הערה לסעיפי היריון והנקה
המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.
האם התרופה מותרת בהיריון?
אין מידע בנוגע לבטיחות התרופה בהיריון.
האם התרופה מותרת בהנקה?
אין מידע בנודע לבטיחות התרופה בתקופת ההנקה.
האם מותר לשתות אלכוהול כשמטופלים בתרופה?
בעת שמטופלים בתרופה אסור לשתות אלכוהול, שכן שתיית אלכוהול עלולה להחריף את תופעות הלוואי של התרופה.
האם מותר לנהוג כשמטופלים בתרופה?
התרופה עלולה לגרום לסחרחורות, להפרעות בראייה, לנמנום, להזיות ולתופעות לוואי נוספות שעלולות לפגוע בכושר הנהיגה. מותר לנהוג רק לאחר שמוודאים שתופעות הלוואי של התרופה אינן פוגעות בכושר הנהיגה.
מתי אסור להשתמש?
• אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.
• בתקופות שבהן סובלים מחרדה, ממתח או מאי־שקט.
• אם אובחנה פעילות־יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם).
• אם יש בעיות בלב או בכלי הדם כמו לחץ דם גבוה מאוד, תעוקת לב, מחלה חסימתית בכלי הדם, אי־ספיקת לב, מחלות לב מולדות, אוטם בשריר הלב והפרעות קצב חמורות.
• במקרה של גלאוקומה.
• אם התגלתה פיאוכרומוציטומה (גידול נדיר בבלוטת יותרת הכליה).
• אם סובלים מתסמונת טורט או אם יש במשפחה היסטוריה של תסמונת טורט.
• בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון מהמשפחה של מעכבי MAO כמו פנלזין. יש להמתין לפחות 14 ימים בין הפסקת הטיפול במעכב MAO ולבין התחלת הטיפול במתילפנידט.
אזהרות חשובות
• ההיסטוריה הרפואית. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה בעבר. כמו כן יש לדווח לו על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.
• אבחון מדוקדק. התחלת השימוש בתרופה תיעשה רק לאחר אבחון מדוקדק ורק בהמלצתו של איש מקצוע שהתמחה באבחון של הפרעות קשב וריכוז ורק לאחר דיון עם המטופל או עם הוריו בנוגע ליעילות הטיפול ובנוגע לתופעות הלוואי שאליהן יש לשים לב.
• רגישות־יתר. התרופה עלולה לעיתים נדירות לגרום לרגישות־יתר. מאחר שרגישות־היתר לתרופה עלולה להיות מסכנת חיים, יש לדווח עליה לרופא מיד עם גילוי תסמיניה: פריחה, גרד, שלפוחיות בעור, נפיחות בפנים, קוצר נשימה, התעלפות.
• מחלות של הלב ושל כלי הדם. השימוש בתרופה עלול להעלות את לחץ הדם ולגרום להפרעות קצב ולדופק מוגבר. כמו כן התקבלו דיווחים מעטים על מבוגרים שלקו באוטם בשריר הלב בעקבות נטילת התרופה. לכן:
א. בעת שמטופלים בתרופה צפוי הרופא לעקוב אחרי הדופק ולחץ הדם ואולי אף להורות על בדיקת אק"ג.
ב. יש לגשת מיד לרופא אם בעת שמטופלים בתרופה מרגישים באחד או יותר מהתסמינים הבאים: דופק מהיר, דפיקות לב, כאבים או לחץ בחזה, תסמינים של אירוע מוחי.
ג. יש להימנע משימוש בתרופה אם ידוע על מחלת לב או על בעיה אחרת במערכת הלב וכלי הדם כמו לחץ דם גבוה מאוד, תעוקת לב, מחלה חסימתית בכלי הדם, אי־ספיקת לב, מחלות לב מולדות, אוטם בשריר הלב והפרעות קצב חמורות.
