מצד אחד, תוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה, ויותר ויותר קשישים חוצים את גיל 80, אולם מצד אחר מערכת הרפואה והסיעוד נאלצת לטפל ביותר ויותר קשישים שמחלות זקנה ובהן דמנציה, היכו בהם.
אז איך שומרים על חדות המחשבה בגיל 90?
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן־פרנסיסקו מציעים להקפיד על הכללים הבאים:
• פעילות גופנית בעצימות בינונית או גבוהה לפחות פעם בשבוע.
• חיים עם בן/בת זוג.
• הימנעות מעישון.
• תעסוקה (בשכר או בהתנדבות) גם לאחר גיל 70 ואפילו לאחר גיל 80.
החוקרים, בראשותה של ד"ר אלכסנדרה פיוקו, טוענים כי לקשישים שרכשו לפחות השכלה תיכונית ושהתמידו באורח חיים שכלל את המרכיבים הנ"ל היה סיכוי רב יותר להישאר צלולים בהשוואה למי שלא הקפידו על ההנחיות האלה. "המסר מהמחקר הזה הוא שניתן לשמר את כושר המוח גם בגילים מאוד מתקדמים", אמרה ד"ר פיוקו. "אנשים חוששים שהם יסבלו מירידה בכושר השכלי עם ההזדקנות, אבל לא כולם סובלים מירידה כזאת".
החוקרים בדקו כ־2,500 גברים ונשים אמריקאים בני 70 עד 79 שחיים בממפיס ובפיטסבורג. כולם השתתפו במחקר שבדק בריאות, הזדקנות ומרכיבים גופניים (Health, Aging and Body Composition study).
הכישורים השכליים נבדקו ארבע פעמים במהלך המעקב, שנמשך שמונה שנים: בתחילת המחקר, כעבור שלוש שנים, כעבור חמש שנים וכעבור שמונה שנים.
מה היו התוצאות?
בחלוף הזמן סבלו רבים מהמשתתפים מירידה ביכולת הקוגנטיבית: כ־53% סבלו מירידה קלה, ואילו 16% סבלו מירידה משמעותית. עם זאת, 30% מהמשתתפים לא סבלו מירידה כלשהי ביכולת השכלית, ומעטים אף נהנו משיפור ביכולת הזאת.
מה הבדל בין מי שסבלו מירידה לבין מי שנשארו צלולים?
• פעילות גופנית. שיעור הקשישים הצלולים בקרב מי שעשו פעילות גופנית בעצימות בינונית או גבוהה לפחות פעם בשבוע היה גבוה ב־30% משיעור הקשישים הצלולים שלא עשו פעילות גופנית עצימה לפחות פעם בשבוע.
• פעילות מוחית. קשישים בעלי השכלה (לפחות תיכונית) נהנו מסיכוי גבוה כמעט פי שלושה לשמר את היכולת השכלית שלהם בהשוואה לקשישים חסרי השכלה. קשישים שהגיעו לגיל מופלג ואשר למדו לפחות תשע שנים נהנו מסיכוי גבוה פי חמישה לשמר את יכולתם השכלית בהשוואה לקשישים בגיל מופלג שלמדו פחות שנים.
• בלי סיגריות. קשישים לא מעשנים נהנו מסיכוי כפול לשמר את יכולתם השכלית בהשוואה למעשנים.
• פעילות בחברה וזוגיות. שיעור הקשישים העובדים (בשכר או בהתנדבות) ששימרו את יכולותיהם השכליות היה גבוה ב־24% בהשוואה לקשישים שלא עבדו.
• זוגיות. שיעור הקשישים שחיו בזוגיות ושימרו את יכולותיהם השכליות היה גבוה ב־24% בהשוואה למי שחיו בבדידות.
"רוב המחקרים הקודמים התמקדו בגורמים שמסכנים את היכולת של המבוגרים לשמר את התפקוד השכלי שלהם לאורך זמן, אבל הרבה פחות ידוע על הגורמים שעוזרים להם לשמר את התפקוד הזה", אמרה ד"ר פיוקו.
ג'ון הרט, פרופסור למדעי המוח וההתנהגות ולנוירולוגיה באוניברסיטת טקסס בדלאס שהשתתף במחקר, אמר שאנשים מבקשים לעתים קרובות לדעת מה בדיוק צריך לעשות כדי להימנע מבעיות הכרוכות בהזדקנות. "איש אינו יודע בדיוק מהו המרשם לכך, אבל מחקרים כמו זה שתואר שופכים אור על כמה גורמים הכרוכים באורח חיים שמבדילים בין אלה שחווים הזדקנות בריאה ובין אלה שלא", אמר והוסיף: "מדובר במחקרים מלהיבים שמקרבים אותנו יותר ויותר לגילוי הדברים שצריך לעשות כדי לשמור על בריאות בגיל המבוגר".
שוב מפתיע לגלות עד כמה דברים פשוטים, שאינם דורשים למעשה שום משאבים, חשובים לשמירה על בריאותנו הפיזית והשכלית. החוכמה היא לסגל את ההרגלים הבריאים כבר מגיל צעיר, כי להפסיק לעשן, למשל, תמיד מומלץ, אבל התועלת פוחתת ככל שמעשנים יותר שנים ומפסיקים בגיל יותר מבוגר. כך גם בנוגע לפעילות הגופנית והשכלית.
ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית.
ד"ר דניאל דליות הוא מומחה לגריאטריה ועוסק בשיקום ובטיפול פליאטיבי בבית רבקה מקבוצת כללית
