המטרה: חיסון נגד סרטן הלבלב

מדוע אנשים מסוימים מצליחים לנצח את סרטן לבלב?

מתוך כלל החולים בסרטן לבלב, רק כ־7% ישרדו יותר מ־5 שנים, ופחות מ־2% יחיו אחרי 10 שנים. במילים אחרות: הסטטיסטיקה אינה משמחת, אבל בכל זאת קיימת תקווה, שכן מהנתונים האלה עולה כי אנשים מסוימים שחלו בסרטן הלבלב מצליחים לשרוד שנים רבות אחרי האבחנה הראשונית ואפילו זוכים לשמוע את הרופא אומר להם שניצחו את הסרטן.

עד לא מזמן אף אחד לא ידע מדוע יש מטופלים שמצליחים לחיות שנים ארוכות לאחר שהתגלתה אצלם המחלה, אבל היה ברור שיש משהו שמבדיל אותם משאר החולים בסרטן הלבלב. כמה מחקרים חשובים נערכו באחרונה כדי לזהות את ה"משהו" הזה.

רופאים וחוקרים מבית החולים היוקרתי "ממוריאל סלואן קטרינג" שבניו־יורק, בית חולים שמתמחה במחלות הסרטן, פירסמו באחרונה מחקר בירחון המדעי המוביל Nature. השערת החוקרים הייתה שמערכת החיסון של הגוף כנראה מעורבת בהצלחתם של המטופלים לשרוד שנים כה רבות ולכן בדקו את מספר תאי החיסון הקיימים בגידולים אצל מטופלים שונים. מהמחקר שלהם עולה כי ככל שיש יותר תאי חיסון בסרטן הלבלב, כך מצליחים המטופלים לשרוד זמן רב יותר.

יתר על כן, לחוקרים התברר שלגידול הסרטני יש מרכיבים מסוימים (שקיבלו את השם "ניאואנטיגנים") שגורמים למערכת החיסון של הגוף להתכנס ולהתרכז באזור הגידול. בעקבות הממצאים האלה ימוקדו מאמצים בפיתוחן של תרופות אימונותרפיה חדשות. אלה תרופות שמפעילות ומחזקות את פעילותה של מערכת החיסון של הגוף. התקווה היא שתרופות חדשות כאלה יעזרו למטופלים להילחם בסרטן, כולל בסרטן הלבלב המסוכן.

כך נעשה המחקר

המחקר נעשה על חולים בסרטן הלבלב שעברו ניתוח לכריתת הלבלב. החוקרים חילקו את החולים האלה לשתי קבוצות: בקבוצה אחת הוכללו חולים ששרדו זמן רב (בממוצע 6 שנים), ובקבוצה השנייה הוכללו חולים ששרדו זמן קצר (פחות משנה). התברר שאצל החולים ששרדו זמן רב היו בגידול פי 12 תאי חיסון (תאי T).

התפקיד של תאי T בגוף הוא לזהות פולשים חיצוניים כמו חיידקים, נגיפים וטפילים, אך גם תאי סרטן (שאינם פולשים חיצוניים אך מסכנים את הגוף לא פחות מהם ואף יותר). לתאי ה־T ישנה היכולת לזהות את "טביעת האצבע" המולקולרית של הפולשים החיצוניים ושל תאי הסרטן באמצעות זיהוי אנטיגנים שנמצאים עליהם. האנטיגנים הם חלבונים שנמצאים על המעטפת של החיידקים וגם של תאי הסרטן. 

במחקר המדובר התמקדו החוקרים בניאואנטיגנים, שהם - כפי שכבר צוין – האנטיגנים שנמצאים על המעטפת של התאים הסרטניים. זיהוי אנטיגנים שעל תאים סרטניים הוא בעיה של ממש למערכת החיסון של הגוף, שכן מקורם של התאים הסרטניים הוא בתאים של הגוף עצמו, ולכן מערכת החיסון מתקשה לזהות אותם ו"לראות" בהם אויב שיש להשמידו. במחקר התגלה כי בקבוצה ששרדה במשך שנים היו על הגידולים ניאואנטיגנים "טובים" - כאלה שתאי ה־T מצליחים לזהות ולראות בהם פולשים זרים. ההערכה היא שהניאואנטיגנים "הטובים" חושפים את הסרטן למערכת החיסון של הגוף, וברגע שהוא נחשף, מערכת החיסון תוקפת אותו באמצעות תאי ה־T ומשמידה אותו.

כך יפותח החיסון נגד סרטן

עוד ממצא מדהים שעולה מהמחקר הוא שתאי ה־T אשר יודעים לזהות את הניאואנטיגנים האלה נמצאו בדם של החולים מהקבוצה של שכללה את השורדים לטווח הארוך אחרי שהגידול הוסר מהלבלב בניתוח. מהממצאים האלה מסתמן שמערכת החיסון יצרה זיכרון ארוך טווח של תאי הסרטן - מה שמפיח תקווה שפיתוח תרופות אימונותרפיות יוכל לייצר תגובה חיסונית יעילה וארוכת טווח נגד תאי הסרטן.

כדי להבין טוב יותר מהם הניאואנטיגנים הטובים החליטה קבוצת החוקרים לשתף פעולה עם החוקר המפורסם בנימין גרינבאום מבית חולים הר סיני שבניו־יורק. יחד הם בנו מודל שמאפשר לחזות מהם הניאואנטיגנים הטובים. תוצאות המחקר המשותף פורסמו במאמר נפרד בירחון היוקרתי Nature. זהו צעד חשוב בדרך לפיתוח חיסון נגד סרטן שיהיה מורכב מניאואנטיגנים טובים. הסיבה: ברגע שמבינים מה מאפיין את הניאואנטיגנים נפתחת הדלת לפיתוח גישות טיפוליות חדשות נגד מחלות הסרטן השונות. לדוגמה, רופאים יוכלו לפתח חיסון טיפולי נגד סרטן שיכלול ניאואנטיגנים מסוימים שזוהו בגידול של המטופל עצמו. חיסון כזה יוכל להעצים ולחזק את מערכת החיסון של הגוף ובכך להפעיל תגובה ממוקדת של מערכת החיסון נגד מחלות הסרטן השונות ובכללן נגד סרטן הלבלב. באחרונה פורסמו דיווחים על ניסיונות מוצלחים לטפל בדרך הזאת בסוגי סרטן מסוימים.

הקהילה הרפואית העוסקת בסרטן הלבלב רואה במחקרים האלה צעד חשוב קדימה ביכולת לצפות באופן מושכל מהם הניאואנטיגנים שיהיו היעילים ביותר כדי לשפעל את מערכת החיסון. השלב הבא יהיה פיתוח טיפול מותאם אישית לכל חולה בסרטן הלבלב - כל חולה לפי הניאואנטיגנים הייחודיים של הגידול שלו, וכך לפתח חיסון שמותאם לו.

ד"ר ערן שדות הוא מנהל היחידה לניתוחי לבלב, כבד ודרכי מרה בבית חולים בילינסון מקבוצת כללית. כמו כן הוא מרצה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל־אביב ויו"ר החברה הישראלית לניתוחי כבד, לבלב, ודרכי מרה​