כמה מילות הסתייגות חשובות בשלושה מחקרים עולמיים גדולים, שעקבו אחר מאות אלפי נשים באופן אקראי, לא נמצאו הבדלים באחוז ההחלמה מסרטן השד והתמותה ממנו בין נשים שעברו הדרכה בבדיקה עצמית ובדיקה תקופתית - לבין נשים שלא בדקו את עצמן כלל. לפיכך, ההמלצה הגורפת של רשויות הבריאות בישראל על בדיקה עצמית - בוטלה. עם זאת, רופאים רבים עדיין ממליצים עליה, ומהמחקרים עולה שהבדיקה העצמית מיטיבה בעיקר עם נשים משכילות, שיודעות כיצד לבצע אותה. אם את מעוניינת לבצע את הבדיקה העצמית, פעלי לפי ההנחיות שבכתבה. |
כולנו רוצות לשמור על הבריאות, ואחת הדרכים שתסייע לך לעשות את זה היא היכרות טובה עם הגוף שלך. אם תקדישי קצת זמן להתבוננות והקשבה, ותדעי איך הוא נראה ומרגיש בשגרה הבריאה, יהיה לך קל יותר להיות מודעת ולשים לב לשינויים שמצריכים בדיקה.
כל אוקטובר מציינים בכל העולם את חודש המודעות לסרטן השד, וזו הזדמנות מצוינת להכיר את גופך, באמצעות בדיקת שד עצמית.
עד כמה הבדיקה הזו אמינה?
אין בדיקה שמסוגלת לגלות ב־100% את סרטן השד, אבל שילוב של בדיקה עצמית פעם בחודש, שמלווה בבדיקת כירורג שד פעם בשנה, יכול לסייע לגלות את הסרטן בשלביו המוקדמים.
כשאת חושדת במשהו, ופונה לרופא או לרופאה, הם יכולים לשלוח אותך לבדיקות מקיפות יותר באמצעי הדמיה (ממוגרפיה, או אולטרסאונד) כדי לברר בדיוק מה מצבך.
אל פחד! הבדיקות עשויות להציל את חייך, ויותר מ־80% מהגושים בשדיים אינם ממאירים.
רגע, אז להתחיל לעשות ממוגרפיה?
עוד לא. בדיקת ממוגרפיה חשובה מאוד לאבחון סרטן השד, אך היא מומלצת לנשים מגיל 50. כל אישה שמגיעה לגיל זה תקבל במהלך השנה הזמנה לממוגרפיה. היא אמורה בהמשך לפנות לרופא המשפחה כל שנתיים ולבקש הפנייה, עד גיל 74.
אם עד הגיל הזה היא נשארת בריאה, הסיכוי ללקות בסרטן השד בהמשך החיים כל כך קטן, שאין צורך להמשיך להיבדק.
אם את אחרי לידה, לעומת זאת, ולא משנה הגיל - חשוב שתלכי להיבדק. סרטן השד מתפתח במקרים מסוימים דווקא אחרי לידה.
ומה איתי?
אם מלאו לך 25, את יכולה להיות קשובה לגופך עם בדיקה עצמית פעם בחודש. לבדיקה זו דרושות דקות ספורות בלבד, ולא צריך להזמין לשם כך תור במיוחד אצל הרופא, או הרופאה.
אני לבד? מה אני מבינה ברפואה?
את אולי לא מבינה הרבה ברפואה, אבל אחוז גבוה מגילויי הסרטן על ידי נשים נעשים בעזרת בדיקה עצמית.
פשוט ככה?
פשוט ככה!
למה?
1. זו התדירות: כשאת בודקת את השדיים שלך בפרקי זמן קצרים, כפעם בחודש, את מסוגלת להרגיש ולשים לב לשינוי שמתחולל בגוף שלך עוד בתחילתו. זה קצת דומה ליכולת של עיוורים להכיר כל חפץ בסביבתם הקרובה בעזרת חוש המישוש שלהם. באותו אופן, כדאי שגם את תכירי את שדייך במישוש, כדי לעלות על כל שינוי שעלול להתרחש בהם בעתיד.
2. והרגישות שלך לעצמך: אלו השדיים שלך שאת בודקת, ואת מרגישה את גופך גם בקצות האצבעות וגם מבפנים, בשדיים עצמם. התחושה האישית שלך עשויה להיות רגישה ומדויקת יותר מזו של בודק חיצוני בשל כך.
דוקטור, הבהלת אותי. מעכשיו אני בודקת כל יום.
לא טוב.
למה?
כי אם תבדקי את עצמך כל יום לא תרגישי שום הבדל מיום ליום. פעם בחודש זה לגמרי מספיק.
רגע, בעצם - למה חשוב לבדוק בכלל? אני צעירה ובריאה וזו בעיה של נשים, איך נגיד, מבוגרות יותר, לא?
האחוזים של נשים שילקו בסרטן השד במהלך חייהן, בגילאים שונים, הם גבוהים. סטטיסטית, אשה אחת מכל תשע עד 12 נשים תחלה במחלה.
בשנים האחרונות חלה עלייה בסרטן השד אצל צעירות בשנות ה־20 וה־30 לחייהן. אצל צעירות בנות 18 המחלה נדירה מאוד, אבל עדיין עלולה לקרות.
לכן יש להתייחס למחלה בכובד ראש. מה גם שסרטן השד, ברוב המקרים, גדל בלי לגרום לכאבים. ברוב המקרים שבהם מופיעים כאבים בשדיים המקור שלהם הוא בבעיות הורמונליות, בשימוש בגלולות, או בהופעת ציסטות בשד.
בתכל'ס, איך בודקים?
שדיים הם אברים חיצוניים. לכן את יכולה לבדוק אותם בעצמך ומה שנחוץ לדעת הוא:
1) לדעת מתי לחפש.
2) לדעת מה לחפש.
3) לדעת איך לחפש.
מתי לחפש באמת?
אצל נשים עם מחזור סדיר, עדיף לבצע את הבדיקה העצמית ביומיים שלאחר גמר המחזור.
למה?
כי אז השדיים פחות גדושים ופחות רגישים למישוש.
ואם אין מחזור?
אז כדאי לקבוע יום מסוים (למשל, כל ראשון לחודש או ביום האחרון של כל חודש, או כל יום אחר שתזכרי בקלות) - ולבצע את הבדיקה.
מה לחפש?
הבדיקה מורכבת מהתבוננות וממישוש. לרוב, יש הבדלים בולטים בין גידולים סרטניים ולא-סרטניים בשד. הגידולים הלא-סרטניים (ויהא גודלם אשר יהא), הם לרוב עגולים או אליפטיים. כלומר: יש להם גבול חד וברור. בנוסף, ניתן "להזיז" אותם בקלות לכל כיוון ופעמים רבות הם רגישים מאוד וכואבים (בעיקר כשמדובר בציסטות).
לעומתם, גידולים סרטניים בשד גדלים תוך כדי חדירה לרקמת השד, הם לא "זזים" בנקל לכל הכיוונים ובנוסף לכך הם לרוב נוקשים, ללא גבול חד וברור ומקובעים בתוך השד.
אז איך לחפש?
מרחי על כפות ידייך קרם גוף או קרם ידיים. הקרם גורם להחלקת האצבעות על פני שטח השדיים ומשפר את היכולת שלך להרגיש גושים בתוך השד.
התבוננות:
כעת שבי מול המראה והסתכלי על שדייך מלמעלה וגם במראה - פעם אחת כשידייך למטה ופעם אחת כשידייך מורמות.
בדקי אם את מבחינה בשינויים בצורה החיצונית של השדיים, האם יש קילוף או קשקשת שלא הייתה בעבר ובעיקר - האם יש שקע בעור או בפטמה והאם הפטמות בחוץ, או שאחת מהן "נכנסת פנימה" (כאילו שמשהו מושך את העור או הפטמה, פנימה). שקע בעור, או שקיעת הפטמה, עלולים להיות סימן להתפתחות גידול סרטני מתחת לאיזור השקע.
בחני את השדיים גם כשכפות ידייך לוחצות את הפטמות פנימה אל השד, וגם כשאת מרימה את השדיים בעזרת כפות הידיים וחושפת את החלק התחתון, שקשה לראות בדרך כלל.
מישוש:
כדאי להשתמש בכריות של קצות האצבעות של שלוש האצבעות האמצעיות, ולהפעיל דרגות לחץ משתנות בעת הבדיקה כדי לבדוק עומקים שונים של רקמת השד: לחץ קל לבדיקת הרקמה הקרובה לעור, לחץ בינוני, ולחץ מרבי לבדיקת עומק השד.
לחצי על הפטמות בעזרת אצבעותיך מכל הצדדים, בזוויות שונות, בניסיון לסחוט אותן. גם אם אינך מניקה כעת (או אפילו לא חושבת להניק בעשור הקרוב...), עלולה לצאת הפרשה מועטה (לבנה, צהובה או שקופה). אין זה ביטוי לבעיה רצינית.
עם זאת, אם לאחר סחיטת הפטמות יוצא דם, או נוזל בצבע כהה - מומלץ לפנות מייד לרופא או לרופאה, לבדיקה. שימי לב - הופעה של נוזל כזה אינה בהכרח ביטוי לגידול סרטני, אך יש לשלול זאת!
כעת, שכבי על הגב, הרימי יד אחת ושימי אותה מתחת לראש. עם היד השנייה מששי את השד הנגדי ליד שמונחת תחת הראש. מששי את השד כולו, מעצם הבריח, בפטמה ועד אזור זנב השד, החלק של השד שנמשך לאזור בית השחי.
עשי זאת בתנועות ספיראליות מבפנים החוצה (או להיפך, איך שנוח לך) תוך כדי חיפוש אחר גושים בשד, במיוחד כאלה שלא היו שם קודם לכן. לאחר מכן, הניחי את היד השנייה מתחת לראש, ובדקי את השד הנגדי עם היד האחרת בדיוק באותו האופן.
בבדיקה שביצעת עד כה, מיששת את שדייך כנגד הצלעות. עכשיו, בדקי את שדייך בישיבה, בשתי הידיים. מששי כל שד בנפרד כשאת מחזיקה אותם כך: האגודל בצד אחד של השד ויתר האצבעות בצד האחר שלו.
בדקי גם את אזור בתי השחי. אותו מומלץ לבדוק כשהזרוע מורמת רק קצת, ולא עד הסוף למעלה. חפשי בלוטות מוגדלות, נוקשות או כל שינויים אחרים.
זהו.
זו כל הבדיקה?
פשוט, לא? זכרי לחזור עליה כל חודש.
קחי את הזמן והקפידי לבדוק את כל השד וללמוד את גופך. ככל שתכירי אותו יותר טוב, תשימי לב אם משהו משתנה.
ואם נדמה לי שגיליתי משהו?
אם נדמה לך שגילית משהו, פני לכירורג במרפאה מקצועית לבדיקה.
מה עוד?
עשי משהו חיובי והפיצי את הכתבה הזו בין כל החברות שלך.
למה?
כי ככה אולי תצילי את החיים של החברה הכי טובה שלך.
ד"ר משה רוזנבלט הוא רופא מומחה בכירורגיה