זלדיאר Zaldiar

אזהרות ותופעות לוואי

• הערה לסעיפי היריון והנקה

  המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

• האם התרופה מותרת בהיריון?

  אין מידע בנוגע לבטיחות התרופה בהיריון. יש לשאול את הרופא המטפל באיזו תרופה אחרת נגד כאבים כדאי להשתמש בתקופת ההיריון.

• האם התרופה מותרת בהנקה?

  אין מידע בנוגע לבטיחות התרופה בתקופת ההנקה. יש לשאול את הרופא המטפל באיזו תרופה אחרת נגד כאבים כדאי להשתמש בתקופת ההנקה.

• האם מותר לשתות אלכוהול כשמטופלים בתרופה?

  שתיית אלכוהול מעלה את הסיכון לתופעות לוואי. יש להימנע משתיית אלכוהול בעת שמטופלים בזלדיאר.

• האם מותר לנהוג כשמטופלים בתרופה?

  התרופה עלולה לגרום לישנוניות, לחולשה ולעייפות ולהשפיע בכך על כושר הנהיגה. אם סובלים מאחת או יותר מהתופעות האלה אסור לנהוג.

• מתי אסור להשתמש?

  • אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התכשיר.
  
  • במקרים של הרעלת אלכוהול חריפה.
  
  • בשילוב עם תרופות מהמשפחה של מעכבי MAO לטיפול בדיכאון כמו פנלזין וכן במהלך 14 הימים שלאחר הפסקת השימוש בתרופות האלה. למידע נוסף ראו בפסקה "תגובות בין־תרופתיות".
  
  • במקרים של מחלת כבד חמורה.
  
  • במקרים של אפילפסיה שאינה בשליטה.

• אזהרות חשובות

  • ההיסטוריה הרפואית. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל או לרוקח על ההיסטוריה הרפואית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח להם על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.
  
  • מעקב רפואי. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. הרופא יעקוב אחרי ההקלה בכאבים וייתכן שינחה לעשות בדיקות שונות ובהן בדיקות דם.
  
  • מחלות כבד ובהן אי־ספיקת כבד. אם סובלים מבעיות בתפקוד הכבד, יש לדווח על כך לרופא המטפל. אסור להשתמש בזלדיאר במקרה של מחלת כבד חמורה.
  
  • אי־ספיקת כליות. אם סובלים מאי־ספיקת כליות, יש לדווח על כך לרופא המטפל. הרופא ימליץ במקרה כזה על משכך כאבים שמותאם למצב הרפואי.
  
  • הפרעות נשימה ומחלות נשימה. אם סובלים מהפרעות בנשימה או ממחלות בדרכי הנשימה כמו אסתמה, COPD, דום נשימה בשינה וכדומה, יש לדווח על כך לרופא המטפל. זלדיאר מכילה את החומר הפעיל טרמדול, שעלול לעיתים רחוקות לגרום לדיכוי נשימתי ולירידה בריווי החמצן בדם (סטורציה).
  
  • אפילפסיה ומחלות אחרות המלוּות בפרכוסים. אם סובלים מאפילסיה או מפרכוסים, יש להתייעץ עם הרופא המטפל. זלדיאר מכילה את החומר הפעיל טרמדול ולכן עלולה להעלות את הסיכון לפרכוסים. יש להימנע משימוש בתרופה אם סובלים מאפילפסיה שאינה בשליטה.
  
  • פגיעות ראש וכאבי ראש חמורים. מטופל שסבל באחרונה מפגיעות ראש או מכאבי ראש חמורים המלוּוים בהקאות צריך לדווח על כך לרופא המטפל.
  
  • התמכרות לתרופות. מי שסובלים מהתמכרות לתרופות צריכים לדווח על כך לרופא המטפל. זלדיאר אינה מתאימה למטופלים שמכורים לאופיואידים כמו מורפין.
  
  • תופעות לוואי בעור כתוצאה מפרצטמול. לעיתים נדירות עלולה פרצטמול לגרום לתגובות מסוכנות בעור. אסור להשתמש בזלדיאר אם ההיסטוריה הרפואית כוללת תופעות לוואי מסוכנות בעור כתוצאה משימוש בפרצטמול. מידע נוסף מובא בסעיף "תופעות לוואי".
  
  • ניתוחים ופרוצדורות רפואיות. לפני ניתוח או פרוצדורה רפואית אחרת כלשהי (כולל טיפולי שיניים) יש לדווח לרופא על כל תרופה שנוטלים, כולל זלדיאר. הרופא ינחה אם אפשר להשתמש בזלדיאר לפני הניתוח ואחרי הניתוח.
  
  • אלכוהול. בעת שמטופלים בתרופה אסור לשתות אלכוהול, שכן הוא מעלה את הסיכון לתופעות לוואי של התרופה ולפגיעה בכבד.
  
  • ילדים ומתבגרים. אסור לתת זלדיאר למי שטרם מלאו להם 14 שנים.
  
  • מטופלים בני 75 שנים ויותר. ניתן לתת זלדיאר לקשישים, אך ייתכן שהם יחוו תופעות לוואי רבות יותר מאשר מטופלים צעירים. מדובר בתופעות לוואי כמו חולשה, ישנוניות, עייפות, סחרחורות. הרופא ירשום במקרה כזה מינון התחלתי נמוך כדי להפחית את הסיכון לתופעות הלוואי האלה.
  
  • הפסקה לאחר שימוש ממושך. הפסקת שימוש לאחר נטילה ממושכת מחייבת התייעצות עם הרופא המטפל. הרופא צפוי להורות על הפחתה הדרגתית, שכן לעיתים רחוקות עלולה זלדיאר לגרום לתלות.
  
  • תרופות אחרות המכילות פרצטמול או טרמדול. שני החומרים הפעילים בזלדיאר מצויים גם בתרופות אחרות. פרצטמול, המוכרת בעיקר בשמות המסחריים אקמול ודקסמול, היא מרכיב פעיל בתכשירים נוספים להקלה על כאבים (כמו אקמול פוקוס, פרקוסט) וכן בתכשירים המיועדים לטיפול בהצטננות (כמו אקמול צינון, דקסמול סינוס ודקסמול קולד). טרמדול היא מרכיב פעיל בתכשירים אחרים לטיפול בכאבים (כמו טרמדקס וטרמל). אסור להשתמש בתרופות אחרות המכילות פרצטמול או טרמדול בלי להתייעץ עם רופא או עם רוקח.
  
  • שילוב עם תרופות אחרות. אם נוטלים תרופות נוספות, יש לדווח על כך לרופא המטפל. קיימות תרופות שאסור לשלב עם זלדיאר, וקיימות תרופות שניתן לשלב, אך השילוב מחייב מעקב אחרי תופעות לוואי ובדיקות מעבדה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

• מהן תופעות הלוואי האפשריות?

  תופעות לוואי שמחייבות לפנות לרופא המטפל
  תופעות הלוואי האלה הן ברובן לא שכיחות ואף נדירות, אך עלולות להיות מסוכנות:
  
  • תופעות לוואי של רגישות־יתר כמו פריחה, נפיחות, אדמומיות, גרד, הופעת שלפוחיות על העור, עור מתקלף, קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, קשיי נשימה, לחץ בחזה או בגרון, התנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפה, הפנים, השפתיים, הלשון, העפעפיים. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.
  
  • תגובות חמורות בעור כתוצאה מהחומר הפעיל פרצטמול. לעיתים נדירות עלולה פרצטמול לגרום לפגיעה נרחבת בעור שיכולה לבוא לידי ביטוי באודם, בפריחה ובשלפוחיות.
  
  • תסמיני דיכאון כמו שינוי במצב הרוח, עצבנות, אפטיות, חוסר הנאה מהחיים ומחשבות על מוות.
  
  • קשיי נשימה, קוצר נשימה, הפרעות נשימה בשינה.
  
  • סחרחורות קשות, עילפון.
  
  • פרכוסים.
  
  תופעות לוואי שכיחות
  בחילות, כאבי בטן, עצירות, שלשולים, יובש בפה, סחרחורות, כאבי ראש, ישנוניות, גרד בעור, הזעת יתר, בלבול, הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח.
  
  תופעות לוואי לא שכיחות
  הפרעות בקצב הלב (דופק מהיר או איטי), תחושה של עקצוץ בעור, תחושה של דקירות, צפצופים באוזניים, דיכאון, הזיות, סיוטים, הפרעות זיכרון, קשיי נשימה, קושי בבליעה, עלייה באנזימי הכבד בדם, הפרעות במתן שתן, רעד, גלי חום, כאבים בחזה.
  
  תופעות לוואי נדירות
  פרכוסים, תסמונת סרוטונין, הפרעות בראייה, התכווצות או התרחבות של האישונים, אובדן זמני של ההכרה, עילפון, חולשת שרירים, החמרה של אסתמה, הפרעות בנשימה, תגובה חמורה בעור.

• תגובות בין תרופתיות

  לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.
  
  תרופות שאסור לשלב עם זלדיאר
  • תרופות מהמשפחה של מעכבי MAO כמו פנלזין. יש להמתין 14 ימים בין הפסקת השימוד במעכב MAO לבין התחלת השימוש בזלדיאר.
  
