המדריך לחולם המתחיל: כל מה שרצית לדעת (חלק א')

המוח שלנו פועל ועובד כל הזמן, גם כשאנחנו ישנים. הוא לא מפסיק לעבוד, גם כשאנחנו בעצם לא־מודעים לכך שהוא עובד (גם כשאנחנו ערים, אנחנו לא־מודעים לרוב הפעולות שהמוח שלנו עושה).

תיאורטיקנים שונים, ביניהם וילפרד ביון (Wilfred R. Bion), טענו, לכן, שאנחנו למעשה חולמים כל הזמן, גם כשאנחנו ערים וגם כשאנחנו ישנים, אך בשינה אנחנו יכולים לפנות את כל המשאבים הנפשיים שלנו אל החלום - ולכן אנחנו גם מודעים לו ושמים אליו לב הרבה יותר.

ניתן לחשוב על החלום כעל פעילות שהמוח מבצע כשיש לו פנאי לכך. המוח מעבד את התחושות שלנו, את האירועים שחווינו, את המחשבות ואת הזכרונות שלנו ועושה זאת במימד שהוא בו־בזמן ויזואלי, רגשי וחוּשי.

בכך, ניתן לחשוב על החלום כעל אמצעי של תקשורת בין הלא־מודע שלנו לבינינו. באמצעות החלום, תכנים שאנחנו לא־מודעים להם מוצאים את דרכם, באמצעות החלום, ובעיקר דרך הפירוש שלו, אל המודעות שלנו. לכן כינה אבי הפסיכואנליזה, ומחבר "פירוש החלום" ו"על החלום", זיגמונד פרויד, את החלום: "דרך המלך אל הלא־מודע" ­­­

המוח שלנו הוא עדיין, במידה גדולה תעלומה. ולכן הסיבה לשנת החלום ומדוע אנו חולמים אינה לחלוטין ברורה.

חשוב לומר כי בשלב שנת־התע"מ, המוח פעיל באופן דומה לרמת הפעילות שלו כאשר אנחנו ערים. כלומר: המוח שלנו ער, אך הגוף ישן ומנגנון מיוחד "נועל" את השרירים. דבר זה חשוב, כיוון שכך המוח לא מאפשר לנו לבצע בפועל את הפעולות שאותן אנו חולמים. יש לכך סיבה טובה מן הסתם, בייחוד אם אתם חולמים שאתם מנפצים את כל הרהיטים בבית, או פורשים כנפיים ועפים מחלון הקומה החמישית...

 אגב, מחקרים הראו כי אזורים במוח, הפעילים בזמן שאנו ערים ותואמים את המתרחש בחלום, פועלים גם בזמן החלימה.

באשר לסיבות לחלום, קיימות יש מספר השערות שלפיהן מדובר בלמידה המתרחשת במהלך זמן החלום; בשילוב וגיבוש של החוויות שעברו עלינו ביומיום; ואפילו בתרומה להתפתחות התקינה של המוח. אבל כאמור, החוקרים עדיין מגששים באפילה בתחום הזה.

אם נתרחק לרגע מההסברים המדעיים, נראה כי ברור למדי שלחלום יש משמעות עבורנו. אנשים עסוקים בחלומות שלהם, מוטרדים מהם ומושפעים מהם. כך שנראה שיש לנו סיבה טובה לחלום.

החלום עוזר לנו להבין חלקים מהנפש שלא נגישים לנו במהלך חיי היומיום וכאשר אנחנו ערים. אם דרך החלום אנחנו יכולים להגיע אל תכנים לא־מודעים שלנו, החלום למעשה עוזר לנו לחוות חלקים משמעותיים בחיי הנפש שלנו בצורה רגשית יותר, שלמה יותר ועמוקה יותר.

אפשר לכן לחשוב על החלום כמעין "תכסיס" של הלא־מודע שלנו שבאמצעותו הוא עוקף את ההגנות שאנחנו שמים בפניו - ומסתנן אל המודעות שלנו.

האם כולם חולמים?

פרויד כתב ש"כמעט כל בני האדם, גם הנורמליים ביותר ביניהם, מוכשרים לחלום", ונראה שאכן כך הדבר.

כולם חולמים, כל לילה.

כל בני האדם, וכפי הנראה גם היונקים האחרים 

משתמע מכך, שהחלום הוא לאו־דווקא פעולה אנושית, אך בני האדם, בניגוד לחיות אחרות, חולמים דרך השפה ויכולים, לכן, לשחזר את החלום באמצעות השימוש בשפה. לכן אנו גם יכולים להיעזר בחולם להבנת עולמנו הרגשי ולצקת בו משמעות סמלית ולא רק גופנית.

מכיוון שכך, גם תינוקות חולמים, הם לא יכולים לדווח לנו על כך, אך הם חולמים. למעשה, נראה שאולי הם חולמים אפילו יותר ממבוגרים, מאחר שזמן רב יותר משנת התינוק מוקדש לשנת־תע"מ, השלב בשינה שבו אנו חולמים.

חלק מכם ודאי אומר עכשיו: "טוב, אולי כולם חולמים, אבל אני לא חולמת" (או "לא חולם"), אם אתם שייכים לקבוצה הזו (וגם אם לא), כדאי שתמשיכו לקרוא...

לא זכור לי שחלמתי... זה אומר שלא חלמתי או שהזיכרון שלי לא משהו?...

אנשים רבים טוענים שהם אינם חולמים אף פעם, אך יש ממצאים רבים הסותרים טענה זו. ככל הנראה, אנשים חולמים תמיד, אך לרוב שוכחים את החלומות שלהם.

לכן, אם את או אתה מרגישים שלא חלמתם, אין הדבר כך. את, או אתה, פשוט שוכחים את החלומות שלכם.

בניסויים שונים, העירו אנשים במעבדת־שינה מיד בתום שנת־התע"מ. גם אנשים שטענו שהם לא חולמים, הופתעו מהחלומות המפורטים והמוחשיים שיכלו לספר עליהם, לפתע פתאום, ולמרבה הפתעתם, בשלב הזה שבו העירו אותם. אכן כן.

אני בטוח שממצא זה ממלא את ליבות "שכחני החלומות" תקווה עזה, ואכן, יש מקום לאופטימיות.

יש שיטות שונות לשפר את היכולת לזכור חלום. ראשית, נראה שאנשים המודעים לחשיבות שהחלום ממלא בחיי הנפש, נוטים באופן טבעי לזכור יותר חלומות. אולי לכן גם אנשים הנמצאים בטיפול פסיכולוגי מרגישים שפתאום הם חולמים יותר.

קל יותר לזכור חלומות כאשר אנו מתעוררים ביקיצה טבעית ולא כאשר השעון המעורר מעיר אותנו.

שיטה טובה לתרגל זיכרון חלומות היא להניח ליד המיטה מחברת ועט (אפשר גם עיפרון) - ומיד עם היקיצה לרשום את התחושות שמתעוררים איתם, וכן את מעט הזיכרונות או הדימויים שנשארו עדיין במודעות. לפעמים, לאט־לאט, החלום כולו מופיע ועולה לזיכרון.

עם התרגול, באה המיומנות, ובהמשך ניתן יהיה לזכור חלומות גם ללא הפעילות (המעט מעיקה, יש לומר) של רישום החלום עם היקיצה.

חשוב לומר, שבכל מקרה אנחנו זוכרים רק חלקים מהחלום, ובאופן מאוד מסוים, מאחר שהנפש שלנו מפעילה סוג של "צנזורה" על תכני החלום מתוך חשש מהתכנים המאיימים של הלא־מודע העולים באמצעות החלום (ככה זה עם הנפש "הפחדנית" שלנו, אבל זה נושא לכתבה אחרת, בפעם אחרת).

איך מפרשים חלומות?

פירוש חלומות הוא דבר מורכב, ולכן חשוב שייעשה בתוך טיפול ובשיחה אישית המבוססת על היכרות עם החולמת, או החולם.

החלום עמוס בדימויים וסמלים, שהם אישיים וייחודיים לכל חולמת ולכל חולם. המשמעות של כל סמל משתנה בהתאם לחולמים ולכן חשוב להכיר את העולם הנפשי של החולמת או החולם לפני שניגשים לפירוש חלום.

גם בתוך הטיפול, פירוש חלום הוא למעשה תהליך משותף. לא מדובר על תיאור החלום בפני המטפל או המטפלת "כדי שיספרו לי מה המשמעות של החלום". ההגעה למשמעות החלום נעשית ביחד, תוך כדי שיחה, שבמהלכה החולמת, או החולם, מתחילים להבין סמלים שונים בחלום ומצליחים לראות ולהבין מה החלום מנסה "לומר".

בדרך־כלל מתחילים להגיע למשמעות הזו על־די העלאה של אסוציאציות שונות לסמלים המרכזיים המופיעים בחלום. במהלך הטיפול מבקשים מהחולם או החולמת להגיד כל מה שיש לה או לו על אותו הדימוי, על מה הם חושבים בהקשר הזה, גם אם הדבר נראה חסר משמעות. באמצעות כל האסוציאציות הללו, ניתן לרוב להרכיב תמונה על המשמעות של החלום בעולם הלא־מודע שלנו.

בנוסף, בטיפול מעלים רגשות שונים שקשורים לחלום, וגם מהם ניתן ללמוד על הלך־הרוח והתחושות שתכני החלום מעוררים בנו.

ללא ספק, יש משמעות לפירוש החלום בשניים, ולמטפל או למטפלת יש תפקיד פעיל בפירוש החלום כיוון שגם הוא או היא תורמים מהאסוציאציות שלהם, הקשורות אליך - וגם מצליחים לראות, לרוב, חוט־מקשר שהחולמת או החולם עצמם לא תמיד רואים.

עם זאת, ניתן לתרגל גם עבודה עצמית על חלומות, וחשיבה על הסמלים המופיעים בחלום לבד. גם כך ניתן להגיע להבנה טובה יותר של החלום.

האם חלימה קשורה לשינה טובה?

זו שאלה מורכבת, מאחר שכולנו יודעים שיש חלומות נעימים, מרגיעים ומשרי־שינה, בעוד חלומות אחרים נחווים כמטרידים יותר ועלולים אף להעיר אותנו מהשינה.

למשל, במהלך השלב הרביעי של השינה, השלב העמוק ביותר שלה, מופיעים ביעותי־הלילה. אלה הם חלומות שאין בהם תוכן "עלילתי" או סיפורי והם מאופיינים בתחושה לא נעימה ומפחידה (תחושות של חניקה, מחיצה או סתם אימת מוות ישנה וטובה...). אלה תחושות שקשה לקשר ל"שינה טובה".

ועדיין, רוב החלומות שלנו מתרחשים בשנת־התע"מ, זהו שלב בשינה שמופיע אחת לתשעים דקות לערך. העובדה שאנחנו חולמים מסמנת לנו שהגענו לשלב השינה הזה, שלב שהוא שלב הכרחי לשינה טובה, כך שעצם העובדה שאנחנו חולמים קשורה לשינה טובה ולהשלמה של מעגל שינה מלא.

גם כאן, יש חלומות שמעירים אותנו, ולכן באופן מסוים פוגעים בשינה הטובה. חלומות כאלה נקראים "חלומות צלולים" והם חלומות חווייתיים יותר, הנחווים כאמיתיים יותר. לרוב אלה חלומות שכשאנחנו חולמים אותם אנחנו יודעים שאנחנו חולמים. המצב הזה הוא הרבה פעמים לא נעים לנו והגוף לכן מעיר את עצמו ובכך פוגע בשינה הטובה.

ליאור בירן הוא פסיכולוג אחראי במרפאה לבריאות הנפש כפר-סבא, השייכת למרכז לבריאות הנפש שלוותה​