כאב בבסיס האגודל: הסיבות, האבחון, הטיפולים

מהם תפקידי האגודל?

האגודל הוא האצבע החשובה ביותר בכף היד, וממחקרים מסוימים עולה שהיא אחראית ללא פחות מ־40% מסך הפעולות שאנו עושים באמצעות היד.

המפרק של בסיס האגודל הוא נקודת המפגש בין שתי עצמות בבסיס האגודל - עצם הטרפזיום ועצם המטקרפל - שיוצרים יחד מפרק שנקרא Carpo-metacarpal 1 joint (בקיצור: מפרק 1-CMC; בעברית: המפרק הקרפו־מטקרפלי הראשון).

מאחר שהאגודל הוא אצבע מאוד פעילה ומאחר שהוא מאפשר קשת רחבה של תנועות, הרי העומס שמופעל במהלך השנים על הסחוס שבמפרק הוא גדול, וזו אחת הסיבות שהסחוס במפרק הזה נשחק במהירות - יחסית למפרקים אחרים. השם הרפואי של שחיקת סחוס במפרק הוא אוסטאוארטריטיס (Osteo-Arthritis).

מה גורם לכאב בבסיס האגודל?

שחיקה של הסחוס במפרק של בסיס האגודל (אוסטאוארטריטיס) היא הסיבה הנפוצה ביותר לכאבים בבסיס האגודל. השחיקה הזאת מורגשת בדרך כלל אחרי גיל 40, לרוב אצל נשים, אך היא עלולה להופיע גם בגברים ובאוכלוסייה צעירה יותר.

בשל שחיקת הסחוסים במפרק, העצמות אינן יכולות יותר לנוע זו על זו בצורה חלקה, ומגע העצמות זו בזו יוצר דלקת שגורמת לכאבים. בשלבים המאוחרים של המחלה עלולות העצמות שיוצרות את המפרק לזוז ממקומותיהן, מה שעלול לגרום לעיוות נראה לעין בבסיס האגודל.

מהם התסמינים של דלקת במפרק של בסיס האגודל?

קשת התסמינים היא רחבה ותלויה בגורמים שונים, ולכן באנשים שונים יכולה המחלה להתבטא בתסמינים מעט שונים וברמות כאב שונות: אנשים מסוימים יסבלו מכאב רק בעת תנועה של האגודל, ואילו אחרים עלולים לסבול מכאב נרחב שיגביל את טווחי התנועה של כל היד, עד כדי  אי־יכולת לאחוז כראוי בחפצים.

מי שסובלים מהיחלשות היד בעקבות כאבים בבסיס האגודל מתלוננים לעיתים קרובות על קושי לעשות פעולות כמו פתיחת פקק של בקבוק, פתיחת מכסה של צנצנת או סיבוב של מפתח במנעול.

בשלבים מאוחרים יותר, כאמור, יכולה להתרחש תת־פריקה של העצמות המרכיבות את המפרק - וזו מתבטאת בעיוות נראה לעין בבסיס האגודל. העיוות הזה מחמיר עוד יותר את חולשת היד ומקשה עוד יותר על יכולתה לתפקד.

איך מאבחנים דלקת במפרק של בסיס האגודל?

את הדלקת בבסיס האגודל מאבחן רופא מומחה לכף היד. הוא ישאל את המטופל בנוגע לרקע הכללי שלו ובנוגע למכלול התסמינים שמהם הוא סובל. לאחר מכן הוא יבדוק פיזית את היד.

התשאול והבדיקה עוזרים לרופא להבדיל בין מצב של שחיקה בבסיס האגודל לבין בעיות אחרות שיכולות לייצר תסמינים דומים. מדובר, למשל, במחלות כמו דלקת בגידים המיישרים. אפשרות נוספת היא שמדובר בכאב שמוקרן מאזור מרוחק. מובן שאבחנה נכונה היא קריטית כדי שהטיפול יהיה נכון ומדויק.

לאחר הבדיקה הפיזית ישלח הרופא את המטופל לעשות צילומים של כפות הידיים. אם הרופא חושד שמדובר בשחיקה של בסיס האגודל, הוא ישלח אותו לרוב לעשות צילום רנטגן שיעזור לו לאושש את האבחנה ולקבל מידע בנוגע לחומרת המצב.

