מפרצת בטנית (אאורטה בטנית, מפרצת באבי העורקים הבטני)

​מהו אבי העורקים? 

אבי העורקים הוא העורק הגדול ביותר בגוף האדם, ותפקידו להוביל דם מהלב אל שאר חלקי הגוף. החלק הבטני מתחיל מתחת לסרעפת ומסתיים בעורקי הכסל (שהם ההתפצלות האחרונה של אבי העורקים ומספקים דם לאגן ולגפיים התחתונות).

מהי מפרצת באבי העורקים הבטני (מפרצת בטנית)?

כאשר אבי העורקים תקין, קוטרו נע בין 2 סנטימטרים ל־2.5 סנטימטרים (בממוצע). התרחבות של העורק לקוטר של יותר מ־3 סנטימטרים מוגדרת "מפרצת באבי העורקים הבטני".

מפרצת (הרחבה פתולוגית) של אבי העורקים הבטני (הנקראת גם מפרצת בטנית ואאורטה בטנית) נוצרת כאשר דופן אבי העורקים נחלש כתוצאה מאחד או יותר מהמצבים הבאים: טרשת עורקים, לחץ דם גבוה, טראומה, זיהומים ודלקות, מחלות של רקמת החיבור (כמו תסמונת מרפאן) והזדקנות. עישון הוא גורם סיכון מובהק להתפתחות המחלה.

כתוצאה מהיחלשות הדופן של אבי העורקים הוא מתרחב באופן מקומי באזור הזה (הוא הופך למעין בלון), והדופן נעשית דקה. אם המפרצת אינה מטופלת, עלול להיווצר קרע כתוצאה מלחץ הדם - מה שגורם לדימום פנימי מסיבי. הדימום הזה הוא מסכן חיים ומחייב טיפול רפואי דחוף.

עד כמה נפוצה מפרצת בטנית?

מפרצת באבי העורקים הבטני אינה שכיחה בקרב מי שטרם מלאו להם 60 שנים. בערך איש אחד מתוך 1,000 לוקה במחלה בין גיל 60 לגיל 65, ושיעור התחלואה הולך וגדל עם הגיל.

מבדיקות סקר עולה שמפרצת באבי העורקים בבטן מופיעה אצל 2% - 13% מהגברים ואצל 6% מהנשים בני 65 ויותר. עם זאת, כ־90% מהמפרצות שמתגלות בבדיקות סקר הן קטנות (הקוטר שלהן פחות מ־3.5 סנטימטרים), ואין זה סביר שיתפרצו.

ההערכה היא שאצל כמעט 1,000 איש בישראל מתפתחת מדי שנה מפרצת בטנית מסכנת חיים, אולם רק כ־600 מהם מקבלים טיפול מניעה מציל חיים.

​מהם התסמינים של אאורטה בטנית?

במרבית המקרים מפרצת בטנית היא נטולת תסמינים (א־תסמינית, בלשון הרופאים). במילים אחרות: רוב האנשים אינם חשים בסימפטומים כלשהם שיכולים להעיד על הימצאותה של המפרצת.

לעיתים, במהלך בדיקה רפואית שגרתית, עשוי הרופא להבחין בגוש פועם בבטנו של המטופל. עם זאת, רוב המפרצות אינן מורגשות גם בבדיקה גופנית, והן מתגלות במהלך בדיקות דימות שונות המבוצעות מסיבות אחרות או במסגרת בדיקת סקר לצורך גילוי מוקדם של מפרצות.

עם זאת, ברגע שנוצר קרע בדופן העורק (התפרצות של המפרצת) סובלים מכאבי בטן חדים שנובעים הן מהקרע עצמו והן מהדימום המסיבי. זהו מצב מסכן חיים אם לא מטפלים בו בדחיפות.

לעיתים חשים כאבים עוד לפני התפרצות המפרצת כתוצאה מהלחץ שהיא מפעילה על איברים סמוכים בבטן. אחת מתופעות הלוואי האפשריות של המפרצת היא תסחיפים וחסימה חריפה של אבי העורקים או של כלי הדם ברגליים. גם המצבים האלה עלולים להיות מסכני חיים אם לא מטפלים בהם בדחיפות.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

כאבי בטן או כאבי רגליים עזים וחריפים שמופיעים באופן פתאומי ומהיר (או תחושה של קרירות ושל נימול) מעידים על אירוע סוער ומחייבים בירור דחוף.

מהם גורמי הסיכון למחלה?

גורמי הסיכון כוללים, בין היתר:

• מין (המחלה יותר שכיחה בגברים מאשר בנשים).

• גיל (המפרצות שכיחות יותר אצל בני 50 ויותר).

• היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים (אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה).

 • עישון (אקטיבי או פסיבי בשלב כלשהו בחיים).

• לחץ דם גבוה.

 • מחלות של הלב ושל כלי הדם.

