כשההורים תלותיים בילדיהם

​התומכים העיקריים בבן המשפחה הקשיש, נושאים בעיקר הנטל והדאגה לאיכות חייו. המאמצים הנפשיים, הפיזיים והכלכליים הכרוכים במעורבות ואחריות זו, משפיעים על חיי היומיום שלכם, הן ברמה האישית והן במסגרת המשפחתית.

מה מתסכל אותי?

המציאות מלמדת כי תומכים רבים מתקשים לנהל חיי שגרה רגילים . הקושי והעומס היומיומי בחלוקת הזמן בין שלל המטרות והצרכים - משפחה, עבודה, חיי חברה, מנוחה ופרטיות - מלווים ברגשות מעורבים של רצון עז ו/או מחויבות להקל ולתמוך בבן המשפחה, וזאת לעומת הכעס והתסכול מהמחיר האישי שטיפול זה גובה, כמו אובדן הפרטיות והתסכול מהירידה במצבו הכללי של בן המשפחה.

אני על סף התמוטטות. איך אשמור על עצמי?

קודם כל, דאגו לבריאותכם:
• עסקו בפעילות גופנית קבועה.

• השתדלו לישון לפחות שבע שעות בלילה.

• שמרו על ארוחות מאוזנות.

• צאו לבלות, לפחות פעם בשבוע.

• שוחחו ושתפו חברים ובני משפחה במתרחש בחייכם.

• בקרו אצל רופא משפחה ורופא שיניים לפחות אחת לשנה.

• הקפידו להשתמש רק בתרופות שנרשמו על ידי רופא בכדי לשמור על בריאותכם.

• צאו לחופשה מהטיפול בבן המשפחה. אתם זקוקים למנוחה ולהתאווררות.

• דאגו לסידור העניינים המשפטיים והכספיים.

• בדקו מקורות תמיכה ומשאבים שיסייעו לכם בטיפול.

• היו מודעים לרגשותיכם. כל הרגשות לגיטימיים, גם אלה הנראים לכם לא ראויים.

לעתים קרובות תחושו במצבים אלו כעס, תסכול, אובדן שליטה ועצבות. הכרה וקבלה של רגשותיכם הן צעד ראשון לפתרון בעיות של אשם ולחץ. למדו לבטא את רגשותיכם בפני בני משפחה, חברים, ואנשי מקצוע.

מה עשוי להטריד את התומך/ת  העיקרי/ת?

• לחץ פיזי: הטיפול הפיזי בבן המשפחה הנו תוספת לפעילויות הביתיות הרגילות המוטלות עליכם, ולעיתים קרובות הוא כרוך במאמץ העשוי ליצור לחץ פיזי, תשישות ועייפות.

• לחץ כלכלי: בניית מערך הטיפול בבן המשפחה והטיפול עצמו מלווים לעיתים קרובות בהוצאות כספיות רבות והיעדרויות מהעבודה.

• לחץ סביבתי: בן המשפחה המתגורר באותו הבית מהווה פוטנציאל למתח ולאי נוחות אלו נובעים מהצורך בביצוע שינויים בבית, הנוכחות המתמדת, התלות והצורך לטפל 24 שעות ביממה.

• לחץ רגשי: מצד אחד אתם מעוניינים להקל ולעזור לבן המשפחה הזקוק לכם. מצד שני,  אתם עשויים להיתקל לא אחת בקשיים וקונפליקטים במערכות היחסים השונות במשפחה המצומצמת והמורחבת, כגון שאלת אשפוזו של בן המשפחה במוסד.

קונפליקטים אלה עשויים להיות מלווים ברגשי אשם ותסכול. במצב זה עשויים לעלות גם קונפליקטים לא פתורים שמקורם במערכות יחסים מן העבר ואלה עלולים להעצים  וליצור חרדה ותסכול. לעתים (בקרב מטפלים יקרים רבים) עולות משאלות לא מבוטאות של אשפוז בן המשפחה במוסד או מותו ולמחשבות אלה מתלווים רגשי אשם על עצם המחשבות. כל אלה יוצרים תחושת עומס רגשי קשה העשויה להתבטא בכעס, מרירות חוסר אונים ובידוד.

כיצד להתמודד עם הבעיות?

