התרגלנו לראות בלחץ חלק טבעי ובלתי נפרד משגרת החיים. לימודים, גידול ילדים, טיפול בהורים מזדקנים, יחסי זוגיות, משכנתה, טיפוח קריירה, התמודדות עם קשיי פרנסה הם רק חלק מרשימת הדרישות התובעניות והמלחיצות שעומדות בפנינו.
ללחץ יש השפעות רבות על בריאותנו וגם השפעה ישירה ועקיפה על משקל היתר שלנו.
מהו בכלל לחץ נפשי?
לחץ נפשי הוא כל אירוע שמוציא אותנו מהאיזון הפנימי שלנו ודורש הסתגלות מחודשת של הגוף ושל הנפש. הפיזיולוג הנודע וולטר קאנון הסביר שלחץ נפשי הוא מנגנון הישרדותי שהיה קיים כבר אצל האדם הקדמון ואשר נועד לאפשר לו להגיב במהירות על סכנות באמצעות אחת משתי האופציות: הילחם או ברח.
אילו אירועים גורמים ללחץ נפשי?
לחץ נפשי עלול להיגרם ממקור חיצוני (למשל קול נפץ), ממקור פנימי־פסיכולוגי (חרדה) או ממקור פנימי־פיזיולוגי (מחלה, כאב). יש להדגיש שלחץ נפשי הוא תחושה סובייקטיבית: אנשים שונים מגיבים באופן שונה על גורמי לחץ שונים. כך, למשל, אירועים שעלולים להלחיץ מאוד אדם אחד, לא ישפיעו באותו האופן על אדם אחר ולהפך.
עם זאת, יש אירועים שגורמים ללחץ נפשי כבד אצל כמעט כל אדם. הכוונה היא לאירועים שנחשבים למשני חיים כמו שכול, גירושים, אסון טבע ומלחמה.
גם מצבים כרוניים - כמו אי־שביעות רצון מהחיים, עבודה מתסכלת, נישואים לא מאושרים או מצוקה כלכלית ממושכת - עלולים ליצור לחץ נפשי קשה וממושך.
בתחתית הדירוג של מחוללי הלחץ מצויים אירועים יום־יומיים כמו עמידה בפקק תנועה, המתנה לאוטובוס שמאחר להגיע לתחנה או קבלת קנס.
יש לציין שגם אירועים שנחשבים לחיוביים - כמו נישואים ולידה - גורמים ללחץ, ולפעמים אפילו ללחץ נפשי כבד.
האם יכול להיות שאני נמצא בלחץ נפשי ולא יודע מכך?
כן. הרבה פעמים אנו מרגישים היטב את המתח שבגופנו: דופק מואץ, עצבנות, קשיי ריכוז וכעס. אולם לעיתים מופיע הלחץ הנפשי באופן סמוי - באמצעות תסמינים שאיננו מייחסים אותם ללחץ אלא לסיבות אחרות לגמרי. הכוונה היא לתסמינים כמו ירידה באנרגיה, עייפות כרונית, בעיות עיכול, קשיי שינה והשתוקקות מוגברת למאכלים מתוקים ושמנים.
האם כל לחץ מזיק לנו?
לא. עקרונית, לחץ נפשי מיועד לאפשר לנו להתרכז במשימה קשה ולהשלים אותה בהצלחה. הלחץ הזה אינו גורם לשום נזק אם בעקבותיו מגיעה התרגעות. לעומת זאת, לחץ כרוני, שאינו מלווה בפרקי זמן של התרגעות ושל הרפיית המתח, עלול לגרום - בין היתר - להפרעות בחילוף החומרים ולחולי.
באחרונה הועלתה הרצאה מעניינת ב־TED, שבה נטען שהלחץ מזיק רק למי שסוברים שהלחץ "הורג" אותם. הטענה הזאת מסתמכת על מחקר שנערך בקרב 30 אלף מבוגרים במשך שמונה שנים. מממצאי המחקר עולה כי אנשים שהאמינו כי ללחץ אין משמעות בחייהם - לא סבלו מפגיעה בבריאותם.
מה קורה לגופנו בזמן לחץ?
כשהמוח שלנו קולט אירוע מלחיץ, מופרשים שני הורמונים מרכזיים מאזור במוח הנקרא היפותלמוס (בעברית: תת הרמה): אדרנלין וקורטיזול.
כאשר האדרנלין מופרש - קצב הלב עולה, יותר חמצן מגיע לשרירים, וטמפרטורת הגוף עולה. הלב, הריאות והשרירים מקבלים עדיפות בהספקת החמצן כדי שיוכלו להתמודד ביעילות רבה יותר עם האתגר (למשל, לרדוף אחרי בעל חיים שאמור להיות הארוחה הבאה או לברוח מבעל חיים כדי לא להפוך לארוחה הבאה שלו). באותו הזמן שאר מערכות הגוף פועלות בקצב איטי יותר מהרגיל.
בעיתות לחץ נכנס לפעולה יחד עם האדרנלין גם ההורמון קורטיזול. תפקידו הוא להעלות את רמת השומנים והסוכרים בדם כדי לספק למוח ולשרירים אנרגיה רבה יותר שיאפשרו להם להתמודד עם גורם הלחץ.
כאשר הסכנה חולפת מיד - מופסקת הפרשת האדרנלין והקורטיזול, ורמות לחץ הדם, השומנים והסוכר בדם חוזרות למצבן הרגיל. אולם אם תחושת הלחץ והסכנה אינה מרפה, נשאר הגוף מתוח ודרוך, ורמות לחץ הדם, השומנים והסוכר נשארות גבוהות. לאורך זמן זה גורם לעייפות ולשחיקה מהירה של הגוף.
נוסף על כך, הפרשה ממושכת של קורטיזול גורמת לדיכוי ההפרשה של הורמונים אחרים, והתוצאה היא הגברת התיאבון, ובמיוחד הגברת התשוקה למזונות מתוקים ושומניים, האטה בקצב של חילוף החומרים בגוף וצבירת שומן.
איך כל זה קשור להשמנה?
• כל השפעות הלוואי של הורמוני הלחץ - תיאבון מוגבר למזון שמן ומתוק, האטה בקצב של חילוף החומרים בגוף והנטייה לצבור שומנים - הם מתכון בדוק לעלייה במשקל.
• ואם לא די בכך, בעיתות לחץ גוברת הנטייה לאכול לא מתוך רעב אלא כדי לפצות על תחושות לא נעימות. הדיאטנים מכנים זאת "אכילת נחמה" שלא מיועדת להשביע קיבה רעבה אלא כדי לתת מרגוע לנפש.
• באופן עקיף, המתח והלחץ מקשים על ניהול אורח חיים מסודר. הצורך לתכנן ולהכין ארוחה בריאה נדחק הצידה, ואת מקומה של זו ממלא מזון מהיר, שעל פי רוב אינו בריא, אינו איכותי ומשמין.
• בזמן השינה מופרשים הורמונים שמווסתים את תחושת הרעב. לכן מניעת שינה מובילה לצריכה גבוהה יותר של קלוריות לא רק בשל שעות אכילה רבות יותר אלא גם בשל שינויים הורמונליים שגורמים לרעב מוגבר ולצורך לפצות עליו במאכלים עתירי קלוריות.
מכאן ששינה בלתי מספקת עלולה לעכב ירידה במשקל. אומנם לא תמיד קל לישון כשלחוצים, אך מתן תשומת לב לנושא ושמירה על סביבת שינה נוחה עשויים להועיל.
האם יש הבדלים בין השפעות הלחץ על גברים להשפעות הלחץ על נשים?
יש הבדלים, למשל: נשים מפרישות יותר הורמוני לחץ בהשוואה לגברים שניצבים בדיוק מול אותם גורמי לחץ. יש לכך הסבר אבולוציוני: בתקופת האדם הקדמון היו הנשים אחראיות לצאצאים - מה שחייב אותן להיות הרבה יותר ממוקדות ודרוכות מאשר הגברים.
