אנחנו חזקים בפירסינג.
מחקר שנערך בצה"ל מגלה שכ-20% אחוזים מבני הנוער בישראל עשו פירסינג, לעומת 10% אחוזים בלבד בארצות הברית ו-3% בפינדלנד.
אנחנו בעד ביטוי עצמי ויצירתיות, גם בכל הנוגע לקישוט הגוף, אבל חשוב לדעת שלפירסינג עלולים להיות סיבוכים בריאותיים אם לא עושים אותו כמו שצריך.
מה סיבוכים עכשיו?
קורה, כשלא מקפידים יש סיבוכים. ב-2008 אפילו נפטר חייל שביצע פירסינג בלשון, לאחר שהתפתחו אצלו מורסות במוח. החייל מת כתוצאה מאי־ספיקה של הכבד, שהתפתחה כתוצאה מהתרופות שקיבל לטיפול בפרכוסים, שנגרמו כתוצאה מהמורסות.
נכון, זה מקרה נדיר, אבל יש גם סיבוכים פחות קשים ויותר נפוצים שכדאי להכיר. סיבוך פחות קשה ושכיח (הרבה) יותר הוא זיהום מקומי סביב איזור החירור.
איך זה קורה?
החירור פוגע בשלמות הרקמות וחיידקים שמצאים על ני העור יכולים לחדור לרקמות דרך החור ולהתרבות שם. נדיר מאוד שזה גורם למוות ולרוב מדובר בזיהום מקומי. אלא שגם זיהום מקומי יכול לגרום לעיוות האיזור המנוקב ולהיוותרות צלקת (ממש) לא יפה על העור.
במקרים נדירים מזהמים את העור חיידקים אלימים במיוחד, ואלה יכולים לחדור מבעד לפצע למחזור הדם ומשם אפילו למוח. כשמדובר בפירסינג בלשון, שהיא איבר עם המון כלי דם, החדירה של חיידקים כאלה למחזור הדם היא במסה גדולה. אצל החייל שנפטר כתוצאה מפירסינג בלשון התפתחו אצלו לא פחות 14 מורסות במוח.
ומורסה היא...
מורסה (באנגלית Abscess) היא שק מלא בנוזל מוגלתי הנוצר בעקבות התרבות חיידקים.
אנטיביוטיקה לא עוזרת?
ברוב המקרים היא כן עוזרת, לפעמים מספיק בטיפול אנטיביוטי מקומי במשחה, לפעמים יש צורך בטיפול אנטיביוטי בכדורים, אבל...
יש "אבל..."?
כן. לרוע המזל, לפעמים החיידקים אלימים במיוחד ויכולים להיות גם עמידים לטיפול האנטיביוטי המצוי בידינו (זה מאוד נדיר אבל עלול לקרות) - ואז אנטיביוטיקה לא תעזור.
במקרים אחרים, שבהם האנטיביוטיקה כן עוזרת, עדיין נותרת צלקת לאחר שהזיהום חולף. יש אנשים שגופם נוטה לייצר צלקות קלואידיות (צלקות נפוחות, הבולטות על־פני העור), ובמקרה זה התוצאה האסתטית לא מזהירה במיוחד.
כמו כן, במקרים של דלקות שחודרות עד לסחוס לפעמים נותרת פגיעה קוסמטית בלתי־הפיכה בסחוס וצורתו משתנה. בדלקות בתנוכי האוזן כתוצאה מפירסינג לפעמים החור הופך לחתך שלם בעקבות הדלקת המקומית ואז התוצאה היא תנוך שסוע.
אבל אני בן אדם בריא וחזק!
יופי, אבל אפשר להיות חזקים ושריריים וממש בריאים ולהיפגע קשה מדלקות וזיהומים הקשורים בפירסינג.
החלטתי ללכת על פירסינג - מה חשוב לדעת?
אלה ההנחיות המחייבות של משרד הבריאות לביצוע פירסינג:
• על המחורר (או המחוררת) ללבוש כפפות חד־פעמיות בעת הטיפול, וכפפות חד־פעמיות ומעוקרות ומסיכת־פנים בעת ניקוב איברי המין.
• על משטח החירור חובה לפרוס מגבת נייר לשימוש חד־פעמי.
• את איזור הניקוב המיועד יש לחטא במשך 30 שניות. אם הניקוב הוא בלשון, על המטופלים לשטוף את הפה בתמיסת חיטוי במשך 30 שניות לפני הטיפול.
• את חלק הגוף המיועד לניקוב יש להחזיק באמצעות תפסן מעוקר או באמצעות פד גזה מעוקר.
• על המחורר (או המחוררת) ללמד אותך כיצד לטפל באיזור הנקוב למניעת זיהומים, כיצד לשטוף אותו וכיצד לנקות אותו, וכן עליהם להנחות אותך בצורך למרוח על איזור החירור, עד להבראתו, משחה אנטיביוטית (פירוט בהמשך).
• על המחורר (או המחוררת) לתת לך הנחיות לעזרה ראשונה והדרכה מתי יש לפנות לעזרה רפואית דחופה - ולצייד אותך בעלון שבו מפורטים כל ההסברים על־אודות החירור לפי האזור שבוצע בו הניקוב.
• ניקוב חורים והשחלת התכשיט או העדי בגוף חובה שייעשה באמצעות מחט מעוקרת וחד־פעמית מיוחדת, או באמצעות ציוד רפואי להחדרת עירוי תוך ורידי (כגון "וונפלון" המשמש בבתי חולים).
• אסור להשתמש לחירור באקדח קפיץ המצויד במחט רב־פעמית.