תהליך לקיחת האחריות על הטיפול בבן המשפחה יכול להיות פתאומי וחד או הדרגתי, ללא קשר לנסיבות. תכנון מראש על פי מספר שלבים עשוי לתת מענה הולם לצרכים ולאפשר למטפל ולכלל בני המשפחה לשמור על שגרת חיים נעימה ונינוחה יותר:

 הצעד הראשון: עריכת רשימת צרכים
• הצורך בטיפול אישי בבן המשפחה, כמו רחצה, האכלה, הסעה לבדיקות ועוד.

•  הסדרי מגורים ברמה שתאפשר לו סביבה בטוחה ותנאים לתפקוד עצמאי מקסימלי.

•  אבטחת קבלתו של הטיפול התרופתי והרפואי לו הוא נזקק.

•  הצורך בהשכרת/רכישת אמצעי עזר לניוד.

• הצורך בהשגת שירותי עזר, למשל מטפל בבית.

•  עריכת סדר יום אשר יתחשב במילוי צרכים גופניים, טיפוליים וחברתיים.

•  תכנון זמן יעיל בכדי לענות גם על צורכיכם , צרכי בן/בת הזוג, הילדים והעבודה.

• הקפדה על שעות מנוחה וזמן איכות של כלל בני המשפחה .

 הצעד השני: חיפוש מידע
בספרים, אתרי אינטרנט, מאמרים, אגודות וכיו"ב הקשורים לזכויות, ייעוץ הנחייה, משאבים ואביזרים לטיפול בקשיש. ניתן ורצוי להיעזר בחברים ובני משפחה בעלי ניסיון כתומך עיקרי.

 הצעד השלישי: מיפוי הסביבה התומכת
• משאבי סיוע קהילתיים - אתרו מידע על משאבי תמיכה וסיוע קהילתיים, כגון הצוות הרפואי במרפאה, שירותי רווחה עירוניים, עמותות לקשישים, מרכזי יום, ביטוח לאומי ( העסקת עזרה קבועה), אנשי דת ואנשי מקצוע.

• קבוצת תמיכה - נסו לברר האם בסביבתכם פועלת קבוצת תמיכה העוסקת בנושא. בקבוצת התמיכה, תוכלו לחלוק חוויות משותפות ולשפר את המיומנויות של מתן הטיפול. שיתוף הידע על דרכי התמודדות עוזרת גם לאחרים וגם לכם. ההשתתפות עשויה לעזור לכם להבין, שקיימות בעיות שניתנות לפיתרון וקיימים מצבים שיש להשלים איתם.

• בני משפחה וחברים - תמיכה רגשית ומעשית מבני המשפחה וחברים יכולה להקל עליכם, אם כי צפוי שחלקם יעבירו עליכם ביקורת . זכרו כי הם רואים רק את התמונה החלקית, וייתכן שהביקורת נובעת מרגשי אשמה על כך שאינם נוטלים חלק גדול יותר בסיוע. סמכו על רגשותיכם כי אתם פועלים נכון.

כללי הברזל לתומך העיקרי

•חשוב להבחין בין מה שאתם מסוגלים לעשות לבין מה שאינכם מסוגלים לעשות. הגדירו לעצמכם את סדר העדיפויות ופעלו בהתאם.

• חפשו עזרה: אינכם חייבים לעבור זאת לבד. אל תצפו שאחרים ישאלו אתכם אם אתם זקוקים לעזרה. פנו אתם לבקשת סיוע.

רחצה וטיפול יומיומי

טיפול אישי  כולל היגיינה אישית (רחצה, חפיפת ראש, גילוח ותספורת) וטיפול בעור. פעולות אלו דורשות כוח פיזי, עלולות להיות כרוכות בעומס יתר על עמוד השדרה או קבוצת שרירים אחרות ולגרום לעייפות וכאבי גב.ניתן לצמצם את העומס הפיזי בעזרת תכנון ואימון נכונים, וניוד באופן בטוח.

• מומלץ להתאים את המקלחת למצבו של בן המשפחה, כלומר להתקין מאחז תמיכה, להציב כסא רחצה ושטיחון עם ואקום.

• הרחצה באמבטיה אינה רצויה, שכן היא מקשה על כניסת ויציאת בן המשפחה עשויה לגרום לו להחלקה.

• כדאי לשקול את היתרונות והחסרונות של יציאה לספר מול הזמנתו הביתה. גילוח מומלץ לעשות במכונה חשמלית (בעיקר בחולים סוכרתיים).

טיפול בעור  ומניעת פצעי לחץ

בן משפחה המרותק למיטה או לכסא גלגלים עלול לפתח פצעי לחץ, לכן מומלץ לנקוט בפעולות מניעה כגון:

• שמירה על עור יבש, במיוחד בקרב אלו הסובלים מאי שליטה על הסוגרים.

• מיטה יבשה ומצעים מתוחים (ללא קמטים) ושחרור פריטי לבוש לוחצים.

• שינוי תנוחת השכיבה כל מספר שעות, בפרט בקרב אלו המרותקים למיטה, כדי לשנות את כובד המשקל על פני אזורי הגוף השונים. מומלץ לעשות זאת בשילוב עיסוי עדין של הגוף במקומות המועדים לפצע כמו עקבים, קרסול, עכוז וירכיים.
שימוש במזרן מיוחד למניעת פצע לחץ, כמו מזרן אוויר, סיליקון או ביצים (ניתנים לרכישה או השאלה באגודת יד־שרה).

• עידוד לבצוע תרגילים קלים. פעולה זו ממריצה את מחזור הדם ומסייעת בשמירה על עור הגוף.

• פניה לרופא או אחות במצבים בהם מופיעים אדמומית או חתכים בעור.

ניידות, יציבות ומניעת כאב גב

• התקרבו לבן המשפחה ושמרו על איזון על ידי פיסוק הרגליים.
כך תימנעו מלהוסיף את משקל גופכם לפעולה זו.

• הימנעו ככל האפשר מלהשתמש בשרירים חלשים לצורך הרמתו.

• העדיפו להשתמש בשרירי הרגליים שהם שרירים חזקים.

• כאשר מתעורר הצורך להסתובב, שנו את תנוחת הרגליים, תוך הקפדה על עמוד שידרה זקוף ורק אחר כך סובבו את הגוף. פנו לפיזיותרפיסט לקבלת הדרכה.

 תזונה ומשקל: הסיכון לתת תזונה

עם העלייה בגיל, גובר הסיכון להתפתחות תת תזונה. במחקרים שונים נמצא, שתת-תזונה בגיל המבוגר היא תופעה שכיחה, העלולה להביא להתפתחות סיבוכים כגון שברים, זיהומים ופצעים.
החוסרים התזונתיים האופייניים לגיל המבוגר, נובעים משינויים פיזיולוגיים ונפשיים חברתיים:

 1. מצב חברתי
 אכילה היא חוויה חברתית, ולפיכך בדידות חברתית עלולה להביא לחוסר עניין באוכל.

2. קניית מזון והכנתו
בעיות ניידות ו/או בעיות כלכליות עלולות לגרום קשיים בקניית המזון והכנתו.

 3. שינויים פיזיולוגיים
• מצב בריאות הפה - כתוצאה מבעיות שיניים עשויה תזונת הקשיש להתבסס על מוצרים רכים בלבד, תוך מיעוט באכילת ירקות ופירות טריים וצריכה בלתי מספקת של רכיבי תזונה חיוניים.

• שינויים בחוש הטעם והריח - עם העלייה בגיל,מתקהות עוצמות חוש הטעם והריח ולפיכך עשויה לרדת ההנאה מהאוכל והמוטיבציה לגיוונו.

• שינויים במערכת העיכול - ירידה ביעילות הספיגה של ויטמינים ומינרלים שונים.

• מחלות שונות - סוכרת,יתר לחץ דם, דיכאון, ומחלות נוספות משנות את כלכלת הקשיש.

• נטילת תרופות - שימוש בתרופות רבות (אחד ממאפייני הגיל המבוגר) משפיע על חוש הטעם ועל יכולת הספיגה של מערכת העיכול.

• שינויים במשקל גוף - משקל הגוף מגיע בדרך כלל לשיאו בגילאי 55 עד 65 אצל נשים, ובגילאי 34 עד 54 אצל גברים. מאוחר יותר מתחילה ירידה במשקל, הנובעת בעיקר מירידה במסת הגוף, ובגילאים 70 עד 81 איבוד המשקל הממוצע הוא 5.5 עד 6.6 ק"ג.. ירידה לא מתוכננת במשקל מהווה סיכון תזונאי ורפואי ולכן מומלץ לבצע שקילה תקופתית של הקשיש ולנסות לווסת את התזונה בהתאם.

• שינויים בדרישת הקלוריות - מקור הקלוריות באבות המזון:  חלבונים, פחמימות ושומנים. רוב המזונות מכילים יותר מאחד מאבות המזון. הצרכים הקלוריים של הגוף תלויים ברמת האנרגיה (כלומר הפעילות)  ובהרכב הגוף, ויורדים עם הגיל, כיוון שישנה ירידה במסת הגוף, שנעשה כחוש יותר. גם דרגת הפעילות הכללית יורדת, כלומר הדרישות הקלוריות לאדם המרותק למיטה פחותות מאלו של אדם נייד ופעיל. באופן ממוצע, ישנה ירידה של 10 אחוזים מהדרישה הקלורית בין הגילאים 51 עד 75. מעל גיל 75 ישנה ירידה נוספת של 10 עד 15 אחוזים התלויה במידת הפעילות. יש לתכנן את תזונת הקשיש בהתאמה למידת פעילותו וגילו.

המלצות לתפריט היומי

חסרים תזונתיים, כגון מחסור בוויטמינים ומינרלים (חומצה פולית ,ויטמין B12 , ויטמין D, ויטמין B6, סידן, אבץ (ברזל) אופייניים לגיל המבוגר ולכן ישנה חשיבות רבה לצריכתם בתפריט. יש להקפיד על אכילה מגוונת מכל קבוצות המזון כולל דגנים ומוצרי מאפה, ירקות ופירות (ניתן גם לרסקם על גבי פומפייה), עוף, הודו, דגי ים, גבינות ויוגורטים עד חמישה אחוזים שומן, שמנים כמו שמן זית וקנולה, טחינה ,אבוקדו, שקדים ואגוזים ( גם אותם ניתן לרסק או לטחון). יש לנסות ולהתאים לקשיש כלכלה מגוונת הכוללת שילוב של אבות המזון:

• חלבונים - החלבון הוא רכיב מזון חיוני לבניית רקמות הגוף ולשמירה על תפקודם התקין של השרירים , ההורמונים, המערכת העצבית והמערכת ההורמונלית.  מקורות חלבון עיקריים: בשרים,דגים,מוצרי חלב,ביצים, מוצרי סויה וקטניות אחרות.

• שומנים -  מקור מרוכז של אנרגיה. השומנים  חשובים לספיגת ויטמינים מסיסים בשומן(K,E,D,A) ומוסיפים טעם למזון. ספיגת השומן בגוף יורדת עם הגיל.  מקורות: שומנים רוויים (בדרך כלל מוצקים בטמפרטורת החדר), נמצאים בחמאה, שומן בשר, שמן קוקוס ומרגרינה ויש להמעיט בצריכתם. שומנים בלתי רוויים (נמצאים בצורה נוזלית בטמפרטורת החדר) עוזרים להפחית את רמת הכולסטרול בדם ולכן ניתן לצרכם באופן מבוקר. דוגמאות לשמנים עשירים בחומצות שומן בלתי רוויות: תירס, כותנה, חמניות, חריע, שומשום וסויה.

• שמנים בלתי רווים – שמן זית, אבוקדו, טחינה ושקדים-  הם המומלצים ביותר. שמן צמחי מכל סוג שהוא אינו מכיל כולסטרול.

• פחמימות - ההמלצה המינימלית לצריכה היא 50 עד 100 גרם ליום. כמחצית מהקלוריות צריכות לבוא מפחמימות מורכבות כדוגמת תירס, לחם, פסטה, תפוח אדמה ואורז.
מומלץ להגביר את צריכתם של המזונות העשירים בסיבים, כמו לחם מלא או לחם חי ואורז חום.

• מים - תחושת הצמא יורדת עם הגיל, ולכן יש להקפיד שהקשיש ישתה גם אם הוא לא מרגיש צמא. רצוי להקפיד על שתייה של לפחות שש עד שמונה כוסות ביום.

 הטיפול באי שליטה על הסוגרים

בעיית אי שליטה על הסוגרים שכיחה בקרב אוכלוסיית הקשישים, בעיקר אי-שליטה על מתן שתן. ניתן להבחין בין אי שליטה זמנית או חריפה, הנמשכת ימים או שבועות בודדים וחולפת לרוב לאחר הטיפול בגורם , לבין אי-שליטה ממושכת ההופכת לקבועה.
מצבי אי-שליטה אלו עשויים להביך את בן המשפחה, שלעתים ינסה להסתיר את הבעיה. היו ערים לרגישות בן המשפחה ואפשרו לו תנאים מתאימים להטלת הפרשות:

• דאגו לסידורים נוחים בשירותים, שיכללו מעקה בשירותים והגבהת המושב.

• הניחו סיר לילה/ בקבוק בקרבת המיטה במקרים בהם השירותים רחוקים מכדי שימוש בלילה.

• עצירות - יש תרופות שעלולות לגרום עצירות. ודאו שהרופא או האחות מודעים למכלול התרופות שבן המשפחה נוטל והיוועצו לגבי דרכים להקל עליו (תזונה מתאימה, הימנעות ממאכלים הגורמים לעצירות וכיו"ב).

הפרעות שינה

היקף הפרעות השינה עולה עם הגיל. ההפרעה יכולה להתבטא בקשיים בהירדמות, שינה לא רציפה והתעוררות מוקדמת. בשל הירידה ברמת הפעילות במהלך היום אנשים מבוגרים זקוקים לפחות שעות שינה, אולם ברוב המקרים, התסמין הזה מעיד על קיומה של הפרעה אחרת הגורמת בין השאר, לנדודי שינה. בעיות שכיחות המשפיעות על איכות השינה:

• כאבים,הטלת שתן מספר פעמים במהלך הלילה, הפרעות בנשימה בגין מחלות ריאה, אי ספיקת לב או גודש ברירית האף.
• מתח וחרדה, דיכאון, תופעות לוואי של תרופות הניטלות באופן כרוני.
• שתיית קפה ואלכוהול בצורה מופרזת.
• עישון כבד.
• גורמים חיצוניים כמו רעש סביבתי, חום/קור, מיטה/מזרן או כרית לא מתאימים.
• שנת אחר הצהריים המשבשת את מחזור השינה והערנות הטבעיים.

טיפים לשינה טובה

• דאגו למחזור שינה /ערות הכולל שעות קבועות למנוחה.
עודדו הימנעות משינה אחר הצהריים, העשויה לשבש את מחזור השינה /העירות הטבעי.
• נסו ועודדו לבצע פעילות גופנית בהתאם למצבו.
• מיטה, מזרן וכרית מתאימים וטובים הם המפתח לשינה רגועה וטובה.
• להימנע מארוחות כבדות לפני השינה הגורמות לצרבת, שיהוקים וגיהוקים.
• להימנע משתיית קפה/תה ואלכוהול לפני השינה מכיוון שהם מכילים חומרים מעוררי, המפריעים לשינה בריאה.
עודדו להימנעות מעישון. הניקוטין הוא חומר מעורר המפריע לשינה.

אם  והפרעת השינה נמשכת יותר ממספר שבועות היוועצו ברופא/אחות, העשויים להמליץ על:
• שיטות הרפיה שונות כגון מדיטציה,יוגה וביופידבק (לא בסל הבריאות).
• תרופות להרפיית מתח (לוריבן,וליום, ואבן).
• תרופות לשינה (נומבון,בונדורמין)
• תרופות בפרחי בך ואקופונקטורה.

שימוש נכון בתרופות

השילוב בין ריבוי תרופות לבין מוגבלויות (קשיי ראייה, קשיי זיכרון וכד'), המקשות על השימוש הנכון בתרופות, עלול לגרום לטעויות בלקיחתן. מחקרים מוכיחים שחמישית מכלל האשפוזים של קשישים בעולם המערבי קשורים לתופעות הלוואי של תרופות או לטעויות בנטילתן.

יש לגלות ערנות להופעתן של תופעות לוואי ובמקרים בהם קיים חשד לנקוט בפעולות הבאות:
• התייעצו עם רופא,אחות או רוקח המרפאה בהקדם.
• הביאו למרפאה את בן המשפחה ואת התרופות שהוא נוטל. • ערכו רשימה מסודרת של כל התרופות כולל המינון (ציון הגרמים או המיליגרמים וכן מס' הפעמים שהוא נוטל את התרופה).
• רשמו מידע חיוני בהקשר לתופעות הלוואי:
- מהי התופעה (כאב בטן,כאב ראש,בחילה,סחרחורת וכו').
- מתי החלה התופעה או מתי החריפה (לפני שבוע, לפני חודש וכו' ).
- אופי התופעה (ממושכת או מופיעה בהתקפים).
- עד כמה מפריעה התופעה בחיי היום יום.

