נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול
נהיגה: התרופה עלולה לגרום לישנוניות, לסחרחורות ולירידה בלחץ הדם.
הריון: אין מידע בנוגע לבטיחות התרופה בזמן ההריון. יש להתייעץ עם הרופא המטפל. נשים בגיל הפוריות צריכות להשתמש באמצעי מניעה יעיל.
הנקה: אין מידע בנוגע לבטיחות התרופה לתינוק היונק. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
אלכוהול: שתיית אלכוהול עלולה להחמיר את תסמיני הפרקינסון ולהגביר את הסיכון לתופעות לוואי פסיכיאטריות.
מתי אסור להשתמש?
1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר מממרכיבי התכשיר.
2. אם אובחנה גלאוקומה מסוג זווית צרה.
3. אם סובלים מאי־ספיקת לב חמורה או מהפרעות קצב קשות.
4. לאחר אירוע מוחי חריף.
5. אם סובלים מגידול בבלוטת יותרת הכליה (פאוכרומוציטומה).
6. אם סובלים מתסמונת קושינג (המתאפיינת בהפרשה מוגברת של קורטיזול ושיש לה ביטויי קשים רבים, ובהם: השמנה, בעיקר באזור הבטן, דלדול שרירים, תפיחות ואודם של הפנים, הידקקות של העור - מה שגורם לו להיפצע בקלות - היחלשות של העצמות, שיעור יתר בנשים, פגיעה בפוריות ובחשק המיני, דיכאון, פסיכוזה, עלייה בלחץ הדם, התפתחות סוכרת שלא הייתה קיימת קודם לכן או החמרה של סוכרת קיימת).
7. אם אובחנה פעילות־יתר של בלוטת התריס.
8. בשילוב עם מעכבי MAO לא סלקטיביים כמו פנלזין. אם מטופלים בתרופה מהמשפחה הזאת, יש צורך להפסיק את השימוש בה לפחות שבועיים לפני התחלת הטיפול בלבודופה+בנסרזיד.
9. אם אובחן בעבר סרטן עור או אם יש שומות שאותן לא בדק רופא עור.
10. לפני גיל 25 שנים.
11. בתקופת ההריון וההנקה.
אזהרות חשובות
1. יש להיות במעקב רפואי קבוע בעת שמטופלים בתרופה. הרופא המטפל יורה לעשות בדיקות דם ויעקוב אחרי פרמטרים רבים הקשורים לבטיחות התרופה וליעילותה.
2. התרופה אינה מומלצת לטיפול בפרקינסון או בהפרעות תנועה שנגרמו כתוצאה משימוש בתרופות.
3. יש להשתמש בתרופה בזהירות רבה אם סובלים מאחת או יותר ממחלות הרקע הבאות: מחלה של הלב ושל כלי הדם, מחלת ריאות, אסתמה, מחלת כליות, מחלת כבד, מחלה שנגרמה מהפרעה הורמונלית (מחלה אנדוקרינית), כיב קיבה, אפילפסיה או כל מחלה אחרת שאליה מתלווים פרכוסים.
4. חולים שסבלו בעבר מאוטם בשריר הלב ושסובלים מהפרעות קצב צריכים לעשות במהלך הטיפול בדיקות לתפקוד הלב. אסור לתת את התרופה למי שסובלים מהפרעות קצב חמורות.
5. חולים במחלה פסיכוטית צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה. אם הם מקבלים את התרופה, יש לעקוב אצלם אחרי תסמינים כמו הזיות, שינויים במצב המנטלי ודיכאון.
6. מטופלים שאובחנה אצלם גלאוקומה מסוג זווית רחבה צריכים להיות במעקב קבוע של רופא עיניים ולבדוק באופן שגרתי את הלחץ התוך־עיני שלהם.
7. התרופה עלולה לגרום ללחץ דם נמוך בעמידה (תת־לחץ דם אורתוסטטי). המצב הזה שכיח אצל חולי פרקינסון, אך עלול להיות מוחמר בגלל נטילת לבודופה או תרופות אחרות. אם סובלים מתופעת הלוואי הזאת יש לעבור בזהירות ממצב ישיבה או ממצב שכיבה למצב עמידה.
8. התרופה עלולה לגרום לישנוניות ואף להירדמות במהלך היום. אם סובלים מתופעות הלוואי האלה אסור לנהוג או לעשות כל פעילות אחרת המחייבת ריכוז.
9. אסור להפסיק את הטיפול באופן פתאומי. הפסקה פתאומית שלא על פי הוראת הרופא עלולה לגרום לתסמונת הנוירולפטית הממאירה. מדובר בתסמונת מסכנת חיים שמאפייניה הם שינויים במצב המנטלי (בלבול, חרדה, אי־שקט, תרדמת), חום גבוה ושרירים נוקשים. התסמונת הזאת עלולה לגרום לעלייה באנזים CPK - עלייה שעלולה להזיק לשרירים ולכליות (רבדומיוליזיס). את נטילת התרופה יש להפסיק באופן הדרגתי.
10. לבודופה עלולה לפגוע ביכולת לשלוט בדחפים. התוצאה עלולה להיות התמכרות - להימורים, לקניות, למין, לאלכוהול וכדומה. אם מתפתחת התמכרות, יש לדווח על כך לרופא המטפל.
