המשפחה יושבת סביב השולחן, כל אחד לוקח פלח תפוח וטובל אותו בדבש. זה מתוק, זה סמיך, זה נוזל, זה טעים. זה כנראה הרגע הכי מזוהה עם ראש השנה. אבל הדבש הזה, שעם ישראל חוטף מהמדפים לקראת חגי תשרי, מה בעצם אתם יודעים עליו? הוא בריא או מזיק? מותר לכל אחד לאכול אותו? יש בו רק מן הדבש או גם מן העוקץ?
האגדה מספרת שלפני כך וכך שנים התכנסה מועצת הדבורים העולמית ועשתה סיעור מוחות בנושא אוכל לצאצאים בתקופת החורף, כשהן לא יוכלו לעוף. ואז העלתה הדבורה מאיה רעיון גאוני: נייצר להם נוזל טבעי מן הצוף של הפרחים!
אז דבש לא נועד במקור להנאת בני האדם, אבל זה לא מונע מהם ליהנות ממנו. הצריכה השנתית בישראל עומדת על 4,000 טונות של דבש, 40% אחוז מהכמות (1,600 טון) בתקופה הנוכחית של חגי תשרי. אגב, בממוצע כל דבורה מייצרת רק חצי כפית דבש, אז דמיינו לכם כמה יצורים מעופפים ומזמזמים נדרשים כדי לעמוד במשימה.
"320 קלוריות ל־100 גרם זה דיאטטי?!"
נוזל טבעי, חומר לא מעובד - נשמע בריא בסך־הכל הדבש הזה. אמממ... איך שלא תסובבו את הצנצנת, דבש מורכב ברובו – קרוב ל-80% - מסוכרים (פרוקטוז וגלוקוז). וסוכר, כפי שיודע כל תינוק, מה זה טעים - אבל גם לא ממש בריא. וזה מבלי להתייחס לדבש תעשייתי יותר, שנמצא בלא מעט מרכולים.
בדקנו מספר צנצנות דבש טהור של חברות שונות, והנה הערכים התזונתיים שקיבלנו: ל-100 גרם ובסוגריים לכפית (כ־9 גרם): קלוריות 320 (30), חלבונים 0.3-0 גרם (0), פחמימות 80 גרם (7.1), נתרן 10 מ"ג (0.9), סידן 7 מ"ג (0.7). בסוכר יש 400 קלוריות ב־100 גרם, אבל כשפורטים את זה לכפית כמעט ההבדל מזערי מאוד.
כדי לקבל יותר תובנות, הזעקנו את התזונאית הקלינית, תמי אדיב. היא נזעקת כשמזכירים לה שיש אנשים שמכניסים את המילים "דבש" ו"דיאטטי" באותו משפט.
"320 קלוריות ל־100 גרם זה דיאטטי?!", היא אומרת וממשיכה: "דבש מכיל בעיקר סוכר פרוקטוז - סוכר פירות, שהוא למעשה סוכר פשוט, וכמויות גדולות ממנו מגבירות בין היתר את רמת השומנים בדם (טריגליצרידים). האינדקס הגליקמי (דירוג הפחמימות במזונות לפי השפעתן המיידית על רמת הגלוקוז בדם) אמנם נמוך בהשוואה לסוכר לבן, אבל הערך הפחמימתי שלו עדיין גבוה מאוד".
נו תמי, איפה רוח החג? הרסת לנו את מצב־הרוח לגמרי. "יש גם בשורות טובות: דבש מכיל גם ויטמינים!", היא מנסה לעודד ואז מוסיפה: "אבל מדברים על כמות מזערית, שאפילו לא מצוינת על האריזה ובטח לא הופכת אותו ל'מזון בריאות'. בדבש יש מעט נוגדי חמצון, בעיקר קרוטנואידים".
נכווית? נחתכת?
בימי קדם, דבש כן נחשב ל'מזון־על' ובעל סגולות רפואיות רבות. המצרים הקדמונים למשל השתמשו בו כנוזל לחניטה וטיפול בפצעים. הם הניחו שהמבנה הצמיגי של הדבש מונע מגע של הפצע עם האוויר, ותכולת הסוכר שבו מאטה את הצמיחה הבקטריאלית. וואלה, מסתבר שהם עלו על משהו.
נחתכתם בזמן שחתכתם תפוח עץ כדי לשים בשולחן ראש השנה? נכווויתם קלות מהתנור כשניסיתם לבדוק מה מצב המנה העיקרית? מזל שיש דבש על השולחן!
דבש יכול לשמש כחומר אנטי־בקטריאלי בגלל שילוב של מספר תכונות (למשל היותו סופח נוזלים) וחומרים המצויים בו, לכן אפשר למרוח אותו על כוויות או חתכים קלים. אפילו רופא משפחה יאשר לכם את זה, למרות שהוא או היא כנראה ימליצו יותר על משחה אחרת לחיטוי הפצע.
אצל מטפלים רבים ברפואה ההוליסטית, דבש עדיין נחשב לאחת התרופות הטבעיות הטובות ביותר שיש. "ברפואה המסורתית, הדבש משמש לטיפול בדלקות גרון, בשיעול ובליחה", אומר מוטי לוי, הרופא הראשי בכללית רפואה משלימה, "ובתערובות שכוללות צמחים ופרופוליס - חומר אנטיביוטי טבעי שמפרישה הדבורה - גם כמונע זיהומים בדרכי הנשימה. עוד מקובל שדבש יכול לסייע גם בריפוי של דלקות וכיב קיבה".
