זה כבר כמה זמן שסבתא נראית חייכנית מתמיד. פתאום היא עסוקה, וכשמצלצל הטלפון, היא מסמיקה, והיי, זה רק נדמה לכם או שהיא באמת החליפה תסרוקת? "סבתא, את נראית נהדר!" אתם מחמיאים, אבל אז היא זורקת פצצה: היא פגשה מישהו. איש נחמד. גם הוא אלמן. אתמול הוא הביא לה פרחים, ועוד מעט יילכו לשבת בגינה. עכשיו תורכם להסמיק. סבתא? מתעניינת בגברים? בגילה?!
"העולם שייך לצעירים", אמרו כבר מזמן, ונראה שזה תקף עוד יותר בימינו. לפעמים נדמה לצעירים שהעולם אכן שייך להם, שרק להם יש "חיים". ואז מתברר פתאום שסבתא יצאה לסרט עם השכן מהקומה השנייה, וסבא - כבר בן 75! - יוצא לטיול עם אישה שהכיר במועדון. והופ, לפני ששמתם לב, סבא או סבתא כבר לא רק שלכם.
למה בכלל צריך את זה? עכשיו באים?
קשר זוגי חדש מעמת את הילדים ואת הנכדים, שחלקם בוגרים, קודם כול עם הידיעה שגם הסבים והסבתות זקוקים לזוגיות על כל רבדיה. וזה לא פשוט בכלל: קשה לנו לחשוב על הדמויות האלה שבחיינו בהקשר זוגי ומיני. אהבה? בגילם? מה, הם ילדים?
הקושי הזה מתעצם כאשר לצד סבא או סבתא צצים אנשים לא מוכרים לנו, שעדיין לא מעוררים אצלנו תחושת נינוחות ואמון. קשה לנו להבין מדוע חשוב להם כל כך להכניס לחייהם אנשים זרים בגיל כל כך מבוגר, שבו נראה כי די להם בקשר עם המשפחה המורחבת.
מה, כבר היא שכחה את סבא?
סיטואציה כזאת יכולה לעורר גם תחושות של עלבון ואפילו של בגידה בזיכרון של סבא או של סבתא שכבר אינם עם המשפחה. איך יכול להיות שמישהו אחר יתפוס את מקומו של סבא? הרי הוא היה כל עולמה! ומה פתאום סבא מכניס אישה זרה לבית שגדלנו בו, שסבתא כל כך טיפחה?
אז מה עושים?
קודם כול מבינים שגם אנשים מבוגרים, ואפילו זקנים, זקוקים לקשר וחושקים בזוגיות. הבדידות היא אחד הקשיים החמורים של הזקנה, והיא משפיעה לרעה על איכות החיים ועל הבריאות. חשוב שסבא וסבתא יהיו בקשר טוב וקרוב עם המשפחה, אבל גם עם אנשים נוספים, כולל קשר זוגי במתכונת כזאת או אחרת.
בני זוג חדשים נכנסו לחייהם? תשמחו בשבילם. כדאי ליזום מפגש משפחתי, יציאה לבילוי משותף או אירוח בבית של אחד הילדים כדי להכיר את החבר/ה החדש/ה באווירה נינוחה ואוהדת. חשוב לנטרל רגשות עוינות, להימנע משיפוטיות ולבוא למפגש עם ההבנה שקשר כזה הוא נכס לסבא או לסבתא. אם המשפחה תקבל באופן אוהד את בן הזוג או את בת הזוג החדשים, היא תקל גם על הסבא או הסבתא. כן, אף שהם יזמו את הקשר, הרי גם בהם הוא מעורר רגשות סותרים ומבלבלים.
מה חשבתם, שלנו זה קל?
גם הסבא או הסבתא - כמוכם - נושאים עדיין רגשות עזים לבני הזוג שאינם עוד ועלולים להרגיש שקשר חדש פוגע באופן כלשהו בזכרם. דרוש תהליך רגשי כדי להצליח לשמור על הזיכרון של בן הזוג או של בת הזוג שהיו ולבנות במקביל קשר חדש.
יתר על כן, חיים עם בני זוג חדשים כרוכים בשינוי הרגלים של שנים. שינויים כאלה קשים לכל אדם, ובמיוחד לאנשים מבוגרים. מדי פעם יצוצו השוואות לבני הזוג שהיו ואינם ("אבל אשתי הייתה מבשלת כל יום!", "אבל בעלי תיקן לבד כל דבר בבית!"), וכן יעלו שוב ושוב תחושות של צער ושל החמצה על החיים שיכלו להיות עימם ושנקטעו.
האבל על בן הזוג שנפטר אינו מסתיים עם הופעתו של בן זוג חדש, ורגשות של כאב ושל צער ממשיכים להופיע בגלים. דווקא בגלל זה חשוב כל כך לתת הזדמנות גם לרגשות חיוביים ולחוויות טובות מהסוג שקשר זוגי חדש יכול לזמן.
ואיך מסבירים לנכדים מיהו הזר שיושב בכורסה של סבא?
אומרים להם בפשטות: כולנו מתגעגעים לסבא או לסבתא שאינם, הם תמיד יהיו הסבים שלכם. מקומם שמור, וזכרם נשמר. ממשיכים לדבר עליהם, לחלוק סיפורים, לראות תמונות שלהם, להזכיר אותם בשמחות ובאירועים. יחד עם זאת מסבירים שהסבים שנשארו לבד היו מאוד עצובים, ועכשיו הם זכו לפגוש אנשים חדשים שהם מחבבים. לא נשמח בשבילם כמו שהם שמחים בשבילנו?
בסדר, בסדר, רק תנו קצת זמן להתרגל.
לא כדאי להאיץ את התהליך ולכפות על הנכדים קרבה יתרה או מהירה מדי לבני הזוג החדשים. תנו להם להכתיב את הקצב ולהחליט בעצמם מתי ועד כמה נוח להם להתקרב לדמות החדשה שנכנסה למשפחה. אפשר להציע בשלב הראשון בילוי משותף בחגיגה משפחתית או להזמין את הנכדים לבית הסבים ולספר להם שהיום יגיע (או תגיע) אורח (או אורחת) חדשים, חבר של סבתא או חברה של סבתא. וכן, לגמרי טבעי שייקח להם זמן להתרגל ("אבל הוא בכלל לא דומה לסבא!", אבל היא לא מצחיקה כמו סבתא!").
במקביל כדאי להכין גם את סבא או את סבתא שזה יכול לקחת זמן, ושלא ייעלבו אם הנכדים מתקשים בהתחלה לקבל ולהתקרב. לחץ לא יעזור במקרה הזה, אלא רק יקלקל. וכמובן, חשוב לומר גם לבני הזוג החדשים להתאזר בסבלנות ובסלחנות ולא להיעלב. אחרי הכול, גם אצלם זה בוודאי לא היה קל.
בקיצור:
• קשר זוגי חדש של סבא או של סבתא מעורר רגשות סותרים ומבלבלים - גם אצל הילדים והנכדים וגם אצל הזוג הלא ממש צעיר.
• חשוב לזכור: באופן כללי קשר כזה הוא חיובי ויכול להשפיע לטובה על איכות החיים של סבא ושל סבתא.
• מפגש ובנייה של ההכרות עם בני הזוג החדשים באופן הדרגתי, באווירה נינוחה וללא לחץ יעזרו לקבל אותם לתוך המשפחה.
ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית בכירה במרפאת המבוגרים במרכז לבריאות הנפש רמת־חן ומנהלת המרפאה לבריאות הנפש של האישה
