לפי משרד הבריאות, ההגדרה של אלרגיה למזון (Food Allergy) היא "תגובה אלרגית מהירה ולעיתים קרובות מסכנת חיים (תגובה אנפילקטית) למזונות שונים".
אלרגיה למזון היא תגובה אימונולוגית הנגרמת מאינטראקציה בין אנטיגן לבין נוגדנים במחזור הדם לאחר צריכת מזון מסוים. האנטיגן מהמזון הוא בדרך כלל חלבון.
• ביקור אצל רופא אלרגיה בכללית: כל המידע
סיווג תגובה אלרגית למזון
• אלרגיה שמתוּוכת על ידי נוגדנים מסוג IgE עלולה להיות מסכנת חיים.
• אלרגיה שאינה מתוּוכת על ידי נוגדנים מסוג IgE מתוּוכת על ידי אינטראקציה עם תאי T.
חשוב להבחין בין אלרגיה למזון לבין אי־סבילות (רגישות) למזון. במצבי אלרגיה עלולה החשיפה למזון מעורר האלרגיה לגרום להלם אנפילקטי ואף למוות, ואילו אי־סבילות (רגישות) למזון גורמת לרוב לכאבי בטן, לשלשולים, לפריחות וכדומה.
אילו מזונות גורמים לאלרגיה?
בסך הכול ידועים כיום כ־170 סוגי מזון שעלולים לגרום לאלרגיה.
המזונות מעוררי האלרגיה השכיחים ביותר הם חלב, ביצים, דגים, סרטנים, רכיכות, אגוזים (שקדים, אגוזי ברזיל, אגוזי קשיו, ערמונים, אגוזי לוז, מקדמיה, אגוזי פקאן, צנוברים, פיסטוק חלבי, אגוזי מלך), בוטנים, חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל, סויה ושומשום.
עד כמה זה שכיח?
שכיחות האלרגיה למזון נמצאת בעלייה מתמדת ברחבי העולם. השכיחות המשוערת בקרב פעוטות וילדי גן נעה בין 3% ל־5%, ובגילי בית ספר היא עומדת על 1% עד 2%.
הילדים האלה - בחלקם - ימשיכו לסבול מרגישות אלרגית למזונות שונים גם בבגרותם. ממחקרים עולה שהשכיחות של אלרגיה לבוטנים נמוכה יחסית בישראל - כנראה בגלל החשיפה לחטיפי בוטנים מגיל צעיר מאוד.
איך בודקים אלרגיה למזון?
אלרגיה למזון מאבחן רופא מומחה לאלרגיה. לצורך האבחנה נלקחת אנמנזה (ההיסטוריה הרפואית של המטופל) מדויקת, ונעשים תבחיני עור לאלרגנים שונים.
בחלק מהמקרים נעשית בדיקת RAST בדם המבוססת על הימצאותם של נוגדני IgE לאלרגנים בדם המטופל. הבדיקה הזאת משמשת לקביעת אלרגיה במצבים שבהם הבדיקה העורית אינה מתאימה.
מצבים רפואיים נוספים שבהם מעורבת מערכת החיסון
1. EOE (דלקת אאוזונופילית של הוושט) מטופלת באמצעות הימנעות מהאלרגנים שאותם מוצאים בביופסיה. לעיתים מדובר במזונות ולעיתים בגורם חיצוני. במקרים קשים מטפלים באמצעות ג'ל סטרואידים או באמצעות דיאטת אלימינציה הכוללת הימנעות מ־6 סוגי חלבון מעוררי אלרגיה והוספתם בחזרה בהדרגה.
2. EG - דלקת אאוזונופילית במערכת העיכול.
שני המצבים האלה יכולים לגרום לדיספגיה - כאבי בטן ואי־עלייה במשקל - ומאובחנים באמצעות גסטרוסקופיה ולקיחת ביופסיות.
3. אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) המלוּוה באלרגיות למזון. מדובר בתגובה אלרגית של העור נוסף על התגובה המערכתית למזונות האלרגניים (אלרגיה למגע).
הטיפול התזונתי
הטיפול המקובל באלרגיה למזון כולל אבחון מדויק של הגורם לאלרגיה (את האבחון עושה מומחה בתחום האלרגיה), הימנעות מוחלטת מצריכת המזון האלרגני ובניית תוכנית פעולה למקרים של חשיפה בלתי מכוּונת. התוכנית הזאת כוללת שימוש בתרופות מתאימות ובהן מזרק אפיפן.
יש להקפיד על כך שהרחקת הגורם האלרגני לא תפגום בכמות ובאיכות של התזונה. את המטרה הזאת ניתן להשיג באמצעות מזונות חלופיים ובמקרה הצורך - בעזרת תוספי תזונה.
לירון אופק דוד היא מנהלת היחידה לתזונה במחוז דרום של כללית
דנה קנרש היא דיאטנית קלינית וסגנית מנהלת היחידה לתזונה ולדיאטה במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית
