סצנה מספר 1, גינת משחקים: אמא שמחה יורדת לחצר עם פיצקל'ה בן שנה וקצת. פיצקל'ה זוחל מהר להנאתו בדשא, משחק בצעצועים. מצטרפים השכנה ופיצקל'ה שלה, צעיר בחודשיים. רגע רגע - מה יש לו, נעליים? הוא התחיל ללכת? אבל פיצקל'ה שלי עדיין לא בכיוון אפילו. אולי משהו לא בסדר?
סצנה שנייה, גן טרום חובה: אבא מגיע לאסוף את ילדתו בת השלוש שמצביעה בשמחה על הציור שהגננת תלתה בקיר לרגל יום המשפחה. בציור קווים ועיגולים צבעוניים והילדה נלהבת: "ציירתי אותך, אבא!" אבא מתרגש ואז מבחין שבציור של ילד אחר יש איש עם פנים, ידיים ורגליים.
סצנה שלישית, מסיבת חנוכה בפעוטון: ילד חמוד בן שנה ו־7 חודשים מצביע על צלחת הסופגניות ואומר: "סופיה, סופיה אבא!". אבא מחייך ואז שומע קול אחר: "אמא, מודי רוצה סופגנייה!"
מה קורה פה? האם הילד הראשון בכל סצנה מעוכב התפתחותית? האם הילד השני גאון? לא ולא. כמו שאנשים באים בכל הצבעים והגדלים, ילדים בריאים מתפתחים בטווח זמן רחב.
מה חשוב לדעת לגבי קצב התפתחות ילדים?
הקצב של התפתחות הילד מושפע מגורמים רבים, גנטיים וסביבתיים. לכל ילד קצב משלו, גם באותה משפחה. ישנם ילדים מהירים בכל תחומי ההתפתחות וישנם שרק בחלק. וישנם ילדים, בריאים לחלוטין, שכל שלבי ההתפתחות יתרחשו מאוחר יותר אצלם. לא כל מצב נכלל בהגדרה של "עיכוב התפתחותי". ישנם גם ילדים שבשלב שבו הם מתמקדים בהשגת אבן דרך אחת, ישקיעו פחות בתחום אחר, למשל ילד שמתחיל להגיד מילים רק אחרי שהתחיל ללכת.
איך לעבור בשלום בדיקת התפתחות בטיפת חלב?
מטרת הבדיקה בטיפת חלב היא לזהות את היכולות של הילד ב־4 תחומי התפתחות: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, שפה ותקשורת ותחום רגשי-חברתי. הבדיקה צריכה להיעשות בסביבה נוחה, בנוכחות ההורה, כאשר הילד מרגיש טוב. גם אם אתם ממהרים, יש לעשות את הבדיקה לפני החיסונים. הבדיקה נעשית באמצעות שיחה עם ההורה והילד, באמצעות אביזרי משחק, על מזרן קשיח או ליד שולחן. לתינוק שנולד פג יש להתאים את הבדיקה לפי הגיל המתוקן עד גיל שנתיים.
הילד שלי ביישן, מה עושים?
תמיד ישנם ילדים שבבית או בגן עושים הכול וליד אחות טיפת חלב משתתקים ומסרבים לשתף פעולה. זה טבעי ונורמלי לחלוטין. ייתכן שהילד חושש מסביבה פחות מוכרת ומדמות האחות שמצפה ממנו לבצע פעולות מסוימות; אולי היא הייתה חולה לאחרונה וזוכרת בדיקה לא נעימה אצל הרופא באותו בניין; ואולי הוא זוכר את החיסון שקיבל בפעם הקודמת אצל האחות. אם יש לכם סרטונים בטלפון שמראים את הילד עושה את הפעולה, ניתן להראות לאחות. כמו כן האחות תתעד שההורה דיווח על ביצוע הפעולה. ניתן לצפות בילד משחק בחדר ההמתנה וגם אפשר לחזור בהזדמנות אחרת.
בתום הבדיקה, האחות תדריך לגבי משחקים ופעולות נוספות שניתן לעשות כדי לקדם את התפתחות הילד. אם הילד לא ביצע את אחת הפעולות בבדיקה, האחות תזמין אתכם לבדיקה חוזרת או תפנה אתכם לרופא ילדים להמשך התייעצות.