  • תרופות לטיפול בפרקינסון ובהן תרופות מהמשפחה של מעכבי MAOB כמו סלג'ילין. יש להמתין 14 ימים בין הפסקת השימוש במעכב MAOB לבין התחלת השימוש בזלדיאר.
  
  תרופות שבשילוב עם זלדיאר עלולות לגרום לתסמונת סרוטונין
  תסמונת סרוטונין היא תסמונת נדירה הנגרמת כתוצאה מעלייה משמעותית ברמות הסרוטונין בגוף. תסמיניה כוללים, בין היתר: חום גבוה, צמרמורות, הזעה מוגברת, תחושת אי־שקט, בלבול, שלשולים, כאבי מפרקים, רעד, חוסר קואורדינציה, תנועות שרירים לא רצויות, פרכוסים. אם סובלים מתסמינים כאלה יש לפנות מייד לרופא.
  
  תרופות רבות עלולות לגרום לתסמונת סרוטונין, ולכן אם הרופא מאשר את השימוש בזלדיאר, ובמקביל נוטלים תרופות נוספות, יש לעקוב אחרי תסמינים של התסמונת הזאת. אלה הן כמה מהתרופות שעלולות - בשילוב עם זלדיאר - לגרום לתסמונת סרוטונין:
  
  • תרופות לטיפול במיגרנה ממשפחת הטריפטנים, כמו סומטריפטן.
  
  • תרופות נוגדות דיכאון.
  
  • תרופות נוגדות פסיכוזה.
  
  • ליתיום, תרופה לטיפול בהפרעה דו־קוטבית (מאניה דיפרסיה).
  
  תרופות נוספות שיש להן אינטראקציה עם זלדיאר
  • קרמבזפין (תרופה לטיפול באפילפסיה, בהפרעה דו־קוטבית או בסוגים מסוימים של כאבים). השילוב עלול לגרום להופעת פרכוסים או לירידה ביעילות של זלדיאר. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב.
  
  • תרופות לשיכוך כאבים ממשפחת האופיואידים כמו מורפין ובופרנורפין. השילוב מעלה את הסיכון לישנוניות, לעייפות, לחולשה ולדיכוי הנשימה.
  
  • תרופות להרגעה ולשינה עלולות בשילוב עם זלדיאר להעלות את הסיכון לישנוניות, לחולשה, לעייפות ולדיכוי הנשימה.
  
  • בקלופן, תרופה להרפיית שרירים, עלולה בשילוב עם זלדיאר להעלות את הסיכון לישנוניות, לחולשה ולעייפות.
  
  • תרופות לטיפול באפילפסיה עלולות בשילוב עם זלדיאר להעלות את הסיכון להופעת פרכוסים.
  
  • תרופות לטיפול בבחילות ובהקאות כמו מטוקלופרמיד. השילוב עם זלדיאר עלול לגרום לישנוניות.
  
  • וורפרין, תרופה נוגדת קרישה. השילוב עם זלדיאר עלול לגרום לשינויים בבדיקת INR. הרופא צפוי לאשר את השילוב, אך יעקוב 

  אחרי תוצאותיהן של בדיקות INR.
   
  שילוב זלדיאר עם משככי כאבים אחרים
  אם לא מושגת הקלה מספקת בכאבים בעקבות השימוש בזלדיאר, יש לדווח על כך לרופא המטפל. בהתאם לסוג הכאב הרופא יקבע אם יש צורך להעלות את המינון של זלדיאר או להוסיף תרופה אחרת לכאבים או להחליף את זלדיאר בתרופה אחרת לשיכוך כאבים.
  
  • זלדיאר ואופטלגין. ניתן לשלב את שתי התרופות יחד, אם הרופא מאשר זאת ואם לא מושגת הקלה באמצעות אחת משתי התרופות האלה.
  
  • משככי כאב אחרים המכילים פרצטמול כמו אקמול, דקסמול, אקמול פוקוס, רוקסט פלוס. יש להתייעץ עם הרופא או עם הרוקח לפני השימוש בתרופות נוספות נגד כאבים המכילות פרצטמול כדי להימנע ממינון־יתר של פרצטמול.
  
  • משככי כאבים אחרים המכילים טרמדול כמו טרמדקס או טרמל. לרוב מומלץ להימנע משילוב כזה, אך ייתכנו מקרים שבהם הרופא יאשר את השילוב, כל עוד אין חריגה מהמינון היומי המרבי המותר של טרמדול.
  
  • משככי כאב נרקוטיים כמו פרקוסט, קודאין, אוקסיקוד, אוקסיקונטין, מורפין. השילוב עלול לגרום לישנוניות, לחולשה, לסחרחורות ולדיכוי נשימתי. מומלץ להימנע מהשילוב, אך ייתכנו מקרים שבהם הרופא יאשר אותו.