לשוקולד יש היסטוריה ארוכה של מזון נחשק ואהוב בתרבויות רבות. בני המאיה במרכז אמריקה גידלו את עצי הקקאו והיו הראשונים שהכינו מהפולים משקה, שהיה סמיך מריר ומתובל בפלפל ובצ'ילי. הפולים נחשבו למזון האלים וסימלו חיים ופוריות, והקקאו שימש לפולחן דתי ולעינוג המלכים.
האצטקים האמינו שהאל שלהם גנב את עץ הקקאו מגן עדן והביא אותו אליהם. לעניות דעתם הקובעת, חוכמה וכוח נוצרים מאכילת הקקאו, והלוחמים שלהם נהגו לשתות אותו לפני היציאה לקרב כדי להתמלא אנרגיה ואומץ. הם גם החשיבו את פולי הקקאו כל כך עד שהשתמשו בהם כבמטבעות כסף, ופולי קקאו נמצאו יחד עם אוצרות הזהב שלהם.
הכובש הספרדי הרנאן קורטז הביא את פולי הקקאו לספרד, לאחר שבני עמו חיסלו, החל מ־1519, את האצטקים, ושם שיפרו את טעמו של המשקה על ידי הוספת סוכר ותבלינים כמו וניל, ציפורן וקינמון. בספרד גם החלו האגדות על סגולותיו של השוקולד: הוא נחשב למעורר תאווה מינית, ונעשה בו שימוש כדי לפתות. הספרדים אהבו את השוקולד כל כך, עד שהצליחו להסתיר אותו משאר העולם במשך כמאה שנה. בסופו של דבר דלף הסוד, והשוקולד הגיע לכל רחבי אירופה ולצפון אמריקה - והפך למבוקש בכל העולם.
מה יש בשוקולד? (הערכים הם ל־100 גרם)
הרבה קלוריות: 540-500.
חלבון: 8-7 גרם.
פחמימות: 65-60 גרם, רובן מסוכרים פשוטים.
שומן: 30-25 גרם, שאחראים לכ־50% מהקלוריות שבשוקולד. כמחצית מהשומן בשוקולד הוא שומן רווי, שכידוע מעלה את רמות הכולסטרול בדם. אבל אל דאגה - למרבה המזל, רוב השומן הרווי בשוקולד מורכב מחומצה סטארית, חומצת שומן שכמעט לא משפיעה על רמות הכולסטרול בדם.
ויטמין E: ויטמין מסיס שומן, המתפקד כנוגד חמצון.
מינרלים: סידן, זרחן ומגנזיום, החיוניים לבניית העצמות והשיניים, ברזל, נחושת, אבץ וסלניום.
קפאין ותאוברומין: חומרים המעוררים את מערכת העצבים. לתאוברומין פעולה דומה לזו של הקפאין, אבל השפעתו חלשה יותר.
נוגדי חמצון: פולי הקקאו מכילים יותר מ־600 תרכובות צמחיות, ובהן נוגדי חמצון שמסייעים להגן מפני מחלות לב וסרטן.
שוקולד ומצב הרוח (והתמכרות לשוקולד)
שוקולד הוא ככל הנראה המזון בעל ההשפעה הגדולה ביותר על מצב הרוח. משתוקקים לשוקולד בדרך כלל כאשר מצב הרוח ירוד, ויש חוקרים שמשערים שהשוקולד מרומם את מצב הרוח בזכות פעילות המרכיבים שלו, הדומה לפעילות תרופה.
אלא שהכמות של הרכיבים האלה בשוקולד - אננדמינים, קפאין, פנילאתילאמין ומגנזיום - נמוכה מאוד, ולכן כנראה חסרת השפעה. המנגנון הסביר יותר שמושפע מאכילת שוקולד הוא זה שמשחרר אנדורפינים (חומרים כימיים דמויי הורמונים) במוח, שמעלים את מצב הרוח, כפי שעושה כל מזון טעים אחר. האפקט של האנדורפינים הוא למעשה אפקש של מורפיום, מרגיע ומשקיט, אבל בצורה טבעית ופחות (הרבה פחות) אגרסיבית.
לעומת החוקרים המאמינים בתיאוריית שחרור האנדורפינים, יש כאלה שמוצאים את ההסבר לא בפיזיולוגיה, אלא בפסיכולוגיה. האמביוולנטיות כלפי השוקולד ("טעים אך משמין") נובעת מכך שמדובר במזון טעים ונחשק, שצריך לאכול ממנו באיפוק (אם לא רוצים להשמין בטירוף).
הניסיונות להגביל את צריכת השוקולד הם שגורמים, לדעת החוקרים האלה, להתגברות התשוקה עד שהיא הופכת לדחף בלתי נשלט. מעין מעגל קסמים...
הרצון לאכול יותר שוקולד מתרחש דווקא בזמן שאוכלים את השוקולד, ולא לפני האכילה, כמו שנהוג לחשוב. עם זאת, הדחף יכול להתגבר כאשר מנסים להגביל את הצריכה לפני שמרגישים שובע.
שוקולד ובריאות
מתברר שהשוקולד לא רק טעים אלא גם בריא. מחקרים מצאו כי אכילת שוקולד מריר יכולה לעזור בהורדת לחץ הדם ובשיפור תפקוד כלי הדם וזרימת הדם בגוף. בכך הוא תורם יפה להקטנת הסיכוי לחלות במחלות לב וכלי דם.
איך השוקולד עושה זאת? פשוט מאוד. הוא מכיל כמות נכבדה של פנולים ופלבנואידים, תרכובות טבעיות ופעילות שנמצאות בצמחים, ופועלות למניעת מחלות. חומרים אלה פועלים כנוגדי-חמצון, כלומר: הם נלחמים ברדיקלים החופשיים שתוקפים את תאי הגוף ואחראים, ככל הנראה, להזדקנות וכן למחלות לב ולסרטן.
חשוב לציין שההשפעה החיובית הזאת נצפתה רק באכילת שוקולד מריר. לשוקולד לבן אין את היתרונות הללו וגם לא לשוקולד חלב. תוספת חלב לשוקולד פוגעת ככל הנראה בספיגת נוגדי החמצון המגנים על הלב וכך סותרת את היתרונות הבריאותיים האפשריים שניתן להפיק מאכילה מתונה של שוקולד מריר. מתונה אמרתי!
שוקולד, אקנה ומיגרנה: שוב מאשימים חפים מפשע...
אנשים רבים מאמינים שמזונות מסויימים גורמים להופעת פצעונים ואקנה, ושוקולד נגרר, בדרך כלל, היישר לספסל הנאשמים. מעניין לציין, שאין שום הוכחות לאמונה הרווחת הזאת ולא זוהו מרכיבים בשוקולד שיכולים לעורר אקנה או להחריף את מצב הפצעים.
הגורמים למיגרנה עדיין לא ברורים לגמרי, אבל ידוע שיש מספר פעולות שגורמות לתהליך להתחיל. שוקולד מוזכר פעמים רבות כגורם למיגרנה, אבל אצל מרבית הסובלים ממיגרנה השוקולד לא מעורר את התהליך בעצמו. מחקרים מצאו, כי לגורמים אחרים, כמו הורמונים וסטרס (כתוצאה מעייפות, התרגשות או כעס) יש תפקיד לא מבוטל בהופעת מיגרנות. עד כה נראה שיש הוכחות מבטיחות לאוהבי השוקולד, אבל יש צורך במחקרים נוספים לפני שהחשוד העיקרי יזוכה לחלוטין.
רגע לפני שזוללים...
התועלת הבריאותית ללב נמצאה רק באכילת שוקולד מריר או קקאו העשירים בפנולים ובפלבנואידים – שלא תמיד מוכרים במוצרים הנמכרים והאהובים עלינו. משקאות הקקאו המסחריים מכילים כמות נמוכה של פלבנואידים בגלל תהליך היצור שפוגע בהם.
נכון שאין מזון ייחודי שגורם להשמנה ומה שקובע הוא כמה קלוריות אוכלים בסך הכל. אבל בשוקולד יש פשוט מספר משמעותי של קלוריות. את הפלבנואידים והפנולים אפשר לקבל גם מאכילת פטל, שזיפים, ענבים אדומים, יין אדום, תפוזים, אשכוליות אדומות, קיווי, תפוחים, עגבניות, ברוקולי, בצל ותה ירוק.
אז נכון שיש דברים טובים ובריאים בשוקולד – ומותר להתפנק. אבל המרכיבים הטובים עדיין לא מספיקים כדי להגדיר את השוקולד "מזון בריאות" וסביר להניח שלא תקבלו בקרוב מרשם מהרופא או הרופאה לאכילת חפיסת שוקולד ביום.
אם רוצים להוסיף שוקולד לתפריט, אפשר לעשות את זה בדרך שלא תוסיף הרבה שומן וקלוריות, או במילים אחרות: לא להגזים. מצד האחר, אפשר גם לוותר על תחושות האשמה כשאוכלים ממנו במתינות. מומלץ לשפיות נפשית!
ולנטיינ'ס דיי שמח,
ממיכל שלכם.
ד"ר מיכל גילאון היא דיאטנית קלינית במרכז "שניידר" לרפואת ילדים מקבוצת כללית