• התכשיט שיחובר לגוף יהיה עשוי חומר באיכות מתאימה שאינו עלול להזיק לבריאות. פני השטח של התכשיט יהיו חלקים, ללא שריטות וללא או גבשושיות.
• על התכשיט לעבור חיטוי.
• הפירסינג אסור באנשים הסובלים ממחלות כרוניות, במיוחד באלה הלוקים בבעיות במסתמי הלב או בנשים בהריון.
למה?
באנשים הסובלים מבעיה במסתמי־הלב לחיידקים יש נטייה להתיישב עליהם ולגרום לדלקת של קרום הלב. נשים בהריון נחשבות בעלות מערכת חיסונית חלשה יותר בזמן ההריון וקיים הסיכון של חדירת החיידקים לשיליה - ופגיעת העובר.
איזה תרופה אנטיביוטית נהוג למרוח על איזור החירור?
יש כמה. הנפוצות הן: מופירוצין, בקטרובן (Mupirocin), סינטומיצין (Synthomycin, Chloramphenicole), ואפלומיצין (Aflumycin, Prednisolone Gentamicin)
כמה מורחים? יום? יומיים? עד שנראה לי שהפצע הבריא?
צריך להמשיך ולמרוח עד להבראה מוחלטת של איזור החירור ואסור להפסיק באמצע, כי אחרת את, או אתה, סתם מאמנים את החיידקים להיות עמידים לתרופה.
איך אפשר להיות בטוחים?
מתייעצים עם רופא או רופאת המשפחה שלכם. בשביל זה אנחנו כאן. לחץ/י כאן להזמנת תור לרופא או רופאת המשפחה.
עשיתי פירסינג. באיזה מקרה צריך לפנות לטיפול רפואי?
מומלץ להגיע לבדיקה רפואית בהקדם אם:
• האיזור המחורר מאדים.
• הכאב באיזור המחורר הולך ומחמיר.
• מופיעה נפיחות.
• מופיעות הפרשות.
למה?
אלה סימנים מחשידים לתחילתו של הליך זיהומי שאולי יצריך טיפול אנטיביוטי.
מומלץ להגיע לבדיקה רפואית מייד אם:
• מופיעה פריחה על־פני כל הגוף.
למה?
זהו סימן מחשיד להופעה של תגובה אלרגית (לעגיל או לחומר אחר שהשתמשו בו בזמן הפירסינג). במיוחד ידוע לשמצה בעניין האלרגיות הוא החומר ניקל. כשמונה אחוזים מהישראלים אלרגים לניקל ומכון התקנים החל לאחרונה בכתיבת תקן להגבלת פליטת הניקל ממוצרי המתכת הבאים במגע עם גוף האדם, ובהם פירסינג, טבעות ושרשראות.
חובה לפנות בדחיפות לרופא או רופאה, או ישירות לחדר המיון הקרוב, אם:
• מופיעות צמרמורות המלוות בחום גבוה.
למה?
זהו סימן מחשיד לזיהום שהתפשט והפך לזיהום מערכתי (כלומר: החשש הוא שהחיידקים מתרבים בגוף ולא נשארו רק סביב הפירסינג).
מה אני עושה אם מתפתח לי זיהום חריף של הפירסינג ואני בחו"ל?
תדאג, או תדאגי, להזיז את עצמך מייד למרפאה הקרובה ביותר על־מנת לקבל טיפול.
את יכולה לרכז את כל התסמינים בטבלה נוחה לקריאה?
בהחלט. בבקשה:
איזור הפירסינג | סיבוכים אפשריים |
אוזן | תגובה אלרגית, דלקת בסחוס האוזן, תנוך מחורר, דלקת חיצונית של התנוך, התפתחות צלקת קלואידית ("צלקת נפוחה"), מורסה. |
אברי־המין (נשים) | תגובה אלרגית, פגיעה ביעילות אמצעי מניעה חוצצים (למשל קונדום), זיהומים, התפתחות צלקת קלואידית ("צלקת נפוחה"). |
אברי־המין (גברים) | גירוי של העור כתוצאה מחיכוך העגיל, זיהום, הדבקה חוזרת ביבלות על אברי־המין (נגיף הפפילומה הגורם להן אוהב להשתכן על העגיל), קרע של השופכה (הצינור שדרכו עובר השתן), היצרות של השופכה, הפרעה בזרימת השתן, הפרעות בהרפיית איבר־המין לאחר זקפה, גודש באיבר־המין. |
פה, לשון, לחי | הפרעה בזרימת אוויר חופשית בדרכי הנשימה (פה, אף, לוע), הפרעה בלעיסה ובאכילה, פציעה חוזרת של החניכיים, היווצרות של שטפי דם, הגברה בזרימת הרוק, זיהום, פגיעה בבלוטות הרוק, הפרעה בפענוח צילומי רנטגן, הפרעה בחוש הטעם (עד אובדן מוחלט), כאבים בגרון, נימול באיזור הפירסינג, הפרעת דיבור, נסיגת חניכיים, שברים חוזרים בשיניים, חוסר־שליטה על כמות הריר הנפלט. |
קורקבן (טבור), גבות | גירוי העור כתוצאה מחיכוך עם העגיל, זיהום, דחיית העגיל על־ידי העור. |
פטמות | היווצרות מורסה, הפרעה בהנקה, זיהום חיידקי. |
אף | זיהום חיידקי, בליעה של התכשיט או חלקים ממנו, או שאיפה של התכשיט או חלקים ממנו לריאות – וניקוב של הריאות, דלקת של מחיצת האף, נמק של מחיצת האף, שטף דם במחיצת האף. |
ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית ומומחית ברפואת משפחה