ספירת דם היא בדיקה שלפעמים ימליץ לכם רופא המשפחה לעשות במסגרת "הבדיקות השגרתיות".
הרופא עשוי לשלוח אתכם לספירת דם גם כדי לברר מהו המקור של הזיהום שממנו אתם סובלים - האם הוא חיידקי או נגיפי. הבדיקה הזאת גם נעשית לפני ניתוחים וגם במקרה של חשד לאנמיה ולמחלות דם. היא מומלצת באופן שגרתי לנשים בהיריון ולנשים לאחר לידה.
ספירת דם נלקחת במבחנה בצבע סגול והיא נקראת באנגלית: Complete Blood Count, ובקיצור CBC.
באמצעות ספירת הדם בודקים, בין היתר, את הדברים הבאים:
1. ספירת כדוריות דם לבנות - WBC, White Blood Cells
לכל המידע על ספירת כדוריות דם לבנות
מלבד ספירת הכדוריות הלבנות נבדקות גם תת־קבוצות שונות של כדוריות דם לבנות:
• אאוזינופילים.
• לימפוציטים.
• נויטרופילים.
• מונוציטים.
• בזופילים.
2. ספירת כדוריות דם אדומות - RBC, Red Blood Cells
לכל המידע על ספירת כדוריות דם אדומות
3. ספירת המוגלובין - HGB, hemoglobin
לכל המידע על בדיקת המוגלובין
4. בדיקת המטוקריט - HCT, hematocrit
לכל המידע על בדיקת המטוקריט
5. בדיקת הנפח של כדורית הדם -
MCV, Mean Cellular Volume
לכל המידע על בדיקת MCV
6. בדיקת הכמות של המוגלובין בכדורית הדם -
MCH, Mean Cellular Hemoglobin
7. בדיקת הריכוז של המוגלובין בכדורית הדם -
MCHC, Mean Cellular Hemoglobin Concentration
8. בדיקת השונות בנפחים של תאי הדם -
RDW, Red cell Distributopn Width
לכל המידע על בדיקת RDW
9. בדיקת טסיות - PLT, platelets
לכל המידע על בדיקת טסיות
10. הנפח הממוצע של הטסיות -
MPV, Mean Platelet Volume
לכל המידע על בדיקת MPV
11. רטיקולוציטים - Reticulocytes
באמצעות הבדיקה מקבלים מידע על מספר הרטיקולוציטים בדם פריפרי.
מתי מומלץ לעשות את הבדיקה?
כאשר יש חשש להמוליזה או לפגיעה בהספקת כדוריות אדומות, למשל במצב של דימום.
מהם ערכי הייחוס (טווח הנורמה)?
25 עד 75 K/ul.
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה בכללית. היא מנהלת את מרפאת לב העיר בפתח־תקוה
ד"ר ראול קולודנר הוא מנהל מערך המעבדות במרכז הרפואי העמק
* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות