נכנסתם לאמבטיה בני 20 ומשהו ויצאתם מקומטים כמו בני 80 פלוס? לא נורא, זה קורה לטובים ביותר! כמובן שזה לא מסוכן או מזיק, למעשה זה אפילו בא להגן עלינו מהסכנות שבחוץ. אוקיי, אולי הלכנו קצת רחוק מדי. היום זה לא באמת מגן על כלום, אבל בעבר זה ממש הציל חיים.
למה זה טוב?
מדובר במנגנון מונע החלקה שהעניק לנו יתרון אבולוציוני. בדיוק כמו החריצים בצמיגי הרכב, קמטים בעור מונעים ממנו להיות חלקלק ולשמוט דברים או להחליק, וכך אבותינו הקדמונים, גם כשהיו רטובים, הצליחו לטפס בזריזות על עץ נוטף מים, או לאחוז באבן חלקה ורטובה כשהופיע מולם נמר או אויב. הקמטים האנכיים שמופיעים אחרי מקלחת בעצם מאפשרים למים לזרום מהאצבע מבלי להילכד בין העור למשטח, וכך מונעים החלקות.
איך זה עובד?
בשנים האחרונות מתברר שמדובר במנגנון עצבי, שהתגלה במקרה - פשוט שמו לב שאצל אנשים הסובלים מפגיעה עצבית התופעה בכלל לא מתרחשת.
למעשה (והנה ההסבר הרפואי באמת), ספיחת המים בשכבה החיצונית של העור משנה את המתח החשמלי שבקרום התא, מה שמוביל להתכווצות של תאי השריר החלק שבדפנות כלי הדם, וגם להתכווצות של כלי הדם - וכל המפעל המשוכלל הזה מוביל בסופו של דבר להתקמטות העור.
אבל למה דווקא באצבעות?
כי האצבעות בידיים וברגליים הן אלה שבאות במגע עם משטחים שונים, וכך קטן הסיכון ליפול כשאנחנו רטובים, או שחפצים יחליקו לנו מבין האצבעות הרטובות.
מה עושים עם זה?
כלום. זה לא באמת מזיק וגם חולף מעצמו כשהעור מתייבש. אבל עכשיו אתם יודעים משהו שרוב החברים שלכם לא.
ולפני סיום, קבלו גורילה שדווקא לא התקמטה במים:
ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית ומומחית ברפואת משפחה
* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות
