הילד שלכם מגמגם? לא בטוח שהוא סובל מהפרעה ממשית בדיבור. ייתכן מאוד שמדובר בהפרעה בשטף הדיבור, הנשמעת כגמגום קל.
וזה נורמלי?
בהחלט. גמגום אצל ילדים היא הפרעה תקשורתית הפוגעת ביכולת לדבר באופן שוטף, אותה חווים כ־20% מהילדים בגילי 5-2. זהו תהליך טבעי ונורמלי.
תהליך רכישת השפה עשוי להתאפיין במספר דרכים: חזרה על מילים ועל הברות או על חלקי משפט; בהגיית מלים משובשות; בהשמטת מילים או צלילים; ובאמירה של מילים שקשה לזהות אותן.
ב־80% אחוזים מהילדים צפוי שיפור בתוך כמה חודשים, וב־75% מהילדים הגמגום נעלם כעבור כחצי שנה. גמגום כרוני שלא חולף מופיע באחוז אחד מהילדים, והוא נפוץ פי ארבע יותר בבנים בהשוואה לבנות.
מה לעשות ומה לא לעשות כשהילד מתקשה בדיבור
כל ילד מפתח את יכולת הדיבור בקצב שלו. במקרים שבהם מתגלות בעיות בדיבור כדאי לפנות לרופא הילדים להערכת מצב. בכל מקרה, כדאי לאמץ את הכללים הבאים, שיעזרו להפחית משמעותית את הסיכוי לפתח גמגום אמיתי:
1. לעודד את הילד לדבר על נושאים הקלים לו, על ההנאות השונות, במקום ובאווירה שלא משרים אצלו מתח.
2. להפוך את הדיבור ל"כיף" ולמשחק.
3. לא להפסיק את הילד בשטף הדיבור, גם אם הוא שוגה או מתקשה.
4. לא לבקש מן הילד לחזור על דבריו כשהם לא מובנים, אלא להתאמץ ולנסות לזהות את הקשר הדברים מתוך השיחה.
5. לא לדרוש מן הילד להתאמן בהפקת צלילים או מילים מסוימות. דרישה כזו עלולה לגרום לו לאי נוחות בקשר לדיבור שלו.
6. לא צריך לבקש מן הילד להאט את הדיבור, כי בקשה כזו עלולה לגרום לו לתסכול. מספיק להקפיד על אווירה שקטה ולדבר עמו באיטיות.
7. לבקש מן המבוגרים הסובבים את הילד לא לתקן את הדיבור שלו ולא לדון בבעיות הדיבור שלו בנוכחותו.
8. להקשיב בתשומת לב לדברי הילד.
9. לא להשלים מילים שהילד מתחיל, או להגות אותן נכון במקומו.
10. כאשר הילד מעלה את נושא הגמגום, גם אם בנוכחות אנשים נוספים, יש לדבר איתו על כך בפתיחות.
11. להימנע מלבקש מהילד לדבר בשם אחרים, או במקומות בהם הוא החליט להימנע משיחה.
מהם סימני האזהרה שמדובר בגמגום כרוני?
סימני אזהרה לגמגום כרוני הדורש טיפול הם:
• היסטוריה של גמגום כרוני בקרובי משפחה.
• גמגום הנמשך יותר משנה.
• הילד לא אומר אף מילה עד גיל 18 חודשים.
• אנשים רבים לא מבינים את דברי הילד אחרי שמלאו לו שנתיים.
• הילד אחרי גיל שלוש ומחצית מדבריו לא מובנים לאנשים אחרים.
אם הגמגום נמשך יותר מחצי שנה עד שנה וההורים מוטרדים, חשוב לפנות לאבחון והדרכה אצל קלינאית תקשורת. בכל מקרה של בעיה או שאלה מומלץ להתייעץ ברופא המטפל.
איך מתבטא בפועל גמגום כרוני?
• חזרה על מילים, צלילים, או הברות. לדוגמה: "ההההה, הלכתי".
• חסימות לחיצות - קושי להפיק את הצליל. לפני המילה הנדרשת יש הפסקה מלווה במאמץ קולי להפיק אותה.
• מילות פקק - הוספת מילים והברות. לדוגמה: "ווווו הוא הולך".
• הארכות - הארכה של הברות, דיבור איטי.
• תנועות לוואי - מצמוצי עיניים, תזוזת ראש, תיפוף, רקיעה.
• תגובות של הימנעות מדיבור.
• התגברות הגמגום, כאשר הילד עייף, נרגש או מתוח.כדאי להעיר לילד על הגמגום?
לא, וגם לא כדאי לתת לילד הצעות מעשיות כיצד לדבר טוב יותר - אלא לפנות לייעוץ אצל קלינאית תקשורת.
ידוע כי התרגשות וחרדה מגבירים את הגמגום אצל ילדים. לכן, לחץ של ההורים על הילד לשפר את הדיבור שלו יגביר את המודעות של הילד לגמגום, וכתוצאה מכך יגביר את החרדה שלו. ומה השגנו בעצם? תוצאה הפוכה מזו שרצינו.
מה גורם לגמגום?
הגורם הפיזיולוגי המדויק לגמגום לא ידוע. בעבר ייחסו את הגמגום לסיבות רגשיות, או לתוצאה של כל מיני סוגים של טראומה. "זה התחיל אחרי שהוא נבהל מכלב", הוא משפט שמרבים לשמוע מההורים.
כיום ברור שמדובר בבעיה משולבת של שליטה בהפקת הקול, ההגייה, הנשימה ומערכת העצבים המרכזית והחשיבה.
בגמגום פסיכוגני, מקור הבעיה הוא באזורי המוח שתפקידם הוא לכוון למחשבה ולשיקול דעת. סוג זה של גמגום עלול להופיע באנשים הסובלים ממחלה נפשית כלשהי, או באנשים הסובלים ממתח נפשי מוגבר או ממצוקה. גמגום עלול לגרום לבעיות רגשיות, והוא מחמיר ככל שהמצב הרגשי הופך לגרוע יותר.
גמגום לא נגרם באשמת ההורים, וכמו כן לא נמצא קשר בין גמגום לבין אינטליגנציה.
איך מאבחנים גמגום?
בבדיקה של קלינאית תקשורת.
האם אפשר לרפא גמגום?
ברוב המקרים לא ניתן לרפא לחלוטין, אולם התערבות מוקדמת עשויה למנוע מהגמגום מלהפוך לבעיה לכל החיים. מטרת הטיפול היא להתמקד בלמידה מחדש כיצד מדברים, או ללמוד להיפטר מצורות דיבור שגויות.
ד"ר דב ענבר הוא לשעבר מנהל המכון להתפתחות ולשיקום הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית
טובה ארצי היא קלינאית התקשורת הראשית בכללית לשעבר