ממחקרים גם עולה שגברים מצליחים להירגע מהר יותר מנשים. חוקרים בדקו מה קורה לגברים ולנשים בתום יום עבודה במקום שבו הם נחשפו לאותן רמות של לחץ. התברר שרמת הלחץ של הגברים יורדת בחדות בסיום יום העבודה, ואילו רמת הלחץ של הנשים לא רק שלא יורדת, אלא גוברת ומותירה אותן חשופות לרמות גבוהות של הורמוני לחץ.
האם לחץ של ההורים קשור להשמנת ילדיהם?
כן. ממחקרים עולה כי יש מִתאם בין הלחץ שחווים הורים לבין המשקל של ילדיהם: ככל שההורים דיווחו על לחץ רב יותר בחייהם, כך עלתה הסבירות שילדיהם יסבלו מעודף משקל. ככל הנראה הורים לחוצים משגיחים פחות על ילדיהם ובכלל זה על המזון שהם צורכים. נוסף על כך, הורים לחוצים רוכשים כנראה יותר מזון מהיר כדי לחסוך זמן ואנרגיה על הכנת הארוחות.
ממחקר אחר עולה כי בנות שחוו אירועים מלחיצים בבית (אלימות, דיכאון וכד') בגיל צעיר מאוד (גיל שנה עד גיל 3) היו בסיכון מוגבר (פי 2 מהממוצע) ללקות בהשמנה בהשוואה לבנות שעברו ילדות רגועה.
איך מפחיתים את השפעותיו השליליות של הלחץ?
הפתרון הטוב ביותר הוא לזהות את מוקדי הלחץ ולהרחיקם מהחיים או להפחית את השפעתם. אם לא ניתן להרחיקם באופן קבוע (הרי רק מעטים יכולים להרשות לעצמם להתפטר ממקום עבודה מלחיץ או להתנתק מבעיה משפחתית בוערת) אפשר לנסות להתנתק מהם לפחות באופן זמני. בזמן של התנתקות כזאת לא נותנים דריסת רגל לגורם המלחיץ אלא דווקא מגייסים את הכלים האישיים שיש לכל אחד מאיתנו כדי להתמודד עם לחץ: פעילות גופנית, מדיטציה, פגישה עם קרובי משפחה או עם חברים תומכים, עיסוק בתחביבים וכו'.
אם לא ניתן להתנתק מגורם הלחץ אפילו לזמן קצר, יש לזכור את מה שנאמר בתחילת המאמר: ללחץ יש כנראה אפקט הרסני על הבריאות רק אם משוכנעים בקיומו של אפקט כזה. מי שמשוכנע שללחץ אין שם השפעה שלילית על חייו כנראה לא יסבול מנזקיו.
במקביל עלינו להקפיד על המזון שאנו אוכלים - גם בעיתות של לחץ ושל משבר. אם כך נעשה, נפחית במידה ניכרת את השפעותיו השליליות של הלחץ. כמו כן חשוב - עד כמה שאפשר - להקפיד על שעות השינה שלנו.
במקרה של מתח מתמשך שאיננו מסוגלים לטפל בו בעצמנו אפשר גם להתייעץ עם אנשי מקצוע: רופא המשפחה או פסיכולוג.
לבסוף, על ההורים לזכור שככל שחייהם לחוצים יותר, כך גדל הסיכון שלא רק הם אלא גם ילדיהם יסבלו מהשמנה. אם ההורים אינם מצליחים להשתחרר מהלחץ, עליהם לכל הפחות לתת לילדים הרבה אהבה ולחזק את הערכתם העצמית. זה עשוי להפחית לפחות במקצת את נזקי הלחץ.
אורית יוגב היא פסיכולוגית קלינית, מומחית להיבטים פסיכולוגיים של השמנה ושל ניתוחים בריאטריים ומחברת הספר "רדו ממני"