• מחלות של כלי הדם ודלקת בכלי הדם. אם סובלים מדלקת בכלי הדם (וסקוליטיס) או בבעיות בזרימת הדם בכלי הדם (כמו במחלת רנו) יש לדווח על כך לרופא. ייתכן שהרופא יאשר את הטיפול במצבים האלה, אך ינחה את המטופל לעקוב אחרי תופעות לוואי ואחרי תסמיני המחלה.
• מחלות נפש. השימוש בתרופה עלול להחמיר בעיות נפשיות, לרבות פסיכוזה ומאניה, ולגרום לתופעות לוואי נפשיות שונות הכוללות שינויים במצב הרוח ושינויים בהתנהגות. לכן:
א. אסור להשתמש במתילפנידט אם סובלים מחרדה, ממתח או מאי־שקט, משום שהתרופה עלולה להחמיר מצבים כאלה.
ב. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל אם ההיסטוריה הרפואית כוללת אחת מהבעיות הנפשיות הבאות: פסיכוזה, סכיזופרניה, דיכאון, הפרעה דו־קוטבית (מאניה דיפרסיה), הפרעות אכילה.
ג. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל אם ההיסטוריה הרפואית כוללת התמכרות לסמים או לאלכוהול או לתרופות.
ד. על מטופל במתילפנידט לדווח לרופא על כל שינוי במצב הרוח שלו, על הופעת הזיות או חרדה ועל שינויים בהתנהגות.
• זקפה ממושכת. השימוש בתרופה עלול לגרום לזקפה ממושכת וכואבת (פריפאפיזם). זהו מצב שעלול להיות מסוכן ושמחייב לעיתים התערבות כירורגית. אם בעת שמטופלים בתרופה מתפתחת זקפה ממושכת וכואבת, יש לדווח על כך מיד לרופא.
• אפילפסיה. השימוש בתרופה עלול לגרום להופעת פרכוסים או להחמיר התקפי פרכוסים אצל מי שסובלים מאפילפסיה. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל אם ההיסטוריה הרפואית כוללת אפילפסיה.
• הפרעות ראייה. השימוש במתילפנידט עלול לגרום לעיתים נדירות להפרעות ראייה שונות כמו ראייה מטושטשת. אם מופיעות הפרעות ראייה בעת שמטופלים בתרופה יש לדווח על כך לרופא המטפל ולבקש בדיקה אצל רופא עיניים. אסור להשתמש במתילפנידט אם סובלים מגלאוקומה.
• טיפול בילדים. התרופה אינה מיועדת לילדים שטרם מלאו להם 6 שנים. ילדים המטופלים בתרופה צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל.
• הפרעות גדילה. תרופות ממריצות המיועדות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ובהיפראקטיביות עלולות לדכא את התיאבון אצל ילדים ואצל מתבגרים, להפחית ממשקלם ולהאט את קצב הגדילה שלהם. בעת שילדים ובני נוער מטופלים בתרופה צפוי הרופא המטפל לעקוב אחרי המשקל והגובה שלהם.
• חוסר תיאבון. השימוש במתילפנידט עלול לפגוע בתיאבונם של חלק מהמטופלים. יש לדווח לרופא המטפל אם בעת שמטופלים בתרופה סובלים מתיאבון ירוד ומירידה במשקל.
• צליאק ורגישות לגלוטן. טבליות ריטלין 10 מיליגרם מכילות עמילן חיטה, המכיל גלוטן (כל טבלייה מכילה 48 מיליגרם עמילן חיטה). יש להביא זאת בחשבון כאשר מדובר במטופלים חולי צליאק. שאר התכשירים של מתילפנידט המשוּוקים בישראל אינם מכילים עמילן חיטה.
• רגישות ללקטוז. כמה מהתכשירים של מתילפנידט המשוּוקים בישראל מכילים לקטוז. כמות הלקטוז היא מזערית ובדרך כלל אינה גורמת לתסמינים משמעותיים אצל מי שיש שסובלים מאי־סבילות ללקטוז. אם סובלים מאי־סבילות לסוכרים מסוימים, כולל לקטוז, יש לדווח על כך לרופא המטפל לפני שמתחילים להשתמש בתרופה.
• בדיקות מעקב. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל ולעשות את כל הבדיקות בהתאם להנחיותיו, כולל לחץ דם, דופק ובדיקות דם. כשמדובר בילדים יש לעקוב גם אחרי המשקל והגובה שלהם.
• שיבוש בדיקות. מתילפנידט עלולה לגרום לתוצאות חיוביות בבדיקות דם מסוימות, כולל בדיקות דם שעורכים לספורטאים.
• ניתוחים. לפני ניתוח יש לדווח לרופא המנתח על כל תרופה שנוטלים, כולל, כמובן, מתילפנידט. אסור ליטול את התרופה ביום הניתוח משום שהיא עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם כאשר היא ניתנת עם חומר מאלחש המשמש בניתוחים.
מהן תופעות הלוואי האפשריות?
תופעות לוואי המחייבות לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי
תופעות הלוואי המחייבות לקבל מיד טיפול רפואי הן נדירות, אך עלולות להיות מסוכנות:
• תופעות לוואי של רגישות־יתר כמו פריחה, נפיחות, אדמומיות, גרד, הופעת שלפוחיות על העור, עור מתקלף, קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, קושי לנשום, לחץ בחזה או בגרון, התנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפה, הפנים, השפתיים, הלשון, העפעפיים. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.
• פריחה חמורה בעור, עור מגורה ומתקלף, הופעת שלפוחיות בעור או בעיניים, כיבים בחלל הפה, בגרון או באף.
• חולשה, שיתוק של הגפיים או של הפנים, קושי לדבר, התעלפות. התסמינים האלה עלולים להעיד על אירוע מוחי.
• עליית חום פתאומית, הזעה, שלשולים, דופק מהיר, כאבים בחזה, תחושת אי־שקט, קשיון שרירים, שינויים חדים בלחץ הדם. התסמינים האלה עלולים להעיד על תסמונת סרוטונין. זוהי תסמונת נדירה, אך מסכנת חיים.
• תסמינים של אי־ספיקת כבד כמו חולשה ניכרת, בחילות והקאות, חוסר תיאבון, שתן כהה, צואה בהירה, הצהבה של החלק הלבן בעיניים או הצהבה של העור (צהבת).
• תסמינים דמויי שפעת כמו נזלת, כאב גרון, בלוטות לימפה נפוחות וכאבים בשרירים.
• הופעת סימנים כחולים או חבורות על העור ודימומים.
• עייפות קשה, קוצר נשימה וסחרחורות במהלך פעילות גופנית.
• רעד, טלטול של הגוף, התכווצויות ועוויתות בגוף.
• פרכוסים.
• דופק מהיר, דפיקות לב.
• כאבים בחזה, תעוקת חזה.
• עילפון.
• הפרעות ראייה כמו ראייה מטושטשת, כאבים בעיניים.
• הזיות: ראיית דברים שאינם קיימים במציאות.
• שינויים בהתנהגות: התנהגות תוקפנית, פעלתנות־יתר, התרגשות־יתר, התנהגות נטולת עכבות.
• כאב ראש קבוע או חמור.
• טיקים, דיבור ותנועות גוף לא נשלטות.
• זקפה ממושכת וכואבת.
• תחושה של קור או של עקצוץ בגפיים.
• שינויים בצבע העור בגפיים - מצבע חיוור לצבע אדום או כחול.
• הופעת פצעים או חבורות על אצבעות הידיים או הרגליים.
תופעות לוואי שכיחות
הפרעות עיכול (כמו בחילות, כאבי בטן, הקאות, קשיי עיכול), חוסר תיאבון, כאב גרון ונזלת, שינויים במצב הרוח ובהתנהגות, אי־יכולת לישון, עצבנות, הרגשת מתח, רגזנות, נשירת שיער, כאבי מפרקים, כאבי שיניים, פריחה על העור, דופק מהיר.
תופעות לוואי לא שכיחות
הפרעות קצב, לחץ דם גבוה, מצוקה רגשית מופרזת, התרגשות.
תופעות לוואי נדירות
הפרעות בראייה, האטה בגדילה (בילדים), דיכאון, ירידה בחשק המיני, הזיות, מאניה, עוויתות בשרירים, תסמונת סרוטונין, תסמונת רנו, דלקת בכלי הדם, כאבים בחזה, שינויים בספירות הדם (ירידה במספריהן של כדוריות הדם האדומות והלבנות וירידה במספריהן של טסיות הדם), זקפה ממושכת וכואבת (פריאפיזם), דלקת בכבד, אי־ספיקת כבד.
תגובות בין תרופתיות
לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.
תרופות שאסור ליטול יחד עם מתילפנידט
תרופות נוגדות דיכאון מהמשפחה של מעכבי MAO כמו פנלזין. יש להמתין לפחות 14 ימים בין הפסקת הנטילה של מעכב MAO לבין התחלת הנטילה של מתילפנידט.
תרופות נוספות שעלולה להיות להן אינטראקציה עם מתילפנידט
מדובר בתרופות שעלולות להפחית מהיעילות של מתילפנידט או להעלות את הסיכון לתופעות לוואי שלה. במרבית המקרים עשוי הרופא לאשר את השילוב, אך יעקוב אחרי תופעות לוואי. מדובר, בין היתר, בתרופות הבאות:
• תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה. מתילפנידט עלולה להעלות את לחץ הדם ובכך להפחית מיעילותן של תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה.
• חומרים מאלחשים המשמשים להרדמה בניתוחים. השילוב של חומרים כאלה עם מתילפנידט עלול להעלות את לחץ הדם. לפני ניתוח יש לדווח לרופא המנתח על כל תרופה שנוטלים, כולל, כמובן, מתילפנידט. יש להפסיק את הנטילה של מתילפנידט ביום הניתוח.
• קלונידין (תרופה שמשמשת, בין היתר, לטיפול בלחץ דם גבוה) וכן תרופות נוספות ממשפחת האגוניסטיות לאלפא 2: השילוב עם מתילפנידט עלול לגרום לעלייה ברמות הקלונידין בדם ובכך להעלות את הסיכון לתופעות לוואי של קלונידין.
• תרופות נוגדות פסיכוזה. השילוב אינו מומלץ משום שמתילפנידט עלולה להחמיר פסיכוזה ולגרום להזיות.
• תרופות נוגדות דיכאון וכן תרופות לטיפול בפרקינסון, תרופות ממשפחת הטריפטנים לטיפול במיגרנה, טרמדול לשיכוך כאבים וליתיום (תרופה לטיפול בהפרעה דו־קוטבית). השילוב של כל אחת מהתרופות האלה עם מתילפנידט עלול לגרום לתסמונת סרוטונין. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך יעקוב אחרי תסמינים של תסמונת סרוטונין. אלה כוללים, בין היתר: עלייה פתאומית בחום הגוף, הזעה, שלשולים, דופק מהיר, כאבים בחזה, תחושת אי־שקט, קשיון שרירים ושינויים חדים בלחץ הדם.
• תרופות נוגדות קרישה (כמו וורפרין). מתילפנידט עלולה להעלות את רמות הוורפרין בדם. אם הרופא מאשר את השילוב, הוא עשוי לדרוש ניטור תכוף של רמות ה־INR במהלך הטיפול.
• תרופות נוגדות גודש לטיפול בנזלת או בגודש באוזניים כמו פסאודואפדרין. השילוב עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם ולעלייה בתופעות לוואי אחרות כמו אי־שקט ונדודי שינה.
