענה סביב השעון במשך כל השנה - לילדים וגם לבגירים.

מיהם אנשי המקצוע שמטפלים בחדרים האקוטיים?

• אח/ות.

• עובד/ת סוציאלי/ת.  

• רופא/ה מטפל: רופא/ת נשים, כירורג/ית או רופא/ת ילדים בהתאם לצורך. במקרים מסוימים יהיה נוכח גם רופא משפטי.

• חוקר/ת משטרתי או חוקר/ת ילדים בהתאם לצורך.

• מתנדבות ומתנדבים מהמרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית - אם תרצי.

כמה מהבדיקות עלולות להיות לא נעימות. בכל זאת מומלץ שתעשי אותן, גם אם את לא חושבת להגיש תלונה במשטרה כרגע. ראיות שייאספו יישמרו עד שלושה חודשים.

בית החולים מחויב לדווח למשטרה בכל מקרה של תקיפה מינית, אך זה לא אומר שאת מחויבת להגיש תלונה. ההחלטה הזאת היא שלך, ושלך בלבד.

זכותך לבקש כי מי שמלווה אותך תהיה נוכחת בעת הבדיקה. אם נכנסת להיריון, זכותך לבקש שמתנדבת תלווה אותך בשלבים השונים בוועדה להפסקת היריון וגם בבית החולים.​​​

זה עולה כסף?

הטיפול ניתן ללא תשלום.​​​

רשימת חדרי טיפול אקוטיים​

אלה בתי החולים שחדרי הטיפול האקוטיים שבהם אושרו על ידי משרד הבריאות (מעודכן למרס 2024):

• מרכז רפואי קפלן, "לוטוס"

רחובות

טלפון בשעות 8:00 עד 15:00 - 08-9441531

טלפון החל מהשעה 15:00 - 08-9441580.

• איכילוב, "נטע"

תל־אביב והמרכז

טלפון 03-6423906 או 2329*.

• וולפסון, "חדר 4"

תל־אביב והמרכז

מיון: 03-5028313

שירות סוציאלי: 03-50284545.

• הלל יפה, "מרכז הלנ"ה"

חדרה והסביבה

טלפון: 04-7748206

שירות סוציאלי: 04-7744268

• בני ציון, "חדר 10"

חיפה והסביבה

מיון: 04-8359210

שירות סוציאלי: 04-8359300.

• הדסה עין כרם, "בת עמי"

ירושלים והסביבה

מיון: 02-6777222

​​שירות סוציאלי: 02-6778082.

• סורוקה

אזור הדרום

מיון: 08-6400462

שירות סוציאלי: 08-6400327.

• פוריה, "מרכז טנא"

טבריה והאזור

טלפון: 04-6652481.

• יוספטל

אילת

קבלה: 08-6358011.

• ​בית החולים האנגלי

נצרת, צפון 

טלפון: 074-7559049.

סייעה בהכנת הכתבה: חני שליט, לשעבר העובדת הסוציאלית הראשית ונציבת התלונות בנושא הטרדות מיניות בכללית

בנושא הטרדות מיניות ניתן לפנות במייל לנציבת התלונות הנוכחית ומנהלת השירות לעבודה סוציאלית בכללית, נורית איתן גוטמן: shnuritgu@clalit.org.il​​.​​