• השמנה

• תורשה - קיומם של קרובי משפחה החולים במחלה.

איך מאבחנים?

כאמור, רוב המפרצות אינן מורגשות ומתגלות באקראי במהלך בדיקות דימות שונות הנעשות מסיבות אחרות.

הבדיקה הייעודית לגילוי מפרצת באבי העורקים הבטני היא בדיקת אולטרסאונד של הבטן. זו מומלצת לגברים בני 65 עד 74 שמעשנים או שעישנו בעבר - אפילו אם עישנו מעט מאוד סיגריות במשך פרק זמן קצר. זוהי בדיקה פשוטה, מהירה ולא פולשנית, אשר כלולה בסל הבריאות.

מתי מטפלים ואיך מטפלים?

אלה הן ההתוויות לטיפול במפרצת של אבי העורקים הבטני:

• קוטר רחב של המפרצת (יותר מ־5.5 סנטימטרים בגברים ויותר מ־5 סנטימטרים בנשים).

• קצב הגידול של המפרצת הוא יותר מ־1 סנטימטר בשנה.

• נוכחות של אחד מתסמיני המפרצת שהוזכרו קודם לכן, ובעיקר כאבי בטן או כאבי רגליים חריפים.

ישנן שתי דרכי טיפול אפשריות במפרצת:

• ניתוח פתוח הנעשה בהרדמה מלאה. בניתוח כזה עושה הרופא המנתח חתך בדופן הבטן ושותל תותב (גרפט) במקום הקטע המורחב בעורק.

• ניתוח זעיר פולשני שבמהלכו מוחדר תותב מלאכותי (סטנט־גרפט) דרך עורקי המפשעה (בדומה לצנתור). התותב ממוקם בתוך החלק המורחב של אבי העורקים ויוצר נתיב זרימה חלופי המונע הפעלת לחץ על האזור הדק והשברירי של אבי העורקים, וכל זאת בלי לפתוח את העורק עצמו.

ניתן לעשות את ההליך הזה בהרדמה מלאה, בהרדמה אזורית ובאפילו בהרדמה מקומית. הרופא המנתח הוא שמחליט באיזו דרך טיפול לבחור, אם כי יש לציין שכיום קיימת העדפה ברורה לדרך הטיפול הזעיר פולשנית שכן היא כרוכה בפחות סיבוכים ותופעות לוואי.

מהם סיכויי ההישרדות?

סיכויי ההישרדות בעקבות טיפול אלקטיבי ומתוכנן הם מצוינים ונעים בין 95% ל־99%.

לעומת זאת, סיכויי ההישרדות במקרים של קרע ושל צורך בניתוח דחוף הם קטנים ביותר: שיעורי התמותה מגיעים לכ־90%, ורק כ־10% מצליחים לשרוד את הקרע במפרצת. מכאן החשיבות הרבה של טיפול במפרצת לפני שנוצר הקרע.

בתוך כמה זמן אחלים?

מאחר שהמפרצות מטופלות כיום בעיקר בשיטות זעיר פולשניות, ההתאוששות היא לרוב מהירה, ומרבית המטופלים משתחררים בתוך זמן קצר: 3 עד 5 ימים אחרי הניתוח. החזרה לתפקוד היומיומי היא מהירה, ובתוך פחות מחודש חוזרים מרבית החולים לתפקוד מלא.

האם מבריאים אחרי הטיפול והאם צריך להיות במעקב?

התשובה לשתי השאלות האלה היא חיובית: אחרי הטיפול נעלמת הבעיה, אך יש צורך לעשות בדיקות הדמיה חד־שנתיות לצורך מעקב וטיפול כדי לוודא שלא מופיעים סיבוכים מאוחרים.

המפרצת עלולה לחזור?

לחלק מהסובלים ממפרצת באבי העורקים הבטני יש מפרצת גם באבי העורקים בחזה. לפעמים המפרצות באבי העורקים בבטן ובחזה מחוברות יחד ולפעמים הן נפרדות. 

לחלק מהחולים יש נטייה לפתח מפרצות בעורקים אחרים בגוף, למשל בעורקי האגן או בעורקי הרגליים.

לכן התשובה לשאלה הזאת היא מעט מורכבת: מפרצת באבי העורקים הבטני שטופלה היא לרוב חד־פעמית ואינה מופיעה שוב, אולם מי שסבל ממפרצת באבי העורקים הבטני עלול לסבול ממפרצות בעורקים אחרים, כולל באבי העורקים בחלקיו שאינם באזור הבטן.

ד"ר בשיר שיך יוסף הוא מנתח כלי דם בכיר בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית. הוא מומחה לניתוחים של הלב ושל כלי הדם והתמחה במיוחד בצנתור של כלי הדם. בבית החולים הוא אחראי לתחום הטיפול במחלות של אבי העורקים