מאחר שבמקרים רבים שחיקה בבסיס האגודל מתפתחת בשתי הידיים בו זמנית, יש לעיתים צורך לעשות צילום של שתי הידיים באותה ההזדמנות, אף שבמקרים רבים יש כאבים רק ביד אחת.

איך מטפלים בכאב בבסיס האגודל?

יש כמה אפשרויות לטפל בשחיקה של בסיס האגודל, ולעיתים יש לשלב כמה סוגי טיפולים בעת ובעונה אחת באופן שיתאימו למאפייניו של כל מטופל: מצבו הרפואי, גילו, חומרת המחלה שלו, הצרכים התפקודיים שלו ורצונותיו. 

טיפול באמצעות ריפוי בעיסוק

טיפולי ריפוי בעיסוק כוללים התאמה של סדים ושל אביזרי עזר אחרים להגנה על המפרק, תרגילים לשיפור התפקוד של השרירים, טיפולים שונים להפחתת כאבים וכן הדרכה כיצד להימנע מתנועות כואבות בעבודה ובחיי היום־יום.

טיפול בזריקות

במצבים מסוימים בוחרים לטפל בשחיקה של מפרק האגודל באמצעות הזרקת תרופות למפרק. החומרים שאותם מקובל להזריק כוללים סטרואידים וחומצה היאלרונית ("כרבולת תרנגולת"). באחרונה החלו להשתמש באופן נרחב בזריקות אורטו־ביולוגיות שונות כמו PRP, אורטוקין ותכשירים נוספים.

טיפולים באמצעות ניתוח

במרבית המקרים שמורים הטיפולים הניתוחיים למצבים שבהם טיפולים אחרים לא הביאו להפחתה מספקת ברמת הכאב.

ישנם סוגים שונים של ניתוחים שניתן לעשות כדי לטפל בשחיקה בבסיס האגודל. לכל סוג ניתוח יש יתרונות וחסרונות, ולכן אם בוחרים לפתור את הבעיה באמצעות ניתוח יש להתאים את סוג הניתוח לצרכים האישיים הייחודים של כל מטופל.

את הניתוחים ניתן לעשות בהרדמה כללית או בהרדמה אזורית (הרדמה של כל היד) או בהרדמה מקומית (הרדמה רק של האזור המנותח). אלה הם סוגי הניתוחים הנפוצים ביותר:

• כריתה של רקמה דלקתית ושל זיזי עצם חדים שגורמים לכאב ("ניקוי המפרק") עם או ללא כריתה חלקית של עצם הטרפזיום השחוקה. הניתוח נעשה לרוב דרך חתכים מזעריים בעור ובעזרת מצלמה (ארתרוסקופיה). מאחר שההתערבות הניתוחית היא קטנה, ההחלמה והשיקום בשיטה הזאת הם מהירים.

• איחוי של המפרק. זהו ניתוח נדיר יחסית שבמהלכו מחברים את עצמות המפרק של בסיס האגודל זה לזה כך שלא תתאפשר תנועה במפרק. הניתוח הזה מקנה כוח לאגודל על חשבון טווח תנועה, ולכן הוא לרוב מומלץ לצעירים העוסקים בעבודות פיזיות שכן חשוב להם לשמור על הכוח ביד.

• כריתה של עצם הטרפזיום (טרפזיקטומי). במהלך הניתוח הזה מסירים את העצם השחוקה (עצם הטרפזיום) שיוצרת את בסיס מפרק האגודל. זהו אחד הניתוחים הנפוצים ביותר שנעשים כיום בישראל.

• החלפת המפרק בתותבת. זהו ניתוח חדש יחסית, שבו מחליפים את משטח המפרק בשתל מלאכותי. השתל מחליף למעשה את הסחוס השחוק וכך מונע כאב. היתרונות העיקריים בניתוח זה הם שאין צורך לכרות את העצם שמרכיבה את המפרק והשיקום המהיר שצפוי לאחר הניתוח.

לסיכום, יש לזכור שכאב בבסיס האגודל בעקבות שחיקת המפרק הוא תופעה נפוצה מאוד, שלרוב ניתן לטפל בה באופן מוצלח באמצעות טכניקות טיפוליות שונות ובהן טכניקות חדשניות.

ד"ר ויקטור פלדמן הוא מומחה לאורתופדיה ולכירורגיה של היד ומנתח בכיר במערך האורתופדי בבית חולים מאיר מקבוצת כללית