הנחיות טיפול לאחר התקנת גבס

​​​​​​​​​​​​שבירת איבר בגוף גורמת לכאבים, לאי־נוחות ולהגבלת הפעילות. כדי להבטיח ריפוי של שבר ביד או ברגל מתקינים גבס על מקום הפגיעה. כדי שהטיפול יצליח יש לשמור על הגבס, מצד אחד, ועל יכולת התנועה של האיבר המגובס מהצד האחר.

ריכזנו עבורכם המלצות לטיפול עצמי נכון באיבר שנחבל ובגבס שהותקן עליו. הקפדה על מילוי ההמלצות האלה עשויה לסייע להחלמה ולחזרה לתפקוד תקין.

מדוע מתקינים גבס?

להתקנת הגבס יש כמה מטרות:

• איחוי השבר: קיבוע העצם השבורה (לאחר שמוודאים מהו המיקום הנכון של האזור הפגוע) מסייע לעצם השבורה להתאחות ולהחלים​.

• הגבס מבטיח שמירה על התנוחה הנכונה של האיבר שנפגע.

• הגבס מגן גם על הרקמות הרכות שמקיפות את אזור השבר - מה שמסייע להחיש את תהליך הריפוי שלהן.

התקינו לי גבס. מתי עליי לפנות לרופא?

ישנם סימנים שמעידים על לחץ־יתר של הגבס על האזור המגובס ומחייבים לפנות לקבלת ייעוץ רפואי:

• הופעת נפיחות באצבעות כף היד או באצבעות כף הרגל.

• הופעתה של תחושת נמנום או נימול באצבעות או קושי להזיזן.

• שינוי בצבע האצבעות או בצבע העור ביד או ברגל.

• התפתחות תחושה של קור בגפה (יד או רגל) המגובסת.

• ירידה בתחושה בגפה המגובסת.

• התחזקות הכאב באזור המגובס.

כיצד לשמור על הגבס?

כדי שהגבס ימלא את תפקידו חשוב לשמור על שלמותו.

יתר על כן, מידת הקשיות של הגבס וחוזקו מותנים במידת היובש שלו. ב־48 השעות הראשונות שלאחר התקנתו הגבס עדיין מתייבש, וחשוב להימנע מללחוץ עליו בפרק הזמן הזה כדי למנוע את התפוררותו.

לכן אסור להישען על הגבס או לדרוך עליו ב־48 השעות הראשונות לאחר התקנתו.

אם גם לאחר פרק הזמן הזה הגבס עדיין לח, יש להמתין עד שיתייבש לפני שלוחצים עליו בהישענות או בדריכה.

חשוב לשמור על הגבס במשך כל הזמן שבו הוא מגן על אזור השבר. שמירה על הגבס כוללת הגנה עליו מפני רטיבות - למשל בעת שמתרחצים. בזמן רחצה ניתן להגן על הגבס מפני רטיבות באמצעות כיסויו בשקית ניילון מתאימה. את שקית הניילון יש לסגור היטב מעל הגבס.

חיכוך ולחץ עלולים לגרום להתפוררות הגבס שמותקן על הרגל. כדי למנוע חיכוך ולחץ יש לשים לב בעת ישיבה לאזור העקב ולהשתדל שלא ללחוץ על האזור הזה.

אם רוצים להתחיל ללכת על גבס, יש לקבל אישור לכך מהרופא. בעת שהולכים על גבס רצוי להשתמש בנעל גבס.

אם הרופא המליץ להימנע מדריכה על הרגל המגובסת, ניתן ללכת בלי לדרוך עליה, למשל בעזרת קביים או הליכון. בדרך כלל ניתן לשאול ציוד עזר כזה באחד מסניפי "יד שרה". ניתן להתייעץ גם עם הפיזיותרפיסט המטפל בנוגע לשמירה על הניידות גם כשהרגל מגובסת.

אסור לשבור או לפורר חתיכות מהגבס, גם אם הוא לוחץ. במקרה של תחושת לחץ יש, כאמור, לפנות לרופא.

ההנחיות בנוגע לשמירה על הגבס תקפות הן לגבס הרגיל והן לגבס הקל​ (גבס סינתטי). הגבס הסינתטי קל יותר במשקלו, קשיח יותר ושביר פחות, אולם התקנתו עולה כסף, שכן הוא אינו כלול בסל הבריאות.

כיצד למנוע נפיחות באיבר המגובס?

לאחר הגיבוס עלולה להיווצר נפיחות באיבר השבור, וזו כשלעצמה גורמת ללחץ של הגבס על היד או על הרגל המגובסות. כדי למנוע נפיחות יש לדאוג לדברים הבאים:

במקרה של שבר ביד

ביממה הראשונה לאחר שהותקן הגבס חשוב שבעת שכיבה תישאר היד מורמת. לשם כך ניתן להיעזר בכרית שעליה משעינים את היד.

כל זמן שהיד נתונה בגבס, מומלץ שבזמן ישיבה, עמידה או הליכה היד המגובסת תקבל תמיכה ממתלה. את המתלה יש להעביר מאחורי הגב כדי למנוע לחץ על הצוואר.

במקרה של שבר ברגל

ביממה הראשונה לאחר שהותקן הגבס חשוב לשכב כשהרגל מורמת. את הרגל ניתן להגביה באמצעות הנחת שמיכה או כרית מתחת לחלק במזרן שעליו מונחת הרגל. הגבהת הרגל באופן הזה עדיפה על הנחת הרגל על כרית או על שמיכה, שכן אלה עלולות לזוז ממקומן עם כל תזוזה של הגוף.

כיצד לשמור על כוח השרירים ועל טווח התנועה במפרקים?

אחת הבעיות שיכולות להקשות על חזרת היד השבורה או הרגל השבורה לתפקוד תקין היא היחלשות השרירים ואובדן של טווח התנועה שלהם כתוצאה מחוסר ההפעלה של האיבר הפגוע.

ניתן למנוע את התופעות האלה ולהחיש את תהליך ההחלמה באמצעות תרגילים מיוחדים שמפעילים את המפרקים שאינם מקובעים בגבס. ביצוע התרגילים האלה בצורה איטית ומבוקרת אינו פוגע בתהליך האיחוי של השבר, אלא להפך, משפר את זרימת הדם לאזור הפגוע ומסייע לחזרת האיבר הפגוע לתפקוד.

את התרגילים אפשר להתחיל לעשות יממה לאחר התקנת הגבס. ב־24 השעות הראשונות לאחר התקנת הגבס רצוי לשמור על מנוחת האיבר שנפגע ולא לאמץ אותו בתרגילים.

מומלץ לעשות את התרגילים מדי יום על פי הדרכה של פיזיותרפיסט/ית. אלה יקבעו את אופי התרגילים ואת מספר החזרות בכל תרגיל. אם - בעקבות התרגילים - מופיעים סימני נפיחות או לחץ או החרפה של הכאבים, אסור להמשיך אותם, אלא יש לפנות לקבלת ייעוץ רפואי.

תרגילים לזרוע מגובסת

את התרגילים ניתן לעשות בישיבה על כיסא עם משענת או בשכיבה על הגב על המיטה. כפי שכבר צוין, יש לחזור על התרגילים מדי יום, ומומלץ להתייעץ עם הפיזיותרפיסט/ית המטפל/ת בנוגע לאופי התרגילים הנדרשים ובנוגע למספר הפעמים שיש לחזור על כל תרגיל. להלן כמה ​דוגמאות:

• סגירת אצבעות כף היד בחוזקה ובנמרצות (יצירת אגרוף) ופתיחת האצבעות ויישורן בחוזקה, מה שגורם למתיחתן.

• הרמת היד באיטיות גבוה מעל הראש. אם יש קושי לעשות את התרגיל הזה, ניתן להיעזר ביד האחרת להגבהת היד המגובסת. חשוב לנסות להרים את היד גבוה עד כמה שניתן, במלוא הטווח.

• העברת היד אחורנית אל מאחורי הגב בגובה המותן.

• הרמת היד למעלה והבאת כף היד אל מאחורי העורף.

• אם הזרוע מגובסת בגבס קצר שאינו מכסה את המרפק, כדאי להוסיף את התרגיל הבא: כיפוף המרפק, וקירוב כף היד לכתף, יישור המרפק ומתיחת היד עד ליישורה.

ניתן לחזור בהדרגה לפעילויות רגילות, כולל עבודות בית, אם אין הנחיית רופא/ה שמגבילה פעילות כזאת, ובתנאי שהפעילות הזאת אינה פוגמת בגבס, למשל כתוצאה מחשיפה לרטיבות או למכות.

פעילות נכונה של היד הפגועה מסייעת לחזק את שרירי היד ולשמור על טווח התנועה שלה - מה שיקל על חזרתה לתפקוד מלא לאחר הסרת הגבס.

תרגילים לרגל מגובסת

חשוב לעשות מדי יום את סדרת התרגילים שמוצגת כאן. התרגילים הבאים נעשים בשכיבה על הגב:

• הרמת הרגל מעל גובה הגוף, החזקתה באוויר במשך זמן הספירה מ־1 ועד 5. בתום הספירה יש להוריד את הרגל באיטיות.

• הנעת אצבעות הרגל בחוזקה מעלה ומטה. את התרגיל הזה רצוי לעשות פעמים רבות ביום.

• הרמת הרגל מעל גובה הגוף, הזזת הרגל באוויר הצידה והחזקתה באוויר במשך זמן הספירה מ־1 ועד 5. הזזת הרגל בחזרה מהצד למרכז, והורדתה באיטית.

• התרגיל הבא נעשה בשכיבה על הבטן. מרימים את הרגל הישרה מעלה, עד מעל הישבן, מחזיקים אותה באוויר במשך זמן הספירה מ־1 עד 5. לאחר מכן מורידים אותה באיטיות בחזרה למקומה.

• אם הרגל מגובסת בגבס קצר שאינו מכסה את הברך, ניתן להוסיף לסדרת התרגילים את השניים הבאים, שאותם ניתן לעשות בישיבה על כיסא או בשכיבה על מיטה:

• כיפוף הרגל (באמצעות כיפוף הברך) ויישורה במלוא הטווח.

• הרמת רגל כפופה בכיוון הבטן, החזקתה באוויר במהלך ספירה מ־1 ועד 5 ולאחר מכן הורדת הרגל באיטיות.