"לפי הרפואה הסינית", מוסיף ד"ר לוי, "דבש מחמם ומלחלח את המעיים ואת הגוף בכלל, ולכן - ביחד עם מים חמימים לשתייה בבוקר - הוא עוזר במקרים של עצירות. בקוסמטיקה הטבעית דבש משמש כחומר מצוין לניקוי, הזנה והגנה על העור".
מסתבר שהפעם סבתא צדקה...
בפועל, יש מעט מאוד מחקרים מדעיים שמגבים את הטענות על היעילות הרפואית של דבש. אחד מהם מצא שדבש מקל באופן משמעותי על חומרת ותדירות השיעול אצל פעוטות מגיל שנה (מוקדם יותר אסור לתת דבש!) עד גיל 6. המנה הרצויה: כפית דבש גדושה (כ-10 גרם), לפני השינה. מסתבר שסבתא צדקה...
המחקר של שירותי בריאות כללית, שפורסם ב-2012 בכתב העת Pediatrics, נערך אחרי שהסתבר כי שימוש של ילדים בסירופים נגד שיעול, לא רק שלא הועילו בדרך־כלל - אלא אפילו הזיקו, מה שגרם לשינוי במדיניות של משרד הבריאות.
"זו תופעה שמטרידה הרבה הורים", אמר פרופסור אבנר כהן, מנהל המרכז לבריאות הילד בשירותי בריאות כללית במחוז דן, ומי שעמד בראש המחקר, "היום אין לרופאים על מה להמליץ להורים עם תינוקות שסובלים משיעול טורדני בלילה, ודבש יכול לתת לכך מענה יעיל".
ובלי קשר למחקר, הנה תרופת סבתא עם דבש שיעילה גם למבוגרים הסובלים משיעול: לקחת לימון, לחתוך אותו ל-2, לשים אותו בסיר מים עם הקליפה, להוסיף חצי צנצנת דבש ובצל. לבשל על אש קטנה כחצי שעה. מה קיבלתם? סירופ מעולה לשיעול שניתן לשתות ללא הגבלה, גם בהריון.
רגע, בן כמה התינוק שלך?
פעם, כשניסו לגרום לסרבני מוצצים להכניס לפה את משתיק הקול שאף הורה לא יכול בלעדיו, אחד הטריקים היה המתקה של המוצץ בשוקולד או דבש. עזבו לרגע את הסכנות לבריאות הפה, עם השנים התברר כי ההשפעה של אכילת דבש אצל תינוקות מתחת לגיל שנה עלולה להיות הרסנית הרבה יותר - והיום ההמלצה היא אחת: פשוט לא לתת להם, בגלל החשש מבוטוליזם.
"זו אמנם הרעלה נדירה, אבל היא עלולה להיות קטלנית לתינוקות עד גיל שנה עם תופעות כמו קושי בדיבור ובבליעה, ובשלב מאוחר יותר גם קושי בנשימה, שיתוק בשרירים ואולי אפילו מוות", אומר רופא הילדים ד"ר מוטי חיימי, מנהל פורום מחלות ילדים באתר כללית, "אכילת דבש מהווה סכנה, כי הוא עשוי להכיל נבגים של חיידק הקלוסטרידיום בוטוליניום, שגורמים ליצירת הרעלן ולתופעות שהזכרתי. אצל תינוקות עד גיל שנה מערכת החיסון לא מפותחת מספיק כדי להתמודד עם הנבגים האלו".
אז דבש טהור, תפוח בדבש, עוגות דבש ועוד – מחוץ לתחום עבור ילדים מתחת לגיל שנה. עם זאת, ד"ר חיימי מבהיר ש"כמובן שלא כל תינוק עד גיל שנה שנחשף לדבש יחלה בבוטוליזם. ההשפעה לא תמיד מיידית אלא לפעמים רק לאחר מספר ימים מהחשיפה. רצוי לעקוב ולראות אם יש שינוי בהתנהגות התינוק: עייפות, חולשה, עצירות, קושי בהאכלה ועוד. במקרה שכן, לפנות מיד לטיפול רפואי".
ולסוכרתיים אסור תפוח בדבש?
"יש הרבה מלל ברשת על כך שדבש מיטיב עם סוכרתיים, אבל זה לא נכון ומרגיז. למעשה, עבור חולי סוכרת, או עבור אלו שמנסים לייצב את רמת לחץ הדם, אין יתרון אמיתי באכילת דבש על־פני סוכר", אומרת אדיב, שמתמחה בין היתר בסוכרת. אז מה אמורים לעשות הסוכרתיים כשבני המשפחה יטבלו בערב ראש השנה את התפוח בדבש? רק להסתכל בקנאה?
"לסוכרתיים מומלץ פלח קטן של תפוח עם טבילה קלה בדבש", מייעצת אדיב, "מה שחשוב זה לגבות את הטעימות האלו, ושל שאר סימני החג שגם הם עשירים בפחמימות - דלעת, גזר, פירות יבשים ועוד - באוכל אמיתי כמו ירקות, חלבונים ושומן בלתי־רווי. מאחר שהרטבים שמוגשים בארוחות בדרך־כלל עשירים מאוד בסוכר, אפשר לאכול קצת פחות מהמנות הפחמימתיות. ולגבי יין - להעדיף יין יבש ולא את המתוקים. ותזכרו גם שדבש=סילאן=מייפל=ריבה".
נו, ובכל זאת משהו אופטימי לסיום? "ההמלצה שלי למטופלים שלי ובכלל היא להמעיט בדבש. כן ליהנות ממנו, אבל במידה כזית".
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה בכללית
