ילדים בכלל ותינוקות בפרט נוטים לא לשתף פעולה בנטילת תרופות, ובניגוד למבוגרים קשה מאוד לשכנע אותם שהתרופה נחוצה לבריאותם. גם טעמה של התרופה עלול לדחות אותם.
איך נותנים תרופות פומיות (דרך הפה) לתינוקות?
• רוב התרופות הניתנות דרך הפה בתינוקות זמינות בצורה הנוזלית. לרוב, נכלל בתרופה מרכיב בעל טעם מתוק כדי להקל על בליעת התרופה.
• את התרופה עצמה נותנים במזרק, טפטפת או בכף־מדידה, כיוון שהתינוקות עדיין לא יכולים לשתות מכף רגילה או מספל. בנוסף, רוב הכפות אינן אחידות בגודלן .
• לא קל לשכנע את התינוק לפתוח את פיו. לכן, רצוי להחזיק את התינוק בזווית הזרוע של ההורה (כ־45 מעלות), למשוך בעדינות את סנטרו כלפי מטה ולפתוח את פיו בעדינות.
• רצוי לשים את המזרק או הטפטפת בזווית הפה של התינוק ולהזליף את התרופה לחלק הפנימי של הלחי, שאינה מכילה את פקעיות הטעם המר, המצויות על גבי הלשון. אם משתמשים בכף מדידה, יש למזוג את התכולה על השפה התחתונה של התינוק תוך הרמת הכפית והזלפת התרופה לתוך הפה.
• רצוי להיעזר בבן משפחה נוסף שיסייע בהחזקת התינוק בזמן מתן התרופה.
• ניתן לעטוף את התינוק בשמיכה כדי להימנע מתזוזה רבה שלו.
• רצוי לתת את התרופה במהירות.
• כדאי לנשוף בעדינות על פניו של התינוק- כדי לעורר אצלו רפלקס בליעה.
• אם התינוק יורק מיד את כל התרופה, יש להתחיל בכל התהליך מהתחלה.
• אפשר לתת את התרופה במנות קטנות, אבל חשוב להקפיד לחשב נכון את המנה הכוללת.
• רצוי לדבר עם התינוק בקול מרגיע תוך מתן התרופה. טון רגוע יכול לסייע.
• אם התינוק הקיא תוך 20 דקות ממתן התרופה, רצוי להתייעץ עם רופא הילדים לגבי אפשרות של מתן מנה נוספת.
איך נותנים תרופות פומיות (דרך הפה) לפעוטות?
בניגוד לתינוקות, ילדים צעירים יכולים לסרב ליטול את התרופה וההתמודדות איתם הרבה יותר קשה.
• רצוי להסביר לילד את מטרת מתן התרופה. ילדים קטנים לא תמיד מבינים שמטרת התרופה היא לגרום להם להרגיש טוב יותר. ניתן גם לומר לילד שככל שייקח את התרופה מוקדם יותר, כך יוכל להשתתף בפעילויות שהוא אוהב.
• ניתן לשפר את הטעם של התרופה. קירור תרופות נוזליות במקרר לעתים מביא לשיפור בטעם שלהן. בנוסף, ניתן לרוב להוסיף חומרי טעם או מיץ לתרופה (כמו מיץ ענבים או תפוזים). רצוי לוודא עם הרופא או הרוקח שניתן לקרר את התרופות או למהול אותן עם מיץ, כדי להבטיח שאין פגיעה ביעילות התרופה.
• לעתים אפשר לנטרל את פקעיות הטעם שעל גבי הלשון - עם גלידה או מאכל קפוא - יכול להביא להקלה במתן התרופה.
• מתן התרופה באופן עקבי - באותה שעה ובאותו מיקום (למשל במטבח) - מסייע לגבש שגרה מסוימת. ניתן גם לתת לילד לסמן עם מדבקה או בציור בטבלה בכל פעם שבלע את התרופה ללא התנגדות.
• ניתן להסיח את דעתו של הילד אם משתמשים בצעצוע שהילד אוהב. ניתן גם ליצור מעין סצנה של משחק בה נותנים את התרופה לבובה או חיה.
• רצוי לאפשר לילד כמה אפשרויות, במידת האפשר. אין להביא ליצירת מש ומתן לגבי עצם לקיחת התרופה, אך ניתן לאפשר לילד לבחור בין סוגי המיץ שבהם תעורבב התרופה, או מהו העיתוי המדויק שבה ייקחו אותה (לפני האמבטיה או אחריה).
• רצוי להבהיר לילד שלסירוב לקחת את התרופה יהיו השלכות. אפשר למנוע ממנו לצפות בטלוויזיה עד שייקח את התרופה. רצוי לעשות זאת רק לאחר שנתנו לילד הפסקה קטנה של רגיעה (לא יותר מחמש דקות) שבמהלכה ניתן לתת לו לשתות כוס מים או לקבל חיבוק.
• בילדים סרבנים במיוחד- רצוי שמבוגר אחר ינסה את כוחו בשכנוע הילד. כך אפשר להבהיר לילד שיש יותר ממבוגר אחד שיכול לתת לו את התרופה.
• הכי חשוב - לשבח את הילד לאחר סיום כל מנת תרופה.
• חשוב מאוד לא להפעיל כוח פיזי על הילד לצורך מתן התרופה.
איך נותנים תרופות פומיות (דרך הפה) לילדים גדולים?
ילדים גדולים, מגיל חמש ועד 11, מסוגלים לרוב להבין כי חשוב ליטול תרופות .
• שיתוף הילד בתוכנית הטיפולית שלו, מאפשר לו לפתח אחראיות מסוימת על מצב בריאותו.
• ניתן לשאול את הילד על דרכים שיעזרו להם לקחת את התרופה בצורה קלה או נעימה יותר (לדוגמה, לקיחת כדור או קפליה).
• אם הילד מתקשה לבלוע כדורים, כדאי להתייעץ עם הרופא או הרוקח אם אפשר לרסק את התרופה או לערבב אותה עם עם מזון.
• אם הילד מתנגד, ניתן הזכיר לו כי התנהגות בוגרת תביא לקבלת "זכויות של מבוגרים", שלא יינתנו אם הילד לא יתנהג בצורה בוגרת. חשוב לא לאיים על הילד כי הדבר עלול להביא להתנהגות מרדנית ועיקשת יותר.
ד"ר מוטי חיימי הוא מומחה ברפואת ילדים בקבוצת כללית
