אלימות במשפחה היא תופעה שכיחה מאוד, למרבה הצער. לפי ארגון ויצו, 200 אלף נשים וכ־500 אלף ילדים בישראל חשופים בכל רגע נתון לאלימות במשפחה ולהשלכותיה. בין 10% ל־15% מהנשים בישראל הן קורבנות לאלימות במשפחה.
אלימות מוגדרת "שימוש בכוח כדי לשלוט באחר", וכוח יכול ללבוש צורות רבות:
אלימות פיזית
הסבת כאב גופני, למשל במכות ובחבטות ולעיתים גם בזריקת חפצים.
אלימות מינית
הטרדה, תקיפה מינית, מגע מיני או קיום יחסי מין שלא בהסכמה. גם בתוך מערכת יחסים, כאשר צד אחד כופה קיום יחסי מין על הצד האחר, מדובר באונס.
אלימות כלכלית
מתבטאת בשלילת העצמאות הכלכלית, במניעת גישה לחשבון הבנק ובצורך לקבל אישור מבן הזוג השולט לפני כל קנייה ולפני כל פעולה כספית.
אלימות רגשית
זלזול, השפלה, פגיעה בערך העצמי, האשמה בהאשמות שווא שונות, החדרת המסר שבת הזוג היא "לא נורמלית".
אלימות מילולית
קללות, צעקות, ביטויים משפילים וכינויי גנאי.
אלימות חברתית
ניסיון לשלוט בכל צעדיה של האישה: לכפות עליה בידוד חברתי, להרחיק אותה ממעגלי המשפחה והחברים, לדרוש ממנה דין וחשבון על מעשיה בכל רגע נתון, למנוע ממנה כל פרטיות.
שליטה באמצעות מעקבים
לעקוב, להאזין לשיחות הטלפון ולעיין בהתכתבויות אישיות במחשב ובטלפון.
החיים הכפולים של נפגעות אלימות
"כולם חושבים שאנחנו משפחה מכובדת ומושלמת", משתפת באומץ אחת המטופלות, "כולם בבית הכנסת מעריכים מאוד את בעלי ומציינים תמיד שאנחנו זוג לדוגמה. אף אחד לא יודע שבבית הוא משפיל אותי, מתעלם ממני, ושגם שלושת ילדיי לא מדברים איתי. אני בודדה כל כך, אבל כלפי חוץ נראית מאושרת".
אישה אחרת מספרת: "כל השנים הסתדרתי. לא רציתי להתגרש כי חשבתי שגירושין יפגעו בילדים שלי, שעדיף להם לגדול בבית עם שני הורים נשואים. את המכות למדתי להסתיר, אפילו לרופאים למדתי להגיד ששטפי הדם הם כתוצאה ממחלת כבד".
למרות ההיקף הגדול של תופעת האלימות, מעטות הנשים שמספרות על מה שעובר עליהן ומבקשות עזרה.
משפחה שקיימים בה דפוסים אלימים חיה בדרך כלל במעטה של סודיות ששותפים לו כל בני המשפחה, אם בשל הבושה, אם בשל הפחד להיחשף או בגלל המחשבה המוטעית שרק במשפחתם קיים הדפוס הזה.
כמו כן ייתכן שבני המשפחה חוששים מתגובות שיפוטיות של החברה, מאוימים על ידי התוקף לבל יחשפו את התנהגותו או רוצים לשמור על תא משפחתי מתפקד לכאורה.
אלימות פוגעת גם בילדים ובבריאות
השפעותיה של אלימות במשפחה אינן מוגבלות למתרחש בין כותלי הבית, והיא באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים.
אלימות נגד נשים פוגעת גם בילדים. עם ההשלכות הבולטות נמנים קשיים בתפקוד החברתי, הסתגרות, התנהגות הרסנית (כמו פגיעה עצמית ועישון) וחזרה על דפוסי התנהגות אלימים.
נוסף על כל אלה, האלימות פוגעת בבריאות. ישנן מחלות שאנו יודעים כי הן קשורות בחשיפה לאלימות כמו הפרעות אכילה, תסמונת המעי הרגיש ומחלות שמאופיינות בכאבים כרוניים.
מצבים נפשיים, ובהם תסמינים פוסט־טראומטיים, דיכאון וחרדה, נמצאים בשכיחות גבוהה בקרב נפגעות ונפגעים של אלימות במשפחה. אלימות פיזית עלולה לגרום לנכות ואף למוות.
איך לזהות אם אני או אנשים בסביבתי בסיכון גבוה לאלימות?
קודם כול, ביטחו בתחושת הבטן שלכן ופנו לעזרה. ניתן לשתף את רופא/ת המשפחה ולבקש להתייעץ עם עובד/ת סוציאלי/ת רפואי/ת.
גם אפשר למלא שאלון אנונימי של משרד הרווחה לזיהוי באופן עצמאי של מצב הסיכון במערכת היחסים הזוגית שלכן או של בן/בת משפחה.
השאלון לאבחון עצמי זמין בעברית, באנגלית, בערבית וברוסית.
למילוי השאלון האינטראקטיבי עכשיו באתר משרד הרווחה
אני סובלת מאלימות. ממי אוכל לבקש עזרה?
קווי חירום
• משטרה - במקרה חירום יש לחייג 100.
• מד"א - לטיפול בפגיעה שמצריכה סיוע רפואי יש לחייג 101 ולהזעיק את שירותי ההצלה.
אנשים עם לקויות שמיעה יכולים לשלוח מסרון (סמס) למספר 052-7000-101.
• משרד הרווחה - מוקד לפניות שקטות בנושא אלימות במשפחה:
בשיחת טלפון: 118 או 077-9208560
בשליחת מסרון (סמס): 050-2270118
מענה ניתן 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע - בעברית, בערבית, ברוסית ובאמהרית.
קווי חירום לקורבנות תקיפה מינית
• נשים: 1202
• גברים 1203
• קו סיוע לנשים דתיות: 02-6730002
• קו סיוע לגברים דתיים: 02-5328000
• קו סיוע לנשים ערביות: 04-6566813
למידע נוסף על מרכזי הסיוע
מרכזי סיוע
מרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה
בכל רשות מקומית פועל מרכז למניעה ולטיפול באלימות במשפחה. המרכזים נותנים טיפול מקיף: החל מסיוע בשעת חירום וכלה בליווי המשפחה במטרה לעצור את ההתנהלות האלימה.
• למידע נרחב על המרכזים ועל דרכים ליצירת קשר
מרפאות ובתי חולים
לעיתים קשה לפנות ישירות למרכזים האלה, ואז מערכת הבריאות היא מקום טוב להתחיל בו את תהליך היציאה ממעגל האלימות.
מרפאות ובתי חולים הם מקומות ניטרליים שבהם ניתנת לנפגעות אלימות במשפחה הזדמנות לדבר על מה שהן עוברות בלי לעורר חשד או כעס. הצוותים המקצועיים של כללית עוברים הכשרה שמאפשרת להם לסייע לנפגעות אלימות במשפחה.
הטיפול מתחיל לרוב בשיחה שבמסגרתה תוכלי לשתף במה שעובר עלייך. לעיתים יש קושי רב ומובן לחשוף את האירועים, ולכן השיחה אינה שיפוטית, אלא אמפתית. חשוב לנו שתדעי כי אין שום אדם שמגיע לו לחיות בתנאי טרור ואלימות וכי ברור שאינך אשמה במצב שאליו נקלעת.
בכל אחד ממוסדות כללית פועלת ועדה למניעת אלימות במשפחה שמרכזת מנהלת השירות לעבודה סוציאלית. הוועדה אחראית להעלאת המודעות לתופעת האלימות במשפחה, להכשרת צוותים ולייעוץ במקרים פרטניים.
• לאיתור עובדות סוציאליות רפואיות בכללית
נורית איתן גוטמן היא המנהלת הארצית של השירות לעבודה סוציאלית בכללית
מירב בן־פורת חביב היא מנהלת השירות לעבודה סוציאלית במחוז המרכז של כללית
