שונאים כושר? קומו מהספה וצאו לרקוד!

​​​​מי שעדיין לא רוקד בארץ הזאת שיקום (וירקוד).

אחרי שהיו במשך שנים רבות נחלתם של המשוגעים לדבר, פתאום כולם מדברים על צ'ה צ'ה צ'ה, ואלס, טנגו ורומבה. ואפילו ריקודים מוכרים קצת פחות כמו קוויק סטפ, סווינג ופוקס־טרוט. בתי ספר לריקודים צצים כמו פטריות אחרי הגשם, והם מציעים שיעורי מחול בכל סגנון שרק תרצו: ריקודי עם, סלסה, קלאסי, ריקודי בטן, מחול מודרני, ג'אז, ריקודים סלוניים, היפ־הופ, פאנקי, סטפס, פלמנקו ועוד. 

אז מה אגיד לכם? שלצד זה שהריקוד הוא מיומנות חברתית מהמעלה הראשונה (כן, כן), זו בהחלט גם דרך נפלאה לשפר את הכושר ​הגופני ​בלי להשקיע מאמץ יוצא דופן!

באמצעות הריקוד ניתן לשרוף קלוריות בכמות מוגברת ולהשיל קילוגרמים מיותרים, לחזק שרירים, להגמיש מפרקים ומעל לכל לתרום לעבודה יעילה יותר של הלב ושל הריאות.

למעשה, הריקוד עשוי להיות התשובה האולטימטיבית לכל מי שאימון לבד, בחוג ספורט או אפילו בחדר כושר הוא שם נרדף בעבורה או בעבורו לשעמום מתמשך.

הקשר בין עולם הריקוד לעולם הכושר אינו חדש. הענף המסמל אולי יותר מכל את הקשר הזה הוא המחול האירובי. הפעילות שהייתה "טרנדית" כל כך בשנות ה־80 ממשיכה לככב במועדוני הכושר גם כיום, בשינויים והתאמה לרוח התקופה. המוזיקה הסוערת מציפה את רחבת הסטודיו, ועשרות רקדנים מיוזעים מתאמצים לחקות בדייקנות את תנועות המדריך או המדריכה. 

וכך, כמעט בלי שהרגשנו, הפכו מקצועות הריקוד למרכיב בולט בנופם של מכוני הכושר והסטודיואים. האם מדובר בטרנד חולף או שהריקוד הוא בעצם ענף כושר בזכות עצמו?

לגבי הטרנד, עוד נרקוד ונראה, אבל באשר להיותו של הריקוד ענף כושר, התשובה החד־משמעית היא: בהחלט כן.

"יתרון הריקוד בפיתוח כושר הוא ייחודי", אומרת עדי שיבק, בוגרת וינגייט, מאמנת ומרצה בנושאי בריאות וכושר: "מדובר במאמץ גופני המשולב בהנאה. זו הדרך הטבעית ביותר לפתח כושר. כשאנשים נאלצים להפעיל את גופם ואת מחשבתם, גוברת מאוד יעילות הפעילות הגופנית".

לאלה שמתקשים לבחור בין שפע האפשרויות נותנת שיבק תיאור קצר של כמה מסוגי המחול היותר פופולריים במועדוני הבריאות והכושר:

אירובי דאנס

הטרנד עבר מתיחת פנים וכיום הוא מכנס תחתיו סדרה של פעילויות שמטרתן להאיץ את הדופק ואת הנשימה ולשרוף כמה שיותר קלוריות. 

מדובר בשיעור דינמי ללא הפסקות, כיפי, ממריץ ומעורר, הכולל לימוד סגנונות ריקוד שונים לצלילי מוזיקה קצבית.  

היתרונות:
משפר את הקואורדינציה, מחזק את השרירים וכמובן שורף קלוריות (שומרים על דופק גבוה לאורך כל השיעור).  

למי זה מתאים:
כן, יש גם גברים בשיעורים, אם כי הרוב בנות. רקע כלשהו במחול - עוזר. גם קואורדינציה טובה.

סווינג

קבוצה של סגנונות ריקוד שמקורה במוזיקת הג'אז משנות ה־20 העליזות של המאה שעברה. בין הסגנונות שמרכיבים את הקבוצה הזאת אפשר למצוא את ה"לינדי הופ", שמקורו בקהילה האפרו־אמריקנית בהארלם, וגם את הפוקס־טרוט ובהלבואה שמוצאן בקהילות לבנות. בשנים האחרונות חזר הסווינג על סגנונותיו השונים לככב במרכז רחבות הריקודים.

היתרונות:
סגנון קליל ושמייח שמקפיץ את כל הגוף. שורפים קלוריות בכיף.

למי זה מתאים:
לכולם, מומלץ במיוחד לחובבי מוזיקת ג'אז באווירה נוסטלגית.

ריקודי בטן

ריקוד הבטן הוא ריקוד מסורתי שמקורו במצרים העתיקה. בשונה מריקודי הסלון הלטיניים, אין בו סדר צעדים קבוע והוא כאילו נועד לנשמות חופשיות שכמוכן (כמוכם?).

הריקוד העתיק אומץ בהתלהבות בתרבות המערבית, כולל השימוש בלבוש האופייני - חולצת בטן ושל הכרוך סביב המותניים. הענטוז הפך במרוצת השנים לענף כושר מבוקש והוא מצוי היום בלוח החוגים של כל מכון כושר שמכבד את עצמו. השיעור חי, המוזיקה מדליקה, והאווירה חמה.

היתרונות:
בריקודי בטן מושם דגש על נענוע האגן, על סיבובי בטן ועל הפרדת התנועה בין אברי הגוף השונים. הריקוד תורם לגמישות הגוף, לחיזוק השרירים ולהרפייתם - וגם להגברת הביטחון העצמי.

עם הזמן "נפתחים", מרגישים חופשיים ונותנים לגוף לענטז ולענטז ולענטז. וזה נעים שחבל על הזמן! הקסם המיוחד של ריקודי הבטן נובע מכך שהם שילוב בין מחול הדורש מיומנות וריכוז לבין פעילות אירובית יעילה במיוחד. שלא לדבר על סקסית מאוד.

למי זה מתאים?
לכל אחת ואחד, לא משנה מה הגיל שלך ומה מידות גופך. ריקודי בטן מתאימים במיוחד למי שמכל מיני סיבות נהנים פחות מפעילות גופנית שגרתית.

כמו כל פעילות גופנית אירובית אחרת, ריקודי הבטן מגבירים את הפרשתם במוח של אנדורפינים והורמונים טבעיים אחרים - ואלה משפרים לך כימית את מצב הרוח. זה בהחלט "היי", אבל "היי" טבעי ובריא.

צמיגים? יתרון!
בריקודי הבטן הגוף המלא טיפה והמלא יותר הוא בעצם יתרון, והוא מאפשר לך, ולא משנה בת כמה את, לצפצף בענק על הדוגמגישות הרזות שעפות מכל פו. הן, אפילו אם ירצו, לא יכולות לרקוד ריקודי בטן כהלכתם. אין להן במה לנענע!

ריקודי בטן גם מחזקים את השרירים הטבעתיים בגוף ותורמים להגמשתם, ויש לזה כל מיני השפעות מיטיבות. מחקרים מעלים, שהמענטזות סובלות פחות מבריחת שתן ומחולשות בשרירי רצפת האגן. בהמשך החיים זה כמובן משפיע לטובה על הלידות. אבל יש לשרירים טבעתיים חזקים ולשרירי רצפת אגן טובים גם השפעה מבורכת על חיי המין...

סלסה וריקודי סלון

 אה... סלסה. מוצאו של הריקוד בקובה. זהו ריקוד זוגי, דינמי עם הרבה תנועות אגן, כתפיים, סיבובים מהירים ונענועים. צריך פשוט לתפוס את הקצב ולנענע את הישבן בהתאמה לבן הזוג. 

ב־15 השנים האחרונות יצר דור חדש של אמנים קובנים סטייל חדש ומוקצן יותר של הסלסה המכונה טימבה (Timba). באמצעות כלים חדשים ויכולות חדשות הם מנגנים את הסלסה בקצב מסחרר בתוספת ההשפעות החזקות של ההיפ־הופ ושל ה־R&B. ההיפ־הופ הוא סגנון מוזיקלי שצמח בגטאות ובשכונות השחורים בארצות־הברית והוא כולל לבוש חופשי ומבוצע בסטייל ראפרי. העניין כאן הוא ההבעה העצמית וחופש התנועה.

גם מי שסתם אוהבים טנגו או ואלס יכולים ליהנות משלל של יתרונות גופניים. אבל לא רק. ריקודי הסלון עובדים מצוין גם על חיזוק האינטימיות והקשב בינך לבין בן הזוג או בת הזוג, מסייעים לזוז יותר באיזי בחיים הרגילים (מה רע?) ומחברים אותך לקצב.  

היתרונות:
אחלה אימון אירובי. 

למי זה מתאים:
לכל מי שרוצה ליהנות מאירובי כפי שלא נהנתה (או נהנה) מעולם. חוץ מזה, התחושה של הסלסה פשוט מזרימה חושניות מדהימה לתנועות שלך. וזה אף פעם לא רע!

קפוארה

הקפוארה היא אמנות לחימה שמקורה באפריקה ואשר הובאה לברזיל לפני כמה מאות שנים על ידי העבדים. מדובר למעשה בריקוד של קרב מגע: כולם עומדים במעגל סביב שני רקדנים (המתחלפים מדי פעם) המבצעים, לצליל נגינה ייחודי, ריקוד המסמל את הקרב. יש מגע בין שני הרוקדים, אבל זה אינו מגע אלים, יותר מעין ליטוף המסמל את הקרב. ריקוד הקפוארה הוא רק אילוסטרציה של הקרב. 

היתרונות:
ריקוד הקפוארה מחזק את השליטה בגוף ומשפר את יכולת הריכוז. חלק מהפעילות כרוך בעמידה על הידיים. האימונים משלבים הרבה אלמנטים גופניים כמו סבולת לב־ריאות, כוח, מהירות, גמישות וקואורדינציה. 

למי זה מתאים:
למי שיש לה או לו משמעת עצמית חזקה. העיסוק בקפוארה משתקף לא אחת באופיים השקט של העוסקים בה (לא תראו קפואריסטים הולכים מכות ברחוב).

נרתעת או נרתע מעיסוק באמנויות לחימה מחשש לפציעה? שיעור הפציעות באמנויות האלה הוא בין הנמוכים מבין ענפי הספורט הנפוצים. לשם השוואה, שיעור הפציעות בכדורסל או בכדורגל גדול פי עשרה.

ריקוד על עמוד

עד לפני שנים בודדות ריקוד על עמוד היה המופע המרכזי בכל מועדון חשפנות. אבל בשנים האחרונות הוא החל לזלוג למכוני הכושר ולחוגי מחול שונים ומיד אומץ על ידי המשוגעים ובעיקר המשוגעות לדבר.

מדובר, למעשה, בשילוב בין ריקוד להתעמלות וקצת אקרובטיקה. כדי לאחוז בעמוד ולנוע סביבו בתנועות מפותלות כמו נחש תוך הנפות רגליים מעלה ומטה נדרשים הרקדן או הרקדנית לעשות שימוש אינטנסיבי למדי בכוח, בעיקר בידיים ובבטן, בגמישות ובסבולת.

היתרונות:
למרות התדמית הקלילה שלו, נדרשת רמת כושר גופני גבוהה למדי ממי שמנסה להתמודד עם האתגר. במילים אחרות: בלי הכנה טובה על המכשירים ועל המזרן במכון הכושר יהיה קשה מאוד להישאר צמוד לעמוד. מי שיצליח להתמיד ייהנה מחיזוק משמעותי של שרירי הליבה, הגפיים העליונות וכן משיפור משמעותי של הכושר האירובי.

למי זה מתאים:
לכל מי שסטריאוטיפים לא מטרידים אותו ומחפש לאתגר את עצמו בכל פעם מחדש. מי שטיפס פעם על חבל ימצא כאן אלמנטים דומים, אבל קשים בהרבה. 

אם פעילות גופנית משעממת אתכם, ולא בא לכם לרוץ שוב על ההליכון או לרכוב על אופני כושר, קחו את עצמכם בידיים, או יותר נכון ברגליים, ותתחילו לרקוד! צאו במחול סוער לבד, עם בן זוג או עם בת זוג, במעגל, בשורות או על עמוד. איך שתבחרו, העיקר שתרקדו.

קראתם? יופי! אל תקרעו את עצמכם
רגע לפני שאתם מתחילים לעסוק בפעילות גופנית, חשוב להתאים אותה למצבכם הבריאותי – כדי שתעשו לעצמכם רק טוב. אל תעמיסו על עצמכם יותר מדי על ההתחלה, ודאגו להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים, ובמיוחד לפני שנרשמים לחדר כושר. בהצלחה!

דני טל הוא מומחה לכושר גופני בקבוצת כללית