נדמה כי בכל פורום של הורות, בין אם בישראל או בחו"ל, עלתה בשלב כלשהו הודעה בסגנון הזה: "אני שוקלת לעשות לתינוקת שלי עגיל, מה דעתכן?". הודעה שנתנה את האות לשרשור ארוך ובו ויכוח סוער בין המצדדות לבין המתנגדות.
טיעונים פופולריים של המתנגדות יישמעו בערך כך:
• "למה לא להמתין עד שהילדה תהיה גדולה מספיק כדי להחליט בעצמה? למה לכפות משהו בגלל שזה יפה בעינייך? אלו החיים שלה".
• "למה להכאיב ולגרום להרגשה לא נעימה ליצור כל כך קטן וחסר ישע? זה דבר מיותר כל כך לעשות והוא לא חשוב, שלא כמו חיסונים למשל".
• "היא כל כך תמימה וטהורה והעגילים האלו הופכים אותה למשהו אחר, מצועצע. היא נראית כמו אישה בוגרת".
• "התינוקת עלולה לשחק עם העגיל ולגרום לעצמה נזק".
טיעונים פופולריים של התומכות יישמעו בערך כך:
• "כל הזמן חושבים שהיא תינוק. העגיל עוזר להבחין שהיא תינוקת".
•. "היא נראית ממש מהממת עם העגילים, זה ממש מתוק!"
• "לפעמים זה לא כואב בכלל, לפעמים זה כואב קצת. בדיוק כמו חיסון".
• ויש גם את עניין המוצא. ענידת עגיל בגיל מוקדם שכיחה יותר בתרבויות מסוימות, למשל אצל ההיספנים והדרום אמריקנים בארה"ב, ואצל הערבים והחרדים כאן בישראל.
האם עגילים לתינוקות זה מסוכן?
כל עוד פעולת ניקוב תנוך האוזן נעשית על ידי אדם מקצועי ומנוסה במקום היגייני ובתנאים סטריליים של האוזן ושל הציוד, לא אמור להיות סיכון בריאותי חריג. עם זאת, איגוד רופאי הילדים בארה"ב ממליץ "לדחות את הניקוב עד שהילדה בוגרת מספיק כדי לטפל באזור המנוקב בעצמה". כמובן שההגדרה של בגרות משתנה מילדה לילדה.
מעבר לכך, חשוב לזכור כי פעולת הניקוב עלולה להיות כרוכה בכאב וכי ייתכנו סיבוכים, כמו בכל פעולה כירורגית אחרת: למשל דימום, זיהום, ופציעת העור עקב משיכת העגיל.
פעולות שחשוב להקפיד עליהן לפני הניקוב
• במדינות מסוימות לא נוהגים לשים עגילים לתינוקות לפני שקיבלו לפחות שלושה סבבים של חיסונים (סביב גיל חצי שנה בערך), וזו גם ההמלצה שלי. הדבר מאפשר לתינוקות לקבל מספר חיסוני אנטי טטנוס, שיכולים להועיל להם במקרה של זיהום למשל.
• לא קיימות המלצות מיוחדות בנוגע להעדפת השימוש במחט או באקדח לניקוב האוזן. שוב, חשוב שהפעולה תיעשה על ידי אדם מיומן ומקצועי, לכן כדאי להתבסס על המלצות של חברות שהתנסו בדבר.
• הניקוב צריך להיעשות בתנוך בלבד ולא באזורים אחרים של האוזן, שהניקוב שלהם כרוך בכאב גדול יותר ובסיבוכים אפשריים גדולים יותר.
• כדי להתמודד עם הכאב שעלול להתרחש בזמן פעולת הניקוב, ניתן למרוח משחה מאלחשת (כמו אמלה) על תנוך האוזן, לפני ביצוע הפעולה.
• חשוב שהעגיל יהיה קטן, שטוח, צמוד לעור ועם סוגר איכותי כי למנועה סיטואציה של תלישה ובליעה שעלולה לגרום לחנק.
בדצמבר 2014 דווח על מקרה של פעוטה בת שנה בלעה עגיל רחב שמשכה מתנוך האוזן תוך כדי שינה. לבסוף חולץ העגיל לפני שנרגם לה נזק. סכנה נוספת של עגילים "תלויים" היא שהם עלולים להיתפס בחפצים
• חשוב שהעגיל יהיה עשוי ממתכת מיוחדת שלא גורמת לתגובות עוריות (למשל זהב).
פעולות שחשוב להקפיד עליהן אחרי הניקוב
• רופאי אף אוזן גרון ממליצים להוציא את העגיל למספר שעות בכל יום -יומיים, כיוון שעגילים שיושבים זמן רב בתנוך עלולים "להיקבר" בפנים, דבר אשר דורש התערבות כירורגית.
• מיד לאחר ניקוב האוזן ולמשך מספר ימים כדאי למרוח פעמיים ביום קרם מחטא (למשל ויטה מרפן) כדי למנוע זיהום מקומי. לחלופין אפשר לחטא את האזור עם אלכוהול רפואי.
• לאחר הרחצה באמבטיה רצוי לייבש היטב את תנוך האוזן.
• יש לעקוב אחר האזור של העגיל בימים שלאחר הניקוב. אם מתפתח אודם מקומי, דימום או הפרשה, רצוי להסיר מיד את העגיל ולפנות לרופא המטפל, לצורך הצטיידות במשחה אנטיביוטית מתאימה.
• אם העגיל חודר או "נבלע" בעור התנוך, ייתכן שיהיה צורך להוציא אותו באופן כירורגי. אם מופיעים חום או נפיחות ניכרת של התנוך, יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא.
ד"ר מוטי חיימי הוא מומחה ברפואת ילדים