לקבלת חוברת בנושא שימוש נכון בתרופות למבוגרים, פנו למוקד השירות 2700* מכל טלפון.

הימנעות מעישון

העישון מזיק גם למעשן עצמו וגם לאלה שבקרבתו. החשיפה לעשן הסיגריות המזיק עלול להחמיר את מצבו של הקשי. לפיכך מומלץ למטפל המעשן שלא לעשן בקרבת המטופל ובמידה והמטופל מעשן- לעודד אותו להפסיק לעשן.

שנויים במצב הרוח

קשישים רבים עשויים לחוות שינויים במצב הרוח עקב:
• בעיה פיזית או רפואית.
• שינויים בשמיעה,ראייה,תנועה או תפקודים גופניים אחרים.
• בדידות וחוסר תעסוקה.
• משברים כמו (מות חברים, בני משפחה או חיות מחמד.
• משבר פרישה לגמלאות.
• תגובה לתרופות.

סימנים לשינוי במצב הרוח עשויים להיות:

• ירידה בריכוז וביכולת קבלת החלטות.
• היעדר תחושות של הנאה או התלהבות, כולל דברים שאהב לעשות בעבר.
• חוסר עניין במזון הגורם לירידה במשקל, או לחילופין אכילת יתר המביאה לעלייה במשקל.
• חוסר עניין לפגוש באנשים, או אובדן עניין במין (ירידה בליבידו).
• תחושת חוסר ערך והרגשה שאינו רצוי ע"י אחרים, העשויה לגרום לתחושות שאין טעם להמשיך לחיות.  
• עצב או פרצי בכי ללא סיבה הנראית לעין.
•  ממעט לישון בלילה או מרבה לישון במהלך היום. תחושת עייפות מתמדת, ללא קשר לשעות מנוחה ושינה.

היוועצו בצוות הרפואי לאיתור הסיבות ולמתן פתרון הולם, כולל טיפול תרופתי.

ירידה בחדות החושים

עם הגיל חלה ירידה איטית והדרגתית בחדות החושים, אולם כל עוד היא אינה מפריעה בתפקוד היומיומי רבים מתקשים להבחין בה.

1. ירידה בשמיעה

מתבטאת בדרך כלל בליקוי שמיעה בשתי האוזניים ומלווה בקושי בהבנת דיבור על רקע של רעש בביבה, קושי להבחין בצלילים חלשים (כמו טפטוף מים מברז) או בצלילים גבוהים  (כמו צפירת מכונית,צלצול בדלת,צליל כינור) ו/או הופעת צלצולים/צפצופים באוזניים.לעיתים הירידה בשמיעה נובעת מבעיות רפואיות ולכן חשוב לפנות לרופא המטפל על מנת לאבחן את סוג הפגיעה ומידת הירידה בשמיעה ולקבוע את סוג הטיפול. בחלק מהמקרים הטיפול המתאים הוא רפואי, ואילו במקרים אחרים יש צורך בטיפול שיקומי (התקנת מכשיר שמיעה, הנחיית שימוש באביזרי עזר לשמיעה, לימוד של טכניקות לקראית דיבור ועוד).

2. ירידה בראייה

נובעת משינויים ברקמות העין עקב ההזדקנות, המתבטאים בקושי בראייה מקרוב, בירידה בהפרשת הדמעות ובתחושת צריבה בעיניים בצד דמעה לא רצונית. הירידה בראייה יכולה לנבוע גם ממחלות עיניי, דלקות, קטרקט (ירוד), גלאוקומה (עליה בלחץ תוך- עיני) וזיהומים נגיפיים. לאור זאת, חשוב לפנות לרופא עיניים לשלילת מחלות ורק לאחר מכן לפנות לאופטיקאי לצורך התאמת משקפיים.

3. ירידה בחוש המישוש

רמת החדות של חוש המשוש יורדת בקרב קשישים ומתעצמת במצבים של תחושת כאב כללית. לאור זאת, חשובה ההתייחסות לתלונות של כאב תוך נקיטת אמצעי זהירות בשימוש בעזרים לחימום (רחצה במים חמים, שימוש בבקבוק חם או כרית חשמלית וחמים מקומי על ידי קומפרסים או מנורות חימום) על מנת למנוע כוויות.

לשמור על עצמאות הקשיש

• חשוב לערב,ככל שניתן, את בן המשפחה בקבלת ההחלטות. קבלת סיוע בפעולות יום יום אין פרושה נטילת כל סממן של עצמאות.
• עודדו את שמירת הקשר החברתי עם חברים וקרובי משפחה באמצעות ביקורים, שיחות טלפון ומכתבים.
• סייעו לפתח תחביבים או לחדש תחביבים ישנים.
• הקשיבו לו, שוחחו עמו ושתפו אותו ברגשותיכם תוך עידודו לחשיפת רגשותיו.
• התייחסו אליו בכבוד, ולא כאל אדם שאיבד את יכולת החשיבה העצמאית.
• עודדו שותפות בפעילות מועילה (כמו סיוע בהכנת ארוחות).
• עודדו האזנה לרדיו או צפייה בטלוויזיה.
• עודדו את חלוקת הסיפורים עם אחרים. קשישים רבים אוהבים להיזכר באירועים מן העבר.
• עודדו קריאת עיתונים, שבועונים וספרים.
• עודדו עיסוק במשחקים כמו שחמט,דמקה,קלפים.

שמירת מסמכים וניהול תרופות

• דאגו לשמירה על המסמכים הרפואיים.
שמרו על רשימת כל התרופות הניטלות (כולל תרופות הנרכשות ללא מרשם), במיוחד כאשר הוא מטופל על ידי מספר רופאים.
ערכו רשימת תרופות ועל גבי כל תרופה רשמו את שמה, מטרתה המינון וזמני הנטילה. ארגנו מראש את התרופות המיועדות לנטילה בכל יום, לפי הזמנים המומלצים בקופסה יומית/שבועית.

ייפוי כוח קבוע לפעולות רפואיות

כל עוד בן המשפחה מסוגל לכך, עודדו אותו לחתום על ייפוי כוח לבצוע פעולות רפואיות.ניתן להשיג מידע בנושא זה במרפאה אליה הוא משתייך.

כתיבת צוואה - כל עוד בן המשפחה מסוגל לכך, עודדו אותו לכתוב צוואה כדין והיוועצו עם עו"ד.

אפוטרופסות - כאשר בן המשפחה אינו מסוגל עוד לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, רצוי לשקול מינוי אפוטרופוס לעניינים כספיים או למכלול פעולותיו המשפטיות. פנו לעו"ד או למחלקת ייעוץ לקשיש בסניף ביטוח לאומי באזור מגוריכם, או לעובד סוציאלי בלשכת הרווחה לקבלת הדרכה לביצוע ההליך.

העברת למוסד או דיור מוגן

• שתפו, במידת האפשר, את בן המשפחה בהחלטות.
• בדקו את רשימת המוסדות ובקרו בהם.
• בקשו לראות את האישור על היות המוסד מורשה מטעם משרד הבריאות.
• בחנו את המקום - חדרים ניקיון,ריחות אמצעי בטיחות,שטחים ציבוריים, חדר האוכל וכיו"ב.
• בחנו את המקום בכל שעות היום, את הפעילות החברתית, שעת ההשכבה וסוג התזונה.
• התבוננו בדיירים, בלבושם ובניקיונם.
• שוחחו עם אנשי צוות.
• שוחחו עם האחראי לתפעול היומיומי של המקום.
• בדקו את הסכם הקבלה למוסד.

ניתן למצוא מידע על מוסדות לקשישים ו/או דיור מוגן באתר אשל  ומשרד הבריאות . ניתן להיוועץ בעובד סוציאלי ממחלקות הרווחה במערכת הבריאות.

ציפי שדה היא לשעבר האחות הראשית בכללית. חני שליט היא לשעבר העובדת הסוציאלית הראשית של קבוצת כללית. לריסה ראם היא אחות מוסמכת ורכזת גריאטריה בכללית. ד"ר ירדנה קול היא האחות הראשית ומנהלת הסיעוד במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית.

סייעו בהכנת הכתבה: ד"ר גיורא ורבר, נעמי גרנות, הילה זהרוני וג'ניפר וולפר