11. ממחקרים על חולי פרקינסון עולה כי הם נמצאים בסיכון גבוה מהרגיל לחלות בסרטן עור מסוג מלנומה. לכן מומלץ שרופא עור יבחן באופן קבוע את שומותיהם.
12. יש לעקוב אחר משקל הגוף. חולי פרקינסון סובלים לעיתים מתזונה לקויה ומירידה במשקל. מומלץ להתייעץ עם דיאטנית בנוגע לתזונה שמתאימה לחולי פרקינסון.
13. לפני ניתוח שיש בו הרדמה כללית, יש לדווח למנתח על הטיפול בלבודופה. ייתכן ויהיה צורך בהפסקת לבודופה/בנסרזיד 12 עד 48 שעות לפני הניתוח והחזרת הטיפול בהדרגה לאחר הניתוח.
מהן תופעות הלוואי האפשריות?
תופעות לוואי שמחייבות לפנות מיד לרופא
תסמינים של אלרגיה או של רגישות־יתר (נפיחות בלשון, בפנים, בשפתיים, בגרון - נפיחות שמלוּוה בתחושת מחנק בגרון, בקוצר נשימה או בפריחה מפושטת), סימנים שמעידים על התסמונת הנוירולפטית הממאירה (כמו דופק מהיר, לחץ דם גבוה, חום גבוה, אי־שקט, בלבול, מצב הכרה ירוד, תרדמת, בעיות בנשימה), אי־שליטה בדחפים (דחף עז להמר, לקנות, לאכול ללא בקרה, לצרוך סמים ואלכוהול, לקיים יחסי מין וכדומה), החמרה בתסמיני הפרקינסון (כמו החמרת הרעד, תנועות בלתי רצוניות, לחץ דם נמוך בעמידה ונפילות). יש לציין כי יעילות התרופה משתנה במהלך הטיפול: לעיתים היא מביאה לשליטה מלאה בתסמיני הפרקינסון ולעיתים היא אינה מביאה לשום הקלה.
שכיחות גבוהה
ירידה או עלייה במשקל, שינויים בתיאבון, עצירות, בחילות, כאבי בטן, שלשולים, חרדה, דיכאון, הפרעות שינה, עייפות, ישנוניות, הירדמות במהלך היום, סחרחורות, חולשה, שינויים בלחץ הדם, אנמיה, כאבי שרירים, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, תחושת עילפון, קושי לבלוע, יובש בפה, הפרעות בחוש הטעם, כאבי ראש, תחושות של עקצוץ או של נימול בגפיים, חוסר תחושה בגפיים, פריחה, זיעה מוגברת, גרד, הופעת בצקות בגפיים, הפרעות במתן שתן, הפרעות פסיכוטיות (שמיעה או ראייה של דברים שאינם קיימים במציאות).
שכיחות נמוכה עד נדירה
שתן כהה, צרידות, כאבים בחזה, נשירת שיער, אדמומיות בעור, הפרשת רוק מוגברת, דלקת ורידים ברגליים, שינויים בצורת ההליכה, מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות, דופק מואץ, שינויים בתאי הדם, בלבול, תחושה של התרוממות רוח (אופוריה), עלייה בחשק המיני, חרדות, פחדים, ראייה כפולה, ראייה מטושטשת, נזק לעצב הראייה, נשימה לא סדירה, הפרעות זקפה, זקפה ממושכת וכואבת, גידולים בעור (מלנומה), חריקת שיניים, רוק או זיעה כהה, תחושת צריבה בלשון.
תגובות בין תרופתיות
1. אסור ליטול לבודופה יחד עם מעכבי MAO לא סלקטיביים כמו פנלזין. אם נוטלים תרופות מהמשפחה הזאת, יש להפסיק ליטול אותן לפחות שבועיים לפני התחלת הטיפול בלבודופה.
2. הרופא עשוי להורות על הפחתת המינון של לבודופה אם היא ניטלת בשילוב עם מעכבי MAO סלקטיביים כמו רסג'ילין.
3. נטילת תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה בעת שמטופלים בלבודופה עלולה להעלות את הסיכון ללחץ דם נמוך בעמידה.
4. נטילת לבודופה כשמטופלים בתרופות נגד דיכאון ממשפחת הטריציקליים כמו אמיטריפטילין וקלומיפרמין עלולה לגרום ללחץ דם גבוה ולהפרעות תנועה (דיסקינזיה).
5. מתן מעכבי COMT כמו אנטקפון יחד עם לבודופה עלול להגביר את הספיגה של לבודופה. במקרה של טיפול משולב כזה עשוי הרופא להורות על הפחתת המינון של לבודופה.
6. תרופות שעלולות להחמיר את תסמיני הפרקינסון ולפגוע ביעילות הלבודופה: תרופות נוגדות פסיכוזה (כמו הלופרידול וריספרידון), תרופות לטיפול בהקאות (כמו מטוקלופרמיד), תרופות לטיפול בשחפת כמו איזוניאזיד), בנזודיאזפינים, פפברין ותרופות לטיפול בפרכוסים (כמו פניטואין).
7. נטילת לבודופה בעת שמטופלים באמנטדין (שמיועדת אף היא לטיפול בפרקינסון) עלולה להגביר את הסיכון לתופעות לוואי של לבודופה.
8. תכשירי ברזל לטיפול באנמיה עלולים להפחית את הספיגה של לבודופה.
9. תוספי תזונה המכילים חלבונים או חומצות אמינו עלולים להפחית את הספיגה של לבודופה.
