אם זה נראה כמו שקית, מרגיש כמו שקית, אבל צורב - זאת כנראה לא שקית, אלא מדוזה. מדוזה היא בעל חיים מוזר שמגיע לביקור בישראל בעיקר בחודשי הקיץ ומספק לנו עוד תירוץ להישאר במזגן ולא ללכת לים.
כמה מהמדוזות שמגיעות לישראל הן מין פולש שגורם נזק לדייגים ולתעשייה ששוכנת בחופי הים. אם תשאלו מישהו מחברת החשמל, הוא יספר לכם על מאות אלפי המדוזות שנלכדות במסננים של תחנות הכוח.
מה כבר יכול להיות מסוכן כל כך בבעל חיים שדומה לג'לי ושחסרים לו מוח ולב? (אחרת כנראה הוא היה עוזב אותנו בשקט). התשובה: הארס שנמצא בזרועות המדוזה ושבמגע עם גוף האדם עלול לגרום לצריבה (בניגוד למה שרבים חושבים - מדוזה לא עוקצת) ולכאבים ולפעמים לתסמינים נוספים.
אז אם אתם מתכננים לקפוץ לים (אם עדיין לא יצא לכם החשק), הנה כמה דברים שחשוב לדעת על המדוזות ועל דרכי הטיפול במקרה שנצרבתם מהן.
אילו סוגי מדוזות יש בישראל?
תשכחו מהתמונות של המדוזות הססגוניות שזוהרות בחושך, כמו שאולי ראיתם בסרט של נשיונל ג'יאוגרפיק. לישראל מגיעים בעיקר שני מינים של מדוזות "פטריוטיות" שצבועות בצבעי הדגל שלנו.
המדוזה החוטית הנודדת הלבנה
היא מגיעה היישר מהאוקיינוס השקט ומהאוקיינוס ההודי במסות ענקיות.
אם נתקלתם בחוטית נודדת לבנה מושלכת על החוף ללא תזוזה, בוודאי שמתם לב שהיא לא כל כך גדולה: הגוף שלה (אם אפשר לקרוא לו גוף) הוא בקוטר של 30 עד 40 סנטימטרים. אבל אם תיתקלו בחוטית נודדת שאכלה קצת יותר מדי בשבועות האחרונים, תגלו שהיא עלולה גם להגיע לקוטר של 80 סנטימטרים.
לא היינו ממליצים לכם לנסות להתקרב, לגעת או ללטף את החוטית החמודה - הצריבה שלה ממש לא נעימה והתוצאה של הצריבה הזאת עלולה להיות עוד פחות נעימה.
המדוזה המצויה כחולת השוליים
זוהי מדוזה צפונית שמגיעה מהאוקיינוס האטלנטי ומהים השחור. צבעה של המדוזה כחולת השוליים שקוף־לבן עד כחלחל, ואפשר לזהות אותה לפי הפס הכחול שנמצא בשולי הפעמון שלה ("הראש"). גם לה יש ארס בזרועות, אבל הצריבה שלו חלשה יותר לעומת החוטית הנודדת.
אז מה צורב במדוזה?
המדוזה היא חיה די פרימיטיבית, חסרת מוח, כפי שכבר ציינו. מפעילה אותה מערכת עצבים שמפוזרת ברחבי הגוף. כמו כל ייצור חי, גם המדוזה צריכה לאכול, והדרך שלה להשיג מזון היא שגורמת לכל הבלגן.
למדוזה יש זרועות שתפקידן הוא ללכוד את הטרף שלה; היא אוהבת לאכול דגים וסרטנים שונים.
הזרועות של המדוזה נראות כמו חוטים תמימים למדי, אבל בתוכן מסתתרת מערכת ציד מתוחכמת שמסוגלת לירות מעין טיל רעל שמורכב מפוליפפטידים ומחומרים נוספים. הרעל הזה הופך להיות פעיל בשנייה שהוא משתחרר.
והנה עוד עובדה מבאסת: הופתעתם פעם כאשר הרגשתם בים צריבה חדה, אבל שום מדוזה לא נראתה באופק? אתם לא צריכים משקפיים! מתברר שהזרועות של המדוזה יכולות לעבוד גם כפרילנס. זאת אומרת שגם אם הן נפרדו לשלום מהמדוזה, ועכשיו הן שוחות לבד בים, הן עדיין מסוגלות לשחרר ארס.
מה הארס עלול לעשות לי?
נעים בוודאי שלא. התגובה הראשונה אחרי צריבת מדוזה היא כאב חד ואדמומיות בעור. בהמשך עלול האזור לגרד מאוד ואולי יופיעו שלפוחיות ושטפי דם.
תסמינים נוספים שעלולים להופיע הם חום, עייפות וכאבי שרירים. התסמינים האלה עלולים להצריך בדיקת רופא.
צרבה אותי מדוזה. מה לעשות?
משרד הבריאות פירסם המלצות לפעולות שיש לעשות מיד לאחר צריבת מדוזה:
1. להרחיק מהעור שיירי מדוזה בעזרת מקלון או בעזרת חתיכת פלסטיק.
2. להימנע משפשוף האזור כדי שלא להחמיר את חדירת הארס לעור.
3. לשטוף את האזור במי ים ומיד ולאחר מכן לשטוף בזרם של מי ברז במשך כמה דקות - בלי לשפשף את האזור.
4. חשוב מאוד! אם מופיעים תסמינים חשודים (היצרות של דרכי הנשימה, קשיי נשימה, חולשה, נפיחות בגרון, הכחלת המקום הפגוע, נפיחות מעבר לרגיל – בצקת, תגובה אלרגית קשה) יש לפנות במהירות לבית חולים או למרכז רפואי קרוב כדי לקבל טיפול מיידי או להזמין אמבולנס.
חומץ - ביג לא לא!
בעבר הייתה המלצה לשטוף את האזור הצרוב בחומץ, אבל ממחקרים שונים עולה שהטיפול הזה אינו מסייע ואולי אפילו מחמיר את המצב. אז אל תנסו את זה.
בואו נדבר על מניעה
אמרו כבר חכמינו שסוף מעשה במחשבה תחילה, ובאמת הטיפול הטוב ביותר הוא פשוט למנוע מראש את הצריבה. זה לא אומר שצריך להגיד ביי ביי לים או להישאר בחוף ולבנות ארמונות, אבל אפשר לעקוב בכלי התקשורת אחרי הדיווחים על נחילי המדוזות בים. אם הן באזור - אל תיכנסו למים!
אם אתם מבחינים במדוזות מונחות מתות על החוף, זה כנראה אומר שיש אחרות - חיות - בים.
ראיתם מדוזה בחוף? אל תגעו בה ואל תזיזו אותה. פשוט השאירו אותה במקומה והתרחקו מהאזור.
הסבירו לילדים על הסכנות של המדוזה ומה לעשות במקרה של צריבה.
חשוב להגיע מוכנים לים ולדעת בדיוק מה לעשות אם נפגעים.
אז שיהיה לכולנו קיץ בריא, מהנה וללא צריבות!
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת מרפאת לב העיר בפתח־תקווה