נורות אדומות בהתפתחות: מתי ההורה צריך לפנות לבדיקה?
1. נסיגה – ילד אמור להתקדם בהתפתחות שלו. לדוגמה, מזחילה לעמידה להליכה. מקולות להברות למילים. נסיגה לאחור על הרצף ההתפתחותי היא סימן אדום שדורש בדיקה.
יחד עם זאת, נסיגה קלה וזמנית יכולה לקרות בתקופות מתח: ילד שחוזר להרטיב באופן זמני בזמן ההסתגלות לגן חדש, או ילד שאכל עם כף ומזג המבקש בקבוק לאחר הולדת אח. בדרך כלל ליווי ותמיכה יעזרו לילד לחזור לעצמו במהרה. אם הנסיגה משמעותית, מלווה בכאב או אינה חולפת, יש לפנות להתייעצות עם רופא הילדים שלכם.
2. א־סימטריות בפעולות שאמורות להיות סימטריות – תינוק שגורר רגל אחת בזחילה; מחזיק את עצמו על הבטן עם יד אחת בלבד; מושיט רק יד אחת לצעצוע; או מסרב לדרוך עם רגל אחת. אנחנו צריכים לצפות שפעולות שמשלבות את שני צדי הגוף יהיו סימטריות כמעט לגמרי, ללא הימנעות משימוש בצד אחד. אם אתם מבחינים שהילד נמנע משימוש בצד אחד, במיוחד תוך נוקשות או כאב, כדאי לגשת לבדיקה.
3. חוסר או עיכוב בתקשורת – בני אדם הם יצורים תקשורתיים ותינוקות לומדים על־ידי חיקוי. תינוק בין חודשיים שלא עוקב אחרי עצם נע או לא מחייך לקראת פני אדם בגיל שלושה חודשים דורש התייחסות של הצוות הרפואי.
חשוב לשים לב לרצף גם בהתפתחות הדיבור: מקולות גרגור לקולות עצורים, להברות חוזרות דמויות מילים עם משמעות, משם למילים ובהמשך למשפטים. אם הילד לא מפיק קולות והברות, לא מגיב כשמדברים אליו או מפנה מבט, כדאי לגשת לבדיקת שמיעה ובדיקה אצל רופא ילדים. בנוסף, תינוק ופעוט שלא מושך את תשומת לב ההורה לרצונות שלו, לא מחפש ולא מראה הנאה ממשחק משותף מהווה נורה אדומה בשבילנו וצריך לפנות להתייעצות.
כאן המקום לכתוב כמה מילים על מסכים. כעיקרון – כמה שפחות. מסכים ממסכים תקשורת אמיתית בין בני אדם שהיא חלק חיוני בתהליך ההחברות. ילדים מתחת לגיל שנתיים לא מפיקים כלום ממסכים וגם לאחר מכן יש להגביל כמה שיותר. רצוי ששימוש במסך יהיה בליווי הורה או דמות משמעותית אחרת.
4. חוסר סקרנות – ילדים לומדים על־ידי חקר הסביבה. הם נוגעים בחפצים, מכניסים לפה, זורקים אותם ומחכים לתגובה. בזחילה הם ינסו להגיע לכל פינה ולהכיר דברים חדשים. סקרנות חיונית בתהליך הלמידה והבנת העולם סביבנו. ילד שלא מתעניין בסביבתו, רצוי לנסות לגרות אותו להכיר דברים חדשים, לפי הקצב שלו. אם נתקלתם בחוסר רצון, בתינוק שלא מנסה לשים דברים בפה, לא חוקר או לא בודק את גבולות הסביבה, כדאי להתייעץ.
90% מהילדים ישיגו את כל מדרגות ההתפתחות בטווח הזמן המצופה. מרבית הנותרים גם יעשו הכול, בעזרת הדרכה וליווי מקצועי. אם יש לכם חששות תמיד ניתן וכדאי להתייעץ עם צוות טיפת חלב או עם רופא הילדים המטפל.
בהצלחה!
אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית ויועצת הנקה מוסמכת
ד"ר דניאלה לובל היא מומחית לנוירולוגיה בילדים ובהתפתחות הילד ומנהלת את מכון כרמים להתפתחות הילד כרמים בראשון לציון
