המושג ילדים מתחבר לנו עם מושגים כמו תום, טוהר, חלומות ומתיקות. אבל מה עושים כשהנסיבות מפגישות את הילדים שלנו עם דברים אחרים לגמרי? הרבה הורים שואלים את עצמם בימים של מתח ביטחוני מה לומר לילדים שלהם - האם צריך להסביר להם את המציאות המורכבת, והאם נכון לחשוף אותם לחדשות.
אם לא נקלקל, הילדים יסתדרו
לפני שעונים על השאלות (המאוד חשובות) האלה, כדאי לזכור שני עקרונות מנחים חשובים:
1. ילדים מבינים את מה שהם מסוגלים להבין
2. לילדים בריאים יש חוסן נפשי
ההנחיה הכללית להורים היא, תמיד: אמרו אמת באופן שמתאים לגיל ולילד הפרטי שלכם. אם לא נקלקל, הילדים יסתדרו. באופן טבעי, הילדים שלכם חשופים למידע, הם רואים דברים, הם שומעים. ברוב המקרים, הם יפנימו את מה שהם מסוגלים לעכל.
תחסכו מהילדים שלכם תמונות של הרס ושל פחד
יש מקרים שבהם ילדים חשופים למידע שהם לא מסוגלים לעכל, וכאן תפקיד ההורים לדבר איתם, להיות ערניים לסימני המצוקה ולנסות לענות ולהרגיע.
חשוב לא לחשוף ילדים למידע שמיותר בעבורם. לא כדאי לחשוף אותם לתמונות של הרס ושל פחד בחדשות. כשאתם בבית, וגם הילדים, לא כדאי להדליק את הטלוויזיה שמשדרת חדשות ברקע, אפילו אם נראה שהם לא שמים לב. נוסף על כך, לא כדאי לדון איתם במצב הביטחוני עם הסברים ונימוקים. אם הם שואלים - תענו בצורה קצרה ועניינית, בלי להרחיב מעבר למה שהילד רוצה לדעת.
אל תתעלמו מהמציאות
עם זאת, לא מומלץ להתעלם ממה שקורה או לנסות להסתיר מהילדים את המציאות. אם הילדים שואלים, אל תענו להם תשובות מתחמקות כמו "הכול בסדר" או "לא קרה כלום". אמרו אמת. אמירות שלא מתגשמות - כמו "מחר כבר הכול יהיה בסדר" - מערערות את אמון הילדים בכם. מבחינת הילד, ההורה שלו הוא כמעט כל יכול, ושבירת אמון שכזאת פוגעת בו ובחוסן העצמי שלו.
אז מה לספר לילדים?
מה שתספרו בסופו של דבר לילדים שלכם תלוי בגיל שלהם וגם בהכרות שלכם עם הילד. בכל מקרה, חשוב שתספקו לילדכם מידע תכליתי וטכני של מה לעשות בכל מצב. חוסר ודאות גורר חוסר ביטחון.
חשוב מאוד שהילד שלכם יידע מה צפוי לקרות, ואיך הדברים מתנהלים. לכן, כדאי מאוד לומר לו: "אם נשמעת אזעקה, ואתה בדרך לבית הספר - תיכנס לבניין הקרוב" או: "אם יש אזעקה, כולנו ניכנס למקלט/ממ"ד ונישאר שם עשר דקות".
איך עונים לשאלה למה יש אזעקה?
אם מדובר בילד בן 10, אפשר לומר לו שאזעקה נשמעת כאשר משוגר טיל לכיוון העיר שלנו, הטיל מסוכן, ולכן צריך להגיע במהירות למקום מוגן. בתשובה הזאת הילד מקבל הסבר אמיתי. אומנם נאמר לו שיש סכנה אמיתית, אבל הוא גם מקבל פתרון (מה לעשות) ואת ההבנה שהוא יכול להיות מוגן.
לילד בן שלוש אפשר לומר רק שכאשר נשמעת אזעקה, אנחנו צריכים ללכת מיד לחדר מסוים בבית, לחדר מדרגות או למקלט. אין צורך להסביר לו בנוגע לסכנה, אבל יש צורך להעביר לו שהעניין דחוף ולא נתון לוויכוח.
בכל מקרה, אל תפרטו על מה שלא נשאלתם או על דברים שהילד שלכם לא ביקש לדעת. אם הילד לא שואל אתכם למה משגרים טילים ומסתפק בשאלה בנוגע לאזעקה, אין צורך לפרט או להיגרר להסבר על נושאים כמו שנאה והרג.
איך עוד נוכל לעזור לילדים בימים של מתח ביטחוני?
1. נסו לשמור ככל האפשר על השגרה של הילדים ולאפשר להם להמשיך בפעילות רגילה ומהנה.
2. נסו להראות להם שהמבוגרים בשליטה, ככל האפשר. זה חשוב תמיד, אבל עוד יותר בימים כאלה.
3. אפשרו שיחה אמיתית. צרו מצבים שבהם אתם פנויים להקשיב, והילד פנוי להביע. אפשר, למשל, לשבת מדי יום יחד על הספה ולדבר על אירועי היום או לפתוח בשיחה ברגעים שלפני השינה.
4. תמשיכו לאהוב בלי דאגנות יתר. גם זה נכון תמיד, אך היום יותר: אל תבלבלו אהבה עם דאגה. ברור שתדאגו, אבל דאגת יתר לא מועילה לילדים, להפך. דאגנות יתר עלולה לגרום להם לחשוב שאכן יש סיבות לפחד ולגרום לפחד להשתלט.
ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בשירותי קבוצת בריאות כללית
