אדמת היא אחת המחלות המידבקות השכיחות, במיוחד אצל ילדים, אך עלולה לתקוף גם מבוגרים, אם הם לא חלו בה בילדותם. המחלה כשלעצמה אינה מסוכנת, אך אם חולה בה אישה הרה, בייחוד בחודשים הראשונים להיריון, היא עלולה לגרום פגיעות חמורות בעובר.
בשנות ה־70 של המאה הקודמת הייתה אדמת המחלה השכיחה ביותר שגרמה לפגיעות קשות בעוברים. כיום זיהומים כתוצאה מאדמת בזמן ההיריון הם נדירים ביותר בזכות החיסון שכל ילדה מקבלת כבר בבית הספר.
מהו הסיכון של הידבקות באדמת במהלך ההיריון?
אישה הרה שחלתה באדמת בחודשים הראשונים להיריון עלולה ללדת ילדים עם מומים קשים כמו חירשות, מומי לב, פיגור פסיכומוטורי ונזקים בעיניים. כמו כן קיים סיכון מוגבר להפלות ולמות העובר ברחם.
ממחקרים עולה כי מחלת אדמת במהלך שלושת החודשים הראשונים של ההיריון כרוכה בסיכון של 85% לפגיעה בעובר וללידת יילוד שיסבול מתסמונת אדמת מוּלדת. מידת הנזק פוחתת בהדבקה בשלבי היריון מאוחרים יותר ונמוכה יותר באופן משמעותי בהדבקה לאחר השבוע ה־20 להיריון.
החיסונים שחשוב לעשות לפני ההיריון ובמהלכו
מה? מתי? איפה? למדריך המלא
|
אני מתכננת היריון, האם עליי לקבל חיסון נגד אדמת?
ב־1973 הונהג בישראל חיסון נגד אדמת, והוא ניתן לכל התלמידות בכיתות ו'. מהסיבה הזאת רוב הנשים בישראל שהן בגיל הפוריות מחוסנות כיום מפני המחלה. כדי למנוע את סכנת ההידבקות באדמת בזמן ההיריון חשוב שכל הנשים מגיל 15 שנים ועד גיל 45 שנים יהיו מחוסנות.
אישה בגילים האלה צריכה לבדוק תחילה בפנקס החיסונים (ומכאן החשיבות של הייעוץ הטרום־הריוני) או בכל רישום רלוונטי אחר אם היא חוסנה בעבר נגד אדמת או אם נעשתה לה בדיקת דם לגילוי נוגדני אדמת, והתקבלה תוצאה חיובית (בדיקה חד־פעמית מספיקה כדי לקבוע אם האישה מחוסנת או לא).
אם יש לך תיעוד על קבלת שתי מנות חיסון נגד אדמת לאחר גיל שנה או על תוצאה של בדיקת מעבדה שלפיה יש לך נוגדנים נגד אדמת ברמה של יותר מ־IU 30 - את יכולה להיות רגועה: את מחוסנת, ואין לך צורך בבירור נוסף כלשהו.
אם רמת הנוגדנים נמוכה מזה, אבל יש לך תיעוד שלפיו קיבלת שתי מנות חיסון לפי הפרוטוקול (בהפרש של ארבעה שבועות ולאחר גיל שנה), אז את מחוסנת, ואין צורך בקבלת זריקת דחף (בוסטר).
הסתמכות על זיכרון אישי של האישה או של קרובי משפחתה על כך שהיא חלתה בעבר באדמת אינה מספקת, וכמו כן אין די ברישום רפואי של אבחנה שאינה נתמכת בבדיקת מעבדה. רק בדיקת דם יכולה לאשר באופן חד־משמעי כי האישה אכן מחוסנת.
כדי לרשום בכרטיס הרפואי של האישה שהיא מחוסנת מפני אדמת יש להביא לאחות המרפאה את פנקס החיסונים ובו עדות לחיסון שניתן. לחלופין יש להביא את תוצאותיה של בדיקת דם.
אם אין תיעוד ברור על קבלת החיסון לפי הפרוטוקול, ורמת הנוגדנים נגד אדמת נמוכה, או אם לא ניתן חיסון בעבר ולא נעשתה בדיקת דם, יש לפנות לתחנת טיפת חלב הקרובה למקום המגורים לשם בדיקה חד־פעמית של רמת הנוגדנים בדם. אם מתברר שהאישה אינה מחוסנת, עליה לקבל חיסון.
איפה מתחסנים?
גם כן בטיפת חלב. צריך לקבוע תור מראש ולהגיע עם פנקס החיסונים.
מדוע אסור לקבל חיסון נגד אדמת בהיריון?
החיסון מבוסס על נגיף חי־מוחלש, ולכן קיים סיכון תיאורטי לעובר, אף שאין כל דיווח על נזק שנגרם לעובר בחשיפה לא מכוּונת לחיסון בתחילת ההיריון או בסמוך לו. את החיסון יש לתת לפני ההיריון או לאחר הלידה, וההמלצה הרווחת היא להימנע מהיריון למשך חודש לאחר קבלת החיסון.
פרופ' אדי ויסבוך הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומנהל מחלקות היולדות במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית
