סיסי שליה היא בדיקה שמאבחנת במהלך ההריון מומים כרומוזומליים בעובר (כמו תסמונת דאון) ומחלות גנטיות, בדומה לדיקור מי שפיר. את הבדיקה ניתן לבצע בשלב מוקדם יחסית של ההריון, בין שבוע 10 ל-13, ומכאן יתרונה.
מה זו שליה ומהם סיסי השליה?
השליה היא איבר שטוח ועגול בעל מרקם ספוגי הממוקם בחלק הפנימי של דופן הרחם. היא זו שאחראית להעביר חמצן ומזון מהאם לעובר ולסלק את תוצרי הפסולת מהעבור לדם ומש החוצה.
סיסי השליה הן היחידות הקטנות המרכיבות את השליה. הסיסים מכילים תאים בעלי מטען גנטי זהה לזה של העובר. באמצעות בדיקה של תאים אלה אפשר ללמוד על העובר מבלי לבדוק אותו ישירות ומבלי לסכן אותו.
למי מומלצת הבדיקה?
כל אישה יכולה לעשות בדיקת סיסי שליה במימון עצמי. במקרים מסוימים, בשל שיקולים רפואיים, המימון של הבדיקה נעשה במלואו על ידי משרד הבריאות או הקופה המבטחת. בדקי האם את זכאית לבדיקה במימון כלשהו.
באיזו שיטה נעשית הבדיקה? האם זה יכאב לי?
את הבדיקה אפשר לבצע בשתי שיטות, בגישה נרתיקית או דרך הבטן. הרופא יחליט מה הגישה המתאימה על סמך ניסיונו ולפי המיקום של השליה.
גישה נרתיקית - הרופא מחדיר מוליך דרך הנרתיק עד השליה תוך כדי צפייה באולטרסאונד. דרך המוליך מוחדר קתטר אל השליה, ובאמצעותו נשאבת כמות קטנה של רקמה. זה קצת לא נוח, ייתכנו גם כאבים קלים.
גישה בטנית - דיקור השליה נעשה דרך דופן הבטן באמצעות מחט תוך צפייה באולטרסאונד. התחושה דומה לזו של דקירה בזמן בדיקת דם.
מהם היתרונות של בדיקת סיסי שליה?
היתרון הגדול של הבדיקה הוא שהתשובה מתקבלת בשלב מוקדם של ההריון. אם מתקבלת תוצאה לא תקינה ומתברר כי העובר סובל ממום כרומוזומלי או ממחלה גנטית, ניתן לסיים את ההריון בפעולה קלה יחסית של גרידה.
סיום הריון בשלבים מאוחרים יותר (אחרי קבלת תוצאות בדיקת מי שפיר) כרוך בלידה מוקדמת – זו פעולה מסובכת יותר, ארוכה יותר וקשורה ביותר סיכון, איֽ־נוחות וכאבים עבור האישה ההרה.
מהם החסרונות של בדיקת סיסי שליה?
1. הבדיקה פולשנית וכרוכה בסיכונים להפלה. שיעור ההפלות המדווח כתוצאה מהבדיקה עצמה הוא 2%-1% - שיעור הגבוה בערך פני שניים מהסיכון להפלה כתוצאה מבדיקת מי שפיר. לכן, מומלץ לבצע את הבדיקה אצל רופא מומחה ומיומן.
בעבר דווח על מקרים של מומים גפיים בעקבות בדיקת סיסי שליה, אולם קרוב לוודאי שזה קשור לביצוע הבדיקה לפני השבוע ה־10 להריון, ולכן הבדיקה מבוצעת כיום רק לאחר מועד זה.
2. לעיתים מתקבלות תוצאות לא ברורות או לא חד־משמעיות, ולא ניתן להסיק מהן האם העובר אכן סובל מבעיה או ממחלה גנטית, או שמדובר בבעיות טכניות שקשורות למעבדה. במקרים כאלה מתעורר הצורך בבדיקות נוספות אחרות, כמו בדיקת מי שפיר או בדיקת דם עוברי.
מה ניתן לבדוק בבדיקת סיסי שליה?
בבדיקה בודקים את הכרומוזומים של העובר (קריוטיפ), וניתן לאבחן חסרים ותספות במספר הכרומוזומים (כמו בתסמונת דאון - שלושה כרומוזומים מספר 21), או תוספות או חסרים חלקיים בכרומוזום מסוים.
בהתאם להמלצה של גנטיקאי ניתן לבצע גם בדיקות לאבחון מחלות גנטיות תורשתיות אצל העובר לפי מחלות של רקע משפחתי או בדיקה מדוקדקת יותר של הכרומוזומים (צ'יפ גנטי), בהתאם להמלצת גנטיקאי.
האם יש צורך בהכנות מיוחדות לקראת הבדיקה?
לא, אין צורך בצום או בהכנות מיוחדות אחרות. אם את נוטלת אספירין או תרופות לדילול דם, יש להימנע מלקחת אותם בימים הקודמים לבדיקה. אם את לא בטוחה, התייעצי עם הרופא שלך.
האם צריך לנוח אחרי הבדיקה?
מומלץ שתישארי בין שעה לשעתיים במקום בו נבדקת. לאחר מכן כדאי שתנוחי במשך יום או יומיים. אם החום שלך עולה, אם את מדממת, או אם יורדים לך המים, פני מיד אל הרופא המטפל.
תוך כמה זמן מתקבלות תוצאות הבדיקה?
בתוך כשבועיים, אולם ניתן לבצע בדיקה מהירה בתוספת תשלום (FISH), הנותנת תשובה בתוך כ־48 שעות לגבי מספר תוספים או חסרים של כרומוזומים ספציפיים כמו תסמונת דאון.
פרופ' אדי ויסבוך הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומנהל מחלקות היולדות במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית
ד"ר רוני לוי הוא מנהל חדרי לידה ומיון יולדות במרכז רפואי קפלן, מקבוצת